הרשות להגנת הפרטיות פתחה ב"הליך פיקוח" לבדיקת אפליקציית הבחירות של הליכוד

הרשות הודיעה כי מפקחיה פועלים במשרדי אחת החברות, "אשר לפי החשד פנקס הבוחרים עם המידע האישי שבו דלפו ממנה" • הודעת הרשות מגיעה בעקבות הגילוי לפיו פעילי רשת הצליחו לפרוץ למאגר המידע על בוחרים של אפליקציית "אלקטור"

פרטיות באינטרנט / צילום: שאטרסטוק
פרטיות באינטרנט / צילום: שאטרסטוק

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה הערב (ב') כי "פתחה בהליך פיקוח, בשל חשדות להפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), בעקבות מידע על דליפת פנקס הבוחרים".

הודעת הרשות מגיעה בעקבות הדיווח לפיו פעילי הרשת נעם רותם ורן בר-זיק הצליחו להראות כי בשל היעדר אמצעי אבטחה ראויים, ניתן היה לחדור בקלות למאגר המידע של אפליקציית ניהול הבוחרים "אלקטור", שבו היו שמורים פרטים מספר הבוחרים של ישראל, ולצידם פרטים נוספים שנאספו על-ידי משתמשי האפליקציה. לאחר גילוי דבר הפירצה, היא הועברה לידיעת הגורמים המעורבים ותוקנה.

אפליקציית "אלקטור" נועדה לסייע לפעילי מפלגות בפעולות הקשורות בעבודתם, כגון שכנוע בוחרים או המרצתם להגיע לקלפי. האפליקציה משמשת מעין מערכת ניהול קשרי לקוחות (CRM) ייעודית לצורכי בחירות. הרעיון בבסיס האפליקציה הוא לאפשר לפעילי המפלגות לנהל בצורה פשוטה את המידע שהם מקבלים ממשרד הפנים.

הייחוד של האפליקציה הוא בכך שבנוסף למידע הבסיסי על הבוחרים, היא מאפשרת למפלגות ולפעילים לעבותו ולהעשירו בפרטים נוספים אודות הבוחרים, על בסיס מידע שאספו באופן עצמאי או בעזרת מאגרים המגיעים מחברות צד שלישי. מדובר על פרטים שבין היתר עשויים לסייע למפלגות להבין מול אילו בוחרים כדאי להן להשקיע מאמצים ביום הבחירות.

ב"אלקטור" נעשה שימוש על-ידי מפלגות הליכוד וש"ס. עתירה שהגישו לוועדת הבחירות המרכזית עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יצחק אבירם, בליווי חוות-דעת מקצועית של ד"ר ענת בן דוד, ביקשה לאסור את השימוש באפליקציה על-ידי המפלגות.

בהודעת הרשות נכתב כי "מפקחי הרשות להגנת הפרטיות נמצאים ברגעים אלה במשרדי אחת החברות, אשר לפי החשד, פנקס הבוחרים עם המידע האישי שבו דלפו ממנה. במקביל פועלת הרשות מול הגורמים המוסמכים למניעת המשך הדלף, בתיאום עם מכלול הרשויות הרלוונטיות".

בהודעתה ביקשה הרשות להדגיש כי "פנקס הבוחרים שנמסר למפלגות מדי מערכת בחירות - נועד לשימושן, בכפוף להוראות חוק הבחירות וחוק הגנת הפרטיות".

באשר לשאלת האחריות לטיפול בנושא, הרשות הבהירה כי "האחריות לקיום הוראות חוק הגנת הפרטיות וחוק הבחירות, לרבות אבטחת המידע שבפנקס הבוחרים, מוטלת בראש ובראשונה על המפלגות. גם ובמיוחד כאשר הן נעזרות בספקי מיקור חוץ, והן עלולות לשאת באחריות פלילית או אזרחית במקרה של הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות".

עוד על-פי ההודעה, "את הרשות להגנת הפרטיות בפיקוח מורכב זה מלווה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה".