בפעם הראשונה מאז מותו של מאו צה טונג: סין מגרשת עיתונאים

סין החליטה על גירוש שלושה עיתונאי "וול סטריט ג'ורנל", כעונש על פרסום מאמר דעה בעיתון • השלושה נדרשים לעזוב את סין בתוך חמישה ימים • מועדון הכתבים הזרים במדינה: "תגובה חסרת תקדים נגד עיתונאים זרים בסין"

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: רויטרס
נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: רויטרס

סין שללה את תעודות העיתונאי משלושה כתבים של "וול סטריט ג'ורנל" בבייג'ין. זו הפעם הראשונה שבה סין מגרשת בבת-אחת כמה עיתונאים מארגון חדשות בינלאומי אחד, מאז שהמדינה חידשה את הקשר עם העולם אחרי מותו של מאו צה טונג.

משרד החוץ הסיני מסר כי ההודעה אתמול הייתה עונש על מאמר דעה שפרסם ה"ג'ורנל" לאחרונה.

המגורשים הם סגן מנהל המשרד הסיני ג'וש צ'ין והכתב צ'או דנג, שניהם אזרחי ארה"ב, והכתב האוסטרלי פיליפ וון. הם נדרשו לעזוב את סין בתוך חמישה ימים, מסר ג'ונתן צ'נג, ראש משרד העיתון בסין.

הגירוש על-ידי משרד החוץ הסיני בא אחרי זעם ציבורי על כותרת מאמר הדעה מ-3 בפברואר, שהתייחסה לסין כ"האדם החולה באמת של אסיה". משרד החוץ וגופי מדיה ממשלתיים חזרו והתייחסו לכותרת הזו בהצהרות ופוסטים המדינה החברתית ואיימו בהשלכות לא ספציפיות.

"באופן מצער, מה שהעיתון מה ש'וול סטריט ג'ורנל' עשה עד כה היה אך ורק התחמקות מאחריות", אמר אתמול (ד') דובר משרד החוץ ג'נג שואנג בתדרוך יומי לעיתונאים. "העם הסיני אינו מקדם בברכה תקשורת שמדברת בשפה מפלה מבחינה גזעית ומשמיץ ותוקף את סין בזדון".

שלושת העיתונאים עובדים בדסק החדשות של "וול סטריט ג'ורנל", שנהוגה בו הפרדה קפדנית בין עובדי החדשות ומדורי הדעה. וויליאם לואיס, המוציא לאור של העיתון ומנכ"ל החברה-האם שלו, דאו ג'ונס, אמר כי הוא מאוכזב מההחלטה לגרש את העיתונאים, וביקש ממשרד החוץ הסיני לשקול אותה מחדש.

"מאמר הדעה הזה פורסם בנפרד מחדר החדשות של העיתון, ולאף אחד מהעיתונאים המגורשים לא היה קשר אליו", אמר לואיס. "עמודי הדעה שלנו מפרסמים בקביעות מאמרים עם דעות שאנשים לא מסכימים או מסכימים להן, ולא הייתה לנו כל כוונה לפגוע באמצעות הכותרת שלו", הוסיף לואיס. "נראה שזה גרם בבירור רוגז ודאגה בין בני העם הסיני, ואנחנו מצטערים על כך".

בהודעה לעובדי מחלקות החדשות, העורך הראשי של העיתון, מאט מורי, אמרכי ה"ג'ורנל" ינסה לבטל את הגירוש ולהמשיך לעבוד על כיסוי סין ככוח עולמי עולה. "אף אח לא צריך להטיל ספק בכל ש'וול סטריט ג'ורנל' נשאר מחויב לחלוטין לסקר את סין, בסטנדרטים הגבוהים ביותר של דיווח עיתונאי", כתב מורי. "נמשיך לכתוב על סין, בלי חשש או טובות וללא אג'נדה מלבד האמת".

שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו מתח ביקורת על החלטת סין, ואמר: "ארה"ב מגנה את גירוש שלושת כתבי החוץ של העיתון. מדינות בוגרות ואחראיות מבינות שעיתונות חופשת מדווחת על עובדות ומבטאת דעות. התגובה הנכונה היא להציג טיעוני נגד, לא להגביל את חופש הביטוי. ארה"ב מקווה שהעם הסיני ייהנה מאותה גישה למידע מדויק וחופש דיבור כמו האמריקאים".

סין נאבקת בנגיף הקורונה המדבק במהירות, וכן משאלות של אזרחים וכמה מומחי בריאות עולמיים על הטיפול של ביג'ינג במגיפה, שכלל הסגר על חלק גדול ממחוז חוביי, עם אוכלוסייה של קרוב ל-60 מיליון בני אדם. הכעס הציבורי על העדר השקיפות לכאורה סביב הנגיף בא לידי ביטוי באינטרנט, והיה גדול מיכולת גופי הצנזורה במדינה לרסן.

הוועדה העולמית להגנה על עיתונאים קראה לסין להחזיר מיד את תעודות העיתונאי לכתב הוול סטריט ג'ורנל. "הודעת הגירוש הסינית בתגובה למה שהא תופסת ככותרת פוגעת במדור בהדעה של הוול סטריט ג'ורנל גורמת למדינה זו להצטייר פחות ככוח עולה בטוח בעצמו ויותר כבריון בעל עור דק", אמר סטיבן בטלר, מתאם הארגון באסיה.

באוגוסט לא חידשה ממשלת סין את תעודת העיתונאי של צ'ון האן וונג, כתב של העיתון בבייג'ינג שהיה מכותבי מאמר חדשותי על דודן של הנשיא שי ג'ינפינג, שפעולותיו נבדקו על-ידי רשויות חוק וביון באוסטרליה.

חייהם הפרטיים של שי ושל בני משפחתו נחשבים לנושאים רגישים על-ידי הרשויות במדינה. משרד החוץ הזהיר את ה"ג'ורנל" באותה עת מפני פרסום הכתבה, ואיים בהשלכות לא ספציפיות.

בייג'ינג נקטה קו לוחמני יותר כלפי התקשורת הזרה בשנים האחרונות, כאשר הממשל של הנשיא שי השליט פיקוח גדול יתר על מידע וחזרה והדגיש את תפקיד המפלגה הקומוניסטית בחיי האזרחים. סין לא חידשה את תעודת העיתונאי של כמה כתבים, אך לא גירשה כתב זר מאז 1998. הרשויות גירשו שני כתבים אמריקאים אחרי אירועי 1989 בכיכר טייננמן, אך הם עבדו עבור גופי חדשות שונים. ג'ון פומפרט היה כתב AP, ואלן פסין היה ראש משרד קול אמריקה בבייג'ין.

הגירוש בו-זמנית של כתבי ה"ג'ורנל" אתמול מציין "תגובה חסרת תקדים נגד עיתונאים זרים בסין", מסר מועדון הכתבים הזרים בסין. "הפעולה שננקטה נגדי כתבי ה'ג'ורנל' היא קיצונית וניסיון ברור של הרשויות בסין להפחיד גופי חדשות זרים על-ידי הענשת כתבים שלהם בסין".

שלשום (ג') מסר משרד החוץ האמריקאי כי הוא החליט לזהות את הפעילות האמריקאית של כופי חדשות ממשלתיים סינים כנציגות זרה בדומה לשגרירות או קונסוליה. זה היה הצעד האחרון בסדרת צעדים שנועדו ללחוץ על המפלגה הקומוניסטית הסינית להקל את הפיקוח על דיפלומטים ועיתונאים זרים.

עובדי גופי החדשות הסינים יחויבו מעתה להירשם במשרד החוץ כעובדי קונסוליה, אם כי פעילותם המקצועית לא תוגבל. הביטוי "האיש החולה של אסיה" שימש גורמי חוץ ואינטלקטואלים סינים לתיאור סין החלשה שנוצלה על-ידי מעצמות אירופה ויפן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. התקופה הזו מתוארת בספרי לימוד ההיסטוריה הסינים כ"100 השנים של ההשפלה".

את מאמר הדעה ב"ג'ורנל" כתב וולטר ראסל מיד, אקדמאי במכון הדסון, והוא התייחס למגפת הקורונה בסין. צ'ין, סגן ראש משרד העיתון בבייג'ין, בן 43, כיסה בשנים האחרונות נושאים כמו אבטחת סייבר, חוק וזכויות אדם בסין, כולל מאמצי המפלגה הקומוניסטית בתחום ריגול הסייבר. הכתב דנג, בן 32, דיווח משחנאי, הוגנ קונג ובייג'ין בנושאי כלכלה ופיננסים, כולל מלחמת הסחר עם ארה"ב. וון, בן 35, דיווח על פוליטיקה סינית והיה מכותבי הכתבה על פעילותו של בן הדור של הנשיא שי באוסטרליה. כל השלושה דיווחו גם על פעילות המעקב של המפלגה הקומוניסטית בקרב האויגורים המוסלמים במחוז שינג'יאנג במערב סין.