הייצוג הנשי בדירקטוריונים של חברות התקשורת הוא כמעט אפסי. גם בהנהלות החברות המצב רחוק מלהיות סביר.
בחברת בזק, למשל, יש דירקטורית אחת בלבד מתוך 9 חברים וגם בהנהלת החברה המצב לא מרנין. מעניין לראות שבתקופות קודמות בבזק, כאשר החברה הייתה ממשלתית, כיהנו אז בדירקטוריון כמה וכמה נשים ולמשל עו"ד מיקי מזר אף כיהנה כיו"ר הדירקטוריון, לפני שהחברה הופרטה.
בהוט המצב מוזר. יש דירקטוריון אבל החברה אינה מוכנה לגלות כמה אנשים יושבים בו מאחר שהחברה פרטית. החברה לא מוכנה להגיד אם הוא כולל נשים. עם זאת, הנהלת החברה כוללת 60% נשים.
דירקטוריון חברת פרטנר כולל אישה אחת בלבד, מתוך שמונת החברים בו - היו"ר אסנת רונן, מונתה לתפקיד לאחר שבעלי השליטה הקודמים, קבוצת סבן, התפטרה מהדירקטוריון. הדירקטוריון היה חסר קוורום לקבל החלטות בעקבות ההתפטרות, ובחר למנות שני דירקטורים כדי שיוכל לתפקד - אך בחר בשני גברים.
בסלקום יש אישה אחת בלבד בדירקטוריון שמורכב מ-7 דירקטורים. לא נרשמו שינויים מהותיים בהרכב הדירקטוריון בשנים האחרונות ורובו ככולו הורכב מגברים. חברת אקספון כוללת 5 דירקטורים ללא אישה.
רוב מוחלט לגברים בחברות התקשורת
מהבדיקה עולה כי מספר הנשים באופן כללי בדירקטוריונים של חברות תקשורת וברמות הבכירות בהנהלות אינו גבוה. אמנם היחס בין גברים לנשים בהנהלות בחלק מהחברות גבוה יותר לטובת הנשים אבל ככלל המצב אינו אידיאלי. מסתבר ששוק התקשורת אינו שונה משווקים אחרים.
יצוין כי גם בגוף שמפקח על שוק התקשורת, משרד התקשורת, אין ריבוי נשים בתפקידים בכירים. מלבד היועצת המשפטית של המשרד וסמנכ"לית משאבי אנוש, יתר חברי ההנהלה הם גברים. לאורך ההיסטוריה לא כיהנה אישה בתפקיד המנכ"ל. שרות תקשורת דווקא היו גם היו, החל משולמית אלוני, דרך לימור לבנת וכלה בדליה איציק, שכיהנה כשרה האחרונה בתפקיד בשנות ה-2000.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
