איך זה ייתכן? סנאטור יהודי קשיש ממדינה צפונית קטנטנה, סוציאליסט מוצהר בארץ שונאת־סוציאליסטים, אתיאיסט בארץ שהתרגלה לבחור פוליטיקאים יראי שמיים, מגיע לבחירות במדינה במדבר הדרום מערבי של ארה"ב, ומנצח בהפרש עצום: 23% מפרידים בינו ובין הבא אחריו (עד סגירת הגיליון).
ברני סנדרס ביסס אתמול את מעמדו כטוען העיקרי למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, בבחירות שיהיו בעוד קצת יותר משמונה חודשים. זו התפתחות מרעישה, השקולה כנגד עליית טראמפ במפלגה הרפובליקאית לפני ארבע שנים (וגם מושווית איתה).
התדהמה שנפלה אתמול על ותיקי המפלגה הדמוקרטית ניכרה בהתבטאות לא מוצלחת בערוץ MSNBC. המגיש הוותיק מאוד, כריס מתיוס, שהיה לפנים יועץ פוליטי למנהיגים דמוקרטיים, השווה את נצחון סנדרס בנבאדה ליום שבו טילפן ראש ממשלת צרפת, פול רנו, אל צ׳רצ׳יל, ביוני 1940, להודיע לו שצבא צרפת התמוטט.
"יש לי חדשות לממסד"
קצת קשה להתייחס ברצינות אל עצם ההשוואה. אבל היא בהחלט משקפת את עוצמת המהלומה. סנדרס עצמו צייץ במוצאי יום נצחונו: "יש לי חדשות לממסד הרפובליקאי. יש לי חדשות לממסד הדמוקרטי. הם אינם יכולים לעצור אותנו".
הוא אולי ירצה לבלוע את המלים האלה, בייחוד אם וכאשר תגיע השעה לנסות ולכונן קואליציה רחבה עם יריביו הרבים בתוך המפלגה. אולי צריך לסלוח לו על ההתרברבות; ואולי לא. אולי צריך להיזכר שהאיש הזה רחש בוז למפלגה הדמוקרטית במשך עשרות שנים, ונעשה חבר רשום בה רק לפני חמש שנים, כאשר החליט להתמודד על הנשיאות. בסנאט הוא יושב כ"עצמאי", אם כי הוא הצטרף אל הסיעה הדמוקרטית לצורכי ארגון (זאת אומרת, חברות בוועדות). הוא עונד את התווית "סוציאליסט" לא להכעיס, אלא מפני שכל חייו הבוגרים הוא היה סוציאליסט רדיקלי. קשה להאמין, אבל הוא תמך פעמיים במועמדים טרוצקיסטיים לנשיאות, ואפילו נשא נאומים לטובתם.
הוא האיש החוזר ומודיע שהוא רוצה לחולל "מהפכה", והוא מתכוון למהפכה מעמדית, אנטי-קפיטליסטית. הרקורד שלו מראה שהוא הביע תמיכה בהלאמת כלי־הייצור, וכאשר נשאל בראיון לפני הרבה שנים הוא אישר שהוא רוצה לסיים את הקפיטליזם. זו אינה רשימת משאלות של "סוציאל־דמוקרט סקנדינבי", כפי שהוא מנסה באחרונה לתאר את עצמו.
אפילו השימוש התכוף שלו במושג "תנועה", או "תנועתנו", מאשר את המידה שבה אין הוא חלק טבעי של דמוקרטיה ליברלית. זה שימוש לשון פופוליסטי או טוטליטרי. לא תמיד, אבל בהחלט במקרה שלו.
איך זה קרה?
האיש הזה, שדעותיו והליכותיו מעניקות לו מקום טבעי בשוליים המרוחקים, אולי הסהרוריים, של המפלגה הדמוקרטית, הוא עכשיו הטוען העיקרי לכתר. "הממסד הדמוקרטי", יהיה אשר יהיה, עומד עכשיו לאבד את המפלגה ממש כפי ש"הממסד הרפובליקאי" איבד את מפלגתו ב־2016.
איך זה קרה? בזכות חריש עמוק והתארגנות מסיבית בשטח. זה קרה בזכות שותפות אפקטיבית להפליא עם הלטינוס (היספאנים, או יוצאי אמריקה הלטינית). שליש מתושבי נבאדה הם לטינוס, ובין גילאי 19 ומטה הם קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר. איש לא התקרב כלל אל אחוזי התמיכה של סנדרס בין הלטינוס. סקרי מצביעים הראו אתמול, ש־44% מכל הלא־לבנים בנבאדה הצביעו לטובתו, הישג מדהים בשביל פוליטיקאי ממדינה שבה אין כמעט לא־לבנים. המפלגה הדמוקרטית היא קואליציה רבת שנים של לבנים ושל מיעוטים. בלי הצבעה מסיבית של מיעוטים, הדמוקרטים אינם יכולים לנצח. הצלחת סנדרס היא אפוא איתות ברור שיש לו נוסחת הצלחה.
מעכשיו ואילך יגדלו אחוזי הלא־לבנים בכל אחת מן המדינות המצביעות בבחירות המקדימות של הדמוקרטים. בשבוע הבא תצביע דרום קרוליינה, ששני שלישים מן הדמוקרטים בה הם שחורים. ב־3 במארס יצביעו, בין השאר, טקסס וקליפורניה, ששליש ויותר של מצביעיהן הם לטינוס.
אם סנדרס אמנם בנה גשר אל המיעוט הגדול ביותר בארה"ב, אין זה מן הנמנע שבתוך שבועיים ייפער הפרש כה גדול בינו לבין מתחריו עד שיהיה אפשר לתאר את מועמדותו כבלתי נמנעת.
הנכס הגדול ביותר
זה קורה הרבה יותר מוקדם ממה שהיה אפשר להניח. סנדרס חוזר ומוכיח, כי בפוליטיקה האמריקאית הנכס הגדול ביותר הוא ה"מומנטום", זאת אומרת תנופה. עצם הרושם של נצחון ממשמש ובא עוזר לנצחון הזה להתממש. הוא הגיע למקום הראשון, בהפרש דחוק מאוד, באיווה ובניו המפשייר. אבל הרושם של נצחון הזניק את סנדרס אל ראש הסקרים הארציים, ודחף את נצחונו בנבאדה.
הוא מעורר שיעורים של התלהבות, של מסירות וגם, צריך להגיד, של הערצה עיוורת שלא נראו במפלגה הדמוקרטית מאז ימיה הראשונים של מועמדות ברק אובמה לנשיאות, ב־2007. בשעה שמייקל בלומברג מפזר מיליונים, סנדרס מגיע אל מיליונים.
עד השבוע שעבר הרושם הכמעט כללי היה שבלומברג הוא היחיד המסוגל לבלום את סנדרס. הוא עצמו פוסח על ארבע המדינות הראשונות במקדימות, אבל הזרים 160 מיליון דולר לתשדירי טלוויזיה במדינות "יום שלישי הגדול", 3 במארס, שבהן ייבחרו שליש הצירים לוועידת המינוי של המפלגה. סנדרס הזרים 11 מיליון, אליזבת וורן - 310 אלף, ג׳ו ביידן ופיט בוטיג׳יג׳ - אפס.
הפרסומות השתלמו. סקרים במדינות המצביעות בתחילת מרץ הראו, שהתמיכה בבלומברג גואה.
ואז בא ויכוח הטלוויזיה של יום ד׳ שעבר. טראמפ צייץ , כי הופעת בלומברג היתה "הגרועה ביותר בתולדות ויכוחי הטלוויזיה". צריך להודות שהוא לא היה רחוק מן המציאות. חולשתו של בלומברג כמתווכח הדהימה את אמריקה, או לפחות את התקשורת האמריקאית. הוא אינו מחוסל, אבל קומתו הפוליטית הונמכה פלאים. הוא עכשיו מועמד עשיר מאוד, אבל פצוע מאוד.
סכנת "הטוהר האידיאולוגי"
מי יכול אפוא לעצור את סנדרס, והאם בכלל נשאר זמן? סטטיסטיקן של רשת סי.אן.אן העריך אתמול, שלסנדרס יש סיכוי של "7 מתוך 10" לזכות ברוב של צירי הוועידה. הסיכויים של הבא אחריו, ג׳ו ביידן, מוערכים ב"1 מתוך 10". פיט בוטיג׳יג׳ הצעיר, שעשה חיל באיווה ובניו המפשייר, מוערך ב"0.5 מתוך 10".
אף על פי כן, בוטיג׳יג׳ היה היחיד אתמול, עם פרסום התוצאות החלקיות של ההצבעה בנבאדה, שיצא בהתקפה ישירה על סנדרס, הזהיר מפני מה ש"הטוהר האידיאולוגי שלו" יעולל למפלגה, ותבע לעצמו, לפחות במשתמע, את שרביטו של מנהיג האופוזיציה.
בוטיג׳יג׳ בן ה־38 הגיע למקום השלישי בנבאדה, עם קרוב ל־15%. זה לא רע, אם נזכור שאיש לא ידע את שמו רק לפני שנה. אבל הוא נחל כישלון חרוץ בניסיון להגיע אל מצביעים לא־לבנים. כישלון כזה חייב לדון את הנכשל לאבדון פוליטי.
אליזבת׳ וורן, שהשפילה את בלומברג בוויכוח הטלוויזיה, קיבלה 9.5%. איימי קלובוצ׳אר, שהפתיעה במקדימות של ניו המפשייר, קיבלה רק 4%. לאן פניהן מועדות? באיזו מדינה הן חושבות שיוכלו לנצח? כמה זמן הן מסוגלות לחכות לנצחון? הכול תלוי בתרומות, והתרומות יתמעטו ויילכו בהיעדר נצחון.
מה שמחזיר אותנו אל משבצת "7 מתוך 10". השאלה המתחילה להישאל היא מה יקרה אם סנדרס יקבל את המספר הגדול ביותר של צירים לוועידת המפלגה, אבל לא יקבל רוב מוחלט? זה לא קרה מאז 1968.
בדרך כלל ההצבעה לטובת המועמד המנצח היא פורמלית. הוא מנצח בסיבוב הראשון. אם הסיבוב הזה אינו מניב הכרעה, כללי הוועידה משחררים את הצירים מנאמנותם למועמד שאותו הם נבחרו לייצג. נקל לשער את התוהו ובוהו שישתרר בוועידה במקרה כזה.
נחשו נא מי מלקק את שפתיו. רמז: הוא מתגורר בבית לבן מאוד, וסיכוייו להישאר שם עוד ארבע שנים מתרבים והולכים.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
