מתחב"צ בשבת עד היפרדות מכלי חד"פ: כך מנסות הרשויות המקומיות לנצל את הכאוס שמשתק את פעילות הכנסת

המשבר הפוליטי מאלץ את הרשויות המקומיות למלא את מקומה של הממשלה ומאפשר להן לקבוע עובדות בשטח • חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי: "בכל מקום שבו המדינה לא תטפל, הרשויות ייכנסו לזה כי אין להן ברירה"

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בהשקת מערך ההסעים "נעים בסופ"ש" / צילום: איל יצהר, גלובס
ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בהשקת מערך ההסעים "נעים בסופ"ש" / צילום: איל יצהר, גלובס

המתח בין השלטון המרכזי לבין שלטון המקומי איננו חדש, ולא מייחד את תקופת הבחירות הארוכה. בעת שבה השרים מנסים לגזור רווח פוליטי, וראשי הרשויות מרגישים שאין להם עם מי לעבוד או למי לתת דין וחשבון , הם מקדמים יוזמות מקומיות שייתכן כי לא היו יכולות להיות מיושמות בקלות בימי שגרה. מבחינתם, התקופה האחרונה מוכיחה כי בשלה השעה להרחיב את הסמכויות של ראשי הערים ולהעביר אליהם תחומי אחריות מההמשלה.

"זו שנה שבה אין ממשלה ומשרדי הממשלה לא מתפקדים. השלטון המקומי הוכיח שהוא בעצם הזרוע הביצועית האמיתית של תושבי מדינת ישראל. השנה הזאת הוכיחה לא רק שאנחנו הכי יציבים, אלא שצריך להעביר כמה שיותר סמכויות ותקציבים לרשויות, כי בסופו של דבר אנחנו עושים את זה טוב מהם. אנחנו מפתחים תשתיות, בונים שכונות ועושים את הכול, רק שהמדינה לא תפריע. התשתיות תקועות איפה שהמדינה מבצעת אותן ואין אנשים שיידחפו את הפרויקטים האלו", אומר חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין, שרומז לכנסת הבאה להרחיב את סמכויות העיריות על חשבון השלטון המרכזי.

תשתיות ותחבורה: מטפלים בסוגיית הקורקינטים

קורקינטים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
 קורקינטים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

השלטון המרכזי אחראי על תחום התשתיות ומנצל את עמדת הכוח הזו כמנוף מול ראשי הערים. גורם באחת העיריות מספר ל"גלובס" על ההתנהלות בימי שגרה ואומר: "יש עיריות מבוססות שמחזיקות צוותי תחבורה מהשורה הראשונה בארץ, שאפילו משרד התחבורה לא יכול להרשות לעצמו להחזיק. למרות זאת, הן תלויים במשרד התחבורה לכל דבר קטן".

בתקופת בחירות השר המכהן יכול לקדם מדיניות מסוימת והשר שיחליף אותו עשוי לבטל אותה. ראשי הערים כלואים בתוך האי וודאות הזאת, אבל השיתוק הזה מייצר להם גם הזדמנויות.

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, מסרב בתוקף לקדם נתיב תחבורה ציבורית בעירו. דוגמה אחרת היא ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שמאיים לשבש את פרויקט המסילה הרביעית באיילון. כאשר ראש עיר מחליט לעלות על בריקדות בתקופת בחירות, לשר הרלוונטי קשה להתייצב מולו.

כאשר הזעם הציבורי נגד רוכבי הקורקינטים התגבר ואין ממשלה שתעסוק בנושא, החליטו בעיריית תל אביב לטפל בנושא ולהסדיר את נושא הקורקינטים השיתופיים. במצב הדברים הנוכחי, כשהכנסת בקושי מתפקדת, כל עירייה יכולה לקבוע בעצמה את הכללים.

דוגמה אחרת מספרת סיפור שונה: בתקופת הבחירות המתמשכת, הפקידים הממשלתיים נהנים מכוח רב, אולי רב מדי. בהוד השרון, למשל, מקדמים את תוכנית 'נוף הירקון' מאז 2016. באין שר, הפקידות מקדמת את המדיניות ומבצעת אותה - למרות שזה לא בתחום סמכותה, ולכן העירייה מתכננת לפנות לבג"ץ בנושא. 

דת ומדינה: משיקים תחבורה ציבורית בשבת

המיזם "נעים בסופ"ש"  / צילום: בר לביא, גלובס
 המיזם "נעים בסופ"ש" / צילום: בר לביא, גלובס

בנושאי דת ומדינה, לעיריות אין כל סמכויות. למרות זאת, ראשי ערים בגוש דן ניצלו את הסיטואציה הפוליטית כדי להשיק תחבורה ציבורית בסופי השבוע, שירות שזכה לביקושים ערים ולתגובות נלהבות.

ראשי הערים עצמם יודעים שאילו הייתה בנמצא ממשלה חזקה, מתפקדת ויציבה - היא הייתה מוצאת דרך לטרפד את המהלך.

חוק המרכולים הוא דוגמה הפוכה. בעולם, השלטון המרכזי לא מורה לערים באירופה לא לפתוח מרכולים בימי ראשון. הקהילה המקומית, יחד עם העירייה, מחליטה האם להציע שירותים שונים ביום ראשון ובאיזה היקף. מדובר בהחלטה מקומית, שמבוססת על האופי הקהילתי.

בפרשת המרכולים, כשעיריית תל אביב הגישה חוק מתוקן ומאוזן, אריה דרעי כשר הפנים דחה את בקשתה. העירייה לקחה אותו לבג"ץ וניצחה. רגע לאחר מכן, דרעי שמוסמך לאשר פתיחת מרכולים, הגביל בחוק את הסמכות של עצמו למקרים של פיקוח נפש. העיריות הבאות בתור שביקשו להעביר חוק דומה לזה של תל אביב, נותרו מול דלת סגורה.
"ביום שפתחו את הסוגיה הזו של חוק המרכולים, נכנסו למקום שאסור להיכנס אליו", אומר חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי.

לדבריו, "משרד התחבורה מזמן היה צריך למצוא פתרון לתחבורה ציבורית בשבת. האיזון הכי טוב הוא לתת את הסמכויות לרשות המקומית. אם מישהו חושב שהוא ינסה לתקוע את זה - שיידע שאין ואקום בשום תחום. בכל מקום שבו המדינה לא תטפל, הרשויות ייכנסו לזה כי אין להן ברירה". 

חינוך: נפרדים מכלים חד-פעמיים

כלים רב פעמיים בגן בתל אביב / צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו
 כלים רב פעמיים בגן בתל אביב / צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו

משחק הכיסאות בין שרי הממשלה הזמנית הוביל לכך שהרב רפי פרץ מונה לתפקיד שר החינוך. ההתבטאויות של פרץ, בין השאר נגד קהילת הלהט"ב, הצליחו לעורר סערה וקוממו ציבורים גדולים.

לא מעט ראשי ערים בישראל יצאו נגד הדברים. חלקם שוחחו בכיתות עם התלמידים. מקרה פרץ הוא הזדמנות עבור ראשי הערים להוכיח שהעיר היא לא רק המקום בו אנחנו ישנים, והעירייה היא הרבה יותר מאשר גוף שמפנה אשפה. מדובר בקהילה המקומית שלנו, שיש לה ערכים משלה, שלעיתים הם שונים מאלה של קובעי המדיניות ברמה הארצית.
ראשי רשויות מקצוות שונים של הקשת הפוליטית מצאו את עצמם זה לצד זה, ללא קשר לעמדה הפוליטית.

דוגמה נוספת לפרויקט חינוכי שנפל בין הכיסאות היא "בית הספר של החגים". מדובר בקייטנות במהלך חגי ישראל. בין שלוש מערכות בחירות למריבות בין משרד החינוך והאוצר, המדינה הפסיקה לתקצב את הפרויקט ושלחה את ראשי הערים לעמוד מול התושבים הזועמים. עיריות חזקות שיכולות להרשות לעצמן לממן את הפרויקט - מממנות. עיריות שסובלות ממצוקה כספית, לא מסוגלות.

דוגמה אחרת היא דווקא להצלחה מקומית במקום שבו יש ואקום שלטוני. בחודשים האחרונים הודיעו יותר מ-14 עיריות, בהן רמת גן, הוד השרון, תל אביב, ערד, ראשון לציון, אשקלון וכפר סבא שהן מפסיקות את השימוש בכלים חד-פעמיים במערכות החינוך בעיר. ראשי הערים החליטו לא לחכות לחקיקה, שאולי לא תעבור לעולם, אלא לקבוע עובדות בשטח. 

נדל"ן ושלטון מקומי מסיימים את חייה של תמ"א 38 | אריק מירובסקי

בניינים צמודים בר"ג שנבנו במסגרת תמ"א 38 / צילום: גיא ליברמן, גלובס
 בניינים צמודים בר"ג שנבנו במסגרת תמ"א 38 / צילום: גיא ליברמן, גלובס

"הטענה, שאנחנו הממשלה האמיתית, כבר לא מצחיקה, כי ככל שעובר הזמן היא הופכת ליותר ויותר נכונה", אמר לאחרונה בכיר במשרד המשפטים בשיחה סגורה. לדבריו הסמכויות המוגבלות של ממשלת מעבר, הביאו למצב ששלל בעיות נערמות במשרד היועץ המשפטי לממשלה - ללא פתרון.

דוגמה בולטת לכך ראינו בשנה החולפת בכל הקשור לעתידה של תמ"א 38. התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה נהנתה לאורך כל השנים מתמיכה ממשלתית, בעוד שבשלטון המקומי רטנו. בין היתר טענו ראשי ערים כי היא עוקפת את סמכויות התכנון שלהן, מחבלת בתכנון העירוני הכולל, ומעמיסה על התשתיות המקומיות. מרגע שהממשלה חדלה מלתפקד, התחזקו קולות הביקורת נגדה. השיא הגיע מר"ג, שבה ראש העיר, כרמל שאמה הכהן, ביקש להפסיק חד צדדית את קיומה. המתווה נפסל בבימ"ש, אבל המהלך צבר תאוצה, בדחיפת מינהל התכנון, ובנובמבר האחרון הוחלט על הפסקתה בתוך שלוש שנים. לאורך כל אותו זמן לא נשמע קולה של הממשלה.

בתקופה האחרונה ראשי ערים הודיעו כי לא יכבדו את הסכמי הגג עליהם חתמו עם הממשלה, וזאת לאור בעיות כלכליות אליהן נקלעו כתוצאה מריבוי הבנייה בשטחם.

בימים כתיקונם שר ממונה היה פותר את המחלוקות במהירות. אלא שאלה לא זמנים רגילים והפקידים עושים ככל יכולתם כדי לתת אקמול להפגת הכאבים. אלא שכך לא פותרים בעיות, והן ממתינות לפתרון ממשלתי.