ההזדמנות שיוצרת הטכנולוגיה לעובדים שנמצאים על הספקטרום

עובדים שנמצאים על הספקטרום מתקשים לעתים למצוא עבודה, אך דווקא הקדמה הטכנולוגית והמעבר לבינה מלאכותית יכולים לספק לחלקם משרה מתאימה בחברות סטארט-אפ בתור מתייגי נתונים • תמר דביר, מייסדת פוינט AI:"אם ללקוחות יש סבלנות, התוצאות טובות מהמצופה"

עבודה בסטארט אפ / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
עבודה בסטארט אפ / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

חברת הסטארט-אפ פוינט AI, הממוקמת במתחם שרונה בתל אביב, לא נראית יוצאת דופן ביחס ליתר חברות הטכנולוגיה הפועלות בסביבה. כמו חברות אחרות שהצירוף "AI" (בינה מלאכותית) מופיע בשמן, מדובר בחברת סטארט-אפ בתחילת דרכה ששואפת להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור מהפכה בשוק שלם. החברה עוסקת בתיוג נתונים עבור חברות אחרות המפתחות אלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה ומעסיקה רק עובדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה. הרעיון הוא פשוט: לענות על הביקוש לתיוג נתונים מצד אחד, ולספק עבודה לאנשים על הספקטרום מצד שני.

החברה הוקמה לפני כחצי שנה על ידי תמר דביר, מטפלת ומומחית לאוטיזם, תומר גורביצ'י המשמש כמנהל טכנולוגי ועסקי בחברה, ואיש ההייטק אלי גורביצ'י שכבר אינו פעיל בה כיום. "יחד הגינו את הרעיון של לנסות ולשלב דרישה שקיימת בשוק בתחום הבינה המלאכותית, שנדרש בו הרבה תיוג של דאטה, לבין אוכלוסיה שמעוניינת לעבוד ולהשתלב, ולחלקה גם יש יכולות שיש בהן יתרון במיוחד בתפקידים האלה: יכולות ויזואליות טובות, יכולות לרדת לפרטים, וכן לעבוד לאורך זמן בעבודה שגרתית ומונוטונית", מספרת דביר בשיחה עם "גלובס". לדבריה, "באופן כללי, שגרה היא מאפיין שהרבה אנשים עם אוטיזם זקוקים לו כדי להצליח להשתלב בעבודה ביומיום".

על פי נתוני עמותת אלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, בישראל חיים כ-7,000 בוגרים על הרצף האוטיסטי. בעמותה מעריכים כי כ-2,500 אנשים אשר מאובחנים על הרצף בתפקוד בינוני-גבוה הם בעלי פוטנציאל לתעסוקה בהייטק, וכי המספר יצמח ככל שקצב האבחון ימשיך לגדול. לעומת זאת, משרות רפטיטיביות שמאופיינות בשגרה הולכות ומתמעטות. הן מוחלפות על ידי זן חדש של אוטומציה: מכונות לומדות וחכמות שיכולות לאסוף מידע ולארגן אותו, ואף להפיק ממנו תחזיות - באופן יעיל ומדויק יותר מבני אדם.

העובדים צריכים להסתגל לכל פרויקט

לצד המשרות ההולכות ונעלמות, הביקוש לעובדים בתפקיד הרפטטיבי של תיוג נתונים, נמצא דווקא בעלייה מתמדת. זאת, כיוון שאפילו טכנולוגיות הבינה המלאכותית המתקדמות ביותר דורשות עבודה ידנית רבה וליווי של בני אדם. אלגוריתמים של למידת מכונה מתבססים על תכנות של רשתות נוירונים מורכבות, הזנה שלהן במיליוני פיסות מידע מתויגות, ואימון הרשתות על בסיס הנתונים הללו. התיוג של המידע עדיין מתבצע, על פי רוב, באופן ידני על ידי בני אדם. כך למשל, כשגוגל מבקשת מאיתנו לבחור כמה תמונות של תמרורים או כלי רכב כדי לבדוק שאנחנו לא רובוטים, היא מקבלת תמונות מתויגות של האוביקטים הללו עבור אימון האלגוריתמים שלה.

כדי לענות על הדרישה הגוברת לנתונים מתויגים, התפתחה בשנים האחרונות תעשייה שמספקת שירות תיוג נתונים במיקור חוץ. לפי דוח של חברת המחקר Cognilytica מ-2019, היקף שוק התיוג עמד על 150 מיליון דולר ב-2018, וצפוי לצמוח למיליארד דולר ב-2023. לפי דיווח של "פייננשל טיימס" מאותה השנה, מאות אלפי עובדים במדינות מתפתחות מועסקים כיום כמתייגי נתונים בשכר נמוך. הם יושבים מול מסכי מחשב בצפיפות לאורך שעות ארוכות, ומבצעים עבודה שעבורם היא מייגעת, מתישה ולא מספקת.

בפוינט AI הבינו שעבודה רפטטיבית שדורשת ריכוז ותשומת לב לפרטים, היא בדיוק סוג העבודה שמתאימה לחלק ניכר מהאוכלוסייה על הספקטרום בתפקוד גבוה. "כרגע אנחנו עוסקים בעיקר בתיוג ויזואלי. מדובר בעבודה משרדית, שבמסגרתה העובדים יושבים מול מחשב, ומקבלים אוסף תמונות ודרישות מסויימות למה צריך לסמן בתמונות הללו. הדרישות יכולות להיות מאוד פשוטות. דוגמה נפוצה במיוחד היא אוסף של תצלומי אוויר שצריך לסמן בהם את כל הכבישים או העצים. דוגמה אחרת מתחום האופנה היא אוסף של תצלומי אנשים שצריך לסמן בהן סוגים של בגדים ושל אנשים. מדובר בעבודה של מיון ושל סיווג שנשמעת פשוטה יחסית, אך במקרים אחרים היא יכולה להיות יותר מורכבת", מספרת דביר.

"אנחנו עובדים במודל של פרויקטים והמטרה שלנו היא להיות חברה שמסוגלת להחזיק את עצמה, לשלם משכורות לעובדים ולליווי מסביב. לכן, אנחנו לא רוצים סתם לקוחות, אלא לקוחות מחויבים שיש להם פרויקטים לאורך זמן", אומרת דביר. "מכיוון שכל פרויקט חדש שנכנס אלינו יוצר שינוי מבחינת העובדים, שצריכים להסתגל אליו, אז בהתחלה נדרשת סבלנות מצד הלקוחות כדי לקבל את התוצאות הרצויות, אבל בהמשך, ברגע שנכנסים לשגרה, התוצאות יכולות להיות גבוהות מהמצופה", היא מוסיפה.

לדבריה, חברות העוסקות בתחומי הביטחון וצריכות לתייג מידע בטחוני רגיש, לא יכולות להשתמש בשירותי תיוג במדינות זרות. לכן, בחברה החליטו לפנות לחברות הללו ולהציע להן שירותי תיוג מקומיים. כיום, בין חמש לקוחות החברה ישנה חברה אחת מהתחום הביטחוני, אשר את שמה לא חשפו.

עצמאים ומקבלים שכר הוגן

ילון שני, בן 23, הוא אחד מארבעה עובדים בפוינט AI, והוא מועסק בחברה מזה ארבעה חודשים. בשיחה עם "גלובס" הוא מספר שהתקשה למצוא עבודה מאז השתחרר משירותו הצבאי כמש"ק מילואים, ובהמשך קיבל ליווי ממערך ההשמה של בית אקשטיין מקבוצת דנאל, המספק שירותי השמה לאנשים עם מוגבלויות, וכיום מלווה 350 בוגרים ברחבי הארץ. 20% מהם מושמים במקצועות ההייטק. מערך ההשמה של בית אקשטיין הפנה אותו לראיון בחברה וממשיך ללוות אותו גם לאחר כניסתו לתפקיד.

"אני מרגיש הרבה יותר מסופק מעצמי, אני מרגיש שיש לי משמעות בחיים ושאני קם בבוקר ויש לי משהו לעשות. הרווחתי את הכסף שלי בעצמי, וזה מרגיש טוב להיות עצמאי", הוא אומר, ומוסיף כי "במשרד לכל אחד יש את הקווירקים (מוזרויות, י"י) שלו, דברים שלא תצפה להם בסביבות עבודה רגילות". לדבריו, "חלק מהפרויקטים מצריכים פחות מחשבה וחלק יותר, והם יותר מעניינים מאחרים".

"לפני מעט יותר מחצי שנה הגיעו אלינו אלי ותמר והציגו את הרעיון. הם רצו לשמוע מאיתנו, האנשים שמלווים ומכירים את הבוגרים, איפה הקשיים שיכולים לעלות ואיך אנחנו יכולים ללוות אותם מהצד המקצועי של זה. היה להם חשוב שהמשרד יהיה בשרונה, ושסביבת העבודה תהיה של חברת סטארט-אפ, והם ביקשו מאיתנו להעביר להם אנשים מתאימים", אומרת אביטל תבור, מנהלת מערך ההשמה של בית אקשטיין.

לדברי תבור, "סביבת העבודה הזו היא לא סביבת עבודה קלאסית לאנשים על הספקטרום, כי זה נמצא במתחם עם רעשים ותנועה שיכולים להוציא אותם ממיקוד בקלות. אבל הם הצליחו לייצר שם פוקוס, וגם ללמד אותם את המקצוע, כי העובדים לא מגיעים מהתחום ואין להם הכשרה קודמת". היא מוסיפה שאחד מעקרונות המערך הוא השמה בשכר שווה לממוצע במשק בכל תפקיד, וגם בפוינט AI מספרים כי עובדיהם משתכרים שכר שעתי התואם לשכר המקובל בענף.

תוכניות לימוד אקדמיות ומערך תעסוקה

תבור מספרת שהאתגר הגדול בהעסקה של עובדים על הספקטרום הוא העובדה שמדובר באוכלוסייה מגוונת שכמעט ואין לה מאפיינים משותפים קבועים. "כל אדם הוא שונה ויש לו יכולות משלו, אבל הרבה פעמים יש פערים במיומנויות הרכות, כמו יכולת לארגן את לוח הזמנים ולקבוע סדרי עדיפויות, להגיע בזמן למקום עבודה, האם להגיד שלום ובוקר טוב, איך מתנהלים מול מנהל וקולגות, איך מקבלים ביקורת ופידבק וכדומה. כל דבר שמערב קריאה של סיטואציות חברתיות". לכן, ההתאמות הנדרשות משתנות בין מקום עבודה למשנהו ובין האינדיבידואלים.

"יש יותר אנשים שמאובחנים על הספקטרום בכל שנה ולכן אנחנו רואים שמספר המועסקים בהייטק ובכלל גדל. בהתחלה היו פונים אלינו לגבי העסקת אנשים על הספקטרום בהייטק בעיקר בתחומי ה-QA. היו גם תוכניות הכשרה של QA שהיו עושים לאנשים עם אוטיזם ואז הם היו מקבלים תעודה, אבל התחום הופך יותר אוטומטי ויש פחות משרות", מספרת תבור.

"היום יש תוכניות לימוד אקדמיות שמתאימות ספציפית לאנשים על הספקטרום והם מגיעים יותר לתחום ההייטק, עם תארים במנהל עסקים ומדעי המחשב. במקביל, אנחנו רואים גם יותר ויותר מעסיקים שפונים אלינו ואומרים שיש להם משרה ושהם רוצים לשלב עובדים". לדבריה, "הסיבות לכך הן גם חוק השילוב, אבל מעבר לזה אנשים רואים את הערך המוסף של זה. אנחנו מקבלים המון פידבקים ממעסיקים, שברגע שמבצעים שילוב כזה, סביבת העבודה נהיית 'רכה' יותר. סביבת ההייטק נחשבת למאוד תחרותית, ושילוב של בן אדם שדורש הכלה הופך את הסביבה לרכה ומכילה יותר".

בימים אלה, עמותת אלו"ט מקימה מערך תעסוקה לאנשים על הספקטרום האוטיסטי, אשר נועד גם הוא לספק הכוונה וליווי בתהליך מציאת העבודה ותוך כדי העבודה עצמה. "כשמדובר על שילוב אנשים עם אוטיזם בתעסוקה יש אתגרים וקשיי הסתגלות שאפשר לצפות ולהיערך אליהם מראש, עם עבודת הכנה נכונה", אומרת רונה לוי, שמלווה את הקמת יחידת ההכוון התעסוקתי בעמותה. "האתגר הראשוני הוא לנסות להכיר את המועמד בצורה הטובה והמעמיקה ביותר כבר בתחילת הליווי ולדייק את התאמת המשרה ליכולותיו ולנקודות החוזק שלו שיביאו אותו למימוש הפוטנציאל המקסימלי באותה משרה". לדבריה, "כשאנחנו מדברים על תפקודים גבוהים, אפשר להגיד שכולם יכולים להשתלב, עם אופי הליווי הנדרש לכל אחד ולפי יכולותיו".