"שידוך יציב": שיטת הגיוס החדשה למתמחים במשפטים יוצאת לדרך

המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין התקינה הוראת שעה שנכנסה לרשומות, המחייבת את עורכי הדין המגייסים מתמחים להיות רשומים למערכת "שידוך יציב" וכן לוודא שהמועמד המתראיין רשום למערכת, זאת כתנאי לקיום הראיון.

הוראת השעה נכנסה לרשומות החודש ונחתמה על-ידי שר המשפטים אמיר אוחנה. מועד תחילת הראיונות לשנת 2020 יהיה יום שני 16 במרץ. המערכת תינעל ב-24 במרץ, וב-26 במרץ כבר יחלו להתקבל התשובות לקבלה להתמחות.

מערכת "שידוך יציב" היא מערכת בה מזין המראיין את פרטי המועמדים להם ערך ראיונות, ומדרג אותם לפי העדפותיו - מהמרואיין המועדף ביותר ועד למרואיין הכי פחות מועדף. כך עושה גם המועמד להתמחות ביחס לכל המשרדים בהם התראיין.

המערכת מוצאת לכל משרה מוצעת את המרואיין שהוא המועדף ביותר מבחינת המראיין ובעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להיענות להצעה לאייש את המשרה מבין כלל המועמדים.

כ-24 שעות לפני המועד הראשון לקבלה להתמחות, נותנת המערכת על כל משרה מוצעת איתות אחד בלבד למראיין ולמרואיין האופטימליים מבחינת ההעדפות של כל המשתתפים, וכך הם יודעים שכדאי להם להתקשר זה עם זה.

בלשכת עורכי הדין מסבירים כי בדרך זו "יודע המראיין לא להתאמץ לפנות לשווא למועמדים שמבחינתם הוא מדורג נמוך בהעדפות, והמועמד יודע לא לחכות לשווא לטלפון ממראיין שדירג אותו נמוך בהעדפות שלו".

יש לציין כי המועמדים יצטרכו לחתום על טופס "ויתור סודיות", אולם בלשכת עורכי הדין מבהירים כי "כל הדירוגים שביצעו המראיינים והמועמדים נשמרים על-ידי הלשכה בסודיות מוחלטת. הפלט היחיד מהמערכת הוא האיתות למראיין ולמועמד".

עוד נכתב בהוראת השעה כי "במסגרת הראיון יוצגו למועמד להתמחות תנאי ההעסקה שלהם יזכה אם יתקבל להתמחות, לרבות שכר ושעות עבודה".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, מסר בתגובה כי "במסגרת מאמציה של לשכת עורכי הדין להקל על המתמחים את הכניסה לשערי עולם המשפט, אנו משיקים מערכת חדשנית ומעודכנת שתתרום רבות לתהליך ההתמחות של עורכי הדין בישראל. המתמחים הם הדור הבא של עורכי הדין ובשר מבשרה של לשכת עורכי הדין, ואנו נמשיך לטפח אותם ולסייע בידם ככל שנידרש לכך".

הביקורת על שיטת הגיוס הקודמת

רפורמת "שידוך יציב" היא התפתחות של "רפורמת עשרת הימים" משנת 2016 ושל יוזמת "שידוך יציב" משנת 2019 שפעלה באופן וולונטרי על-ידי משרדי עורכי הדין הגדולים ומשרד המשפטים.

רפורמת עשרת הימים חייבה, החל משנת 2016, את כל המעסיקים לראיין את המועמדים במקביל, במשך עשרה ימים, מאמצע חודש מרץ. על-מנת לאפשר לסטודנטים "להתמיין" למספר רב ככל הניתן של מעסיקים, חל איסור על המעסיקים להפעיל לחצים או לסכם באופן סופי עם מועמדים, לפני שמסתיימים אותם 10 ימים.

רפורמה זו נולדה על רקע הביקורת על שיטת הגיוס הקודמת, שבמסגרתה כל סטודנט למשפטים יכול היה לפנות בכל מועד מתחילת לימודיו ולהציע את מועמדותו להתמחות. הביקורת התמקדה בעיקר בטענה שהמירוץ אחר מקום התמחות יוקרתי גרם לכך שהמועמדויות הוגשו ממש בתחילת הלימודים, ללא כל אינדיקציות ממשיות ליכולות האקדמיות; וכן שבכך נפגע עיקרון השוויון בין המועמדים.

אולם רפורמה זו יצרה אי-ודאות בקשר לשאלה אם אכן מועמד שנבחר והביע הסכמה עקרונית, יגיע להתמחות במשרד שהשיב לו בחיוב. הצדדים לא מחויבים להסכמה בנוגע להתמחות, ולכן בכל שלב יכול כל אחד מהם לסגת מההסכמה.

אי-הוודאות הולידה שתי תופעות: המתמחים מצדם שריינו מספר מקומות התמחות ולבסוף "הבריזו" לכל המעסיקים - מלבד המעסיק הנבחר - ברגע האחרון. מנגד, משרדים רבים שיגרו ביום ההודעות בשעה 8:00 הצעת התמחות למספר מתמחים גדול בהרבה מזה שהם זקוקים לו. זאת, מתוך הנחה שחלק מן המועמדים שרצו בהם יבחרו בהתמחות במשרד אחר. זה לא היה נעים לאף אחד מהצדדים לקבל בסופו של התהליך תשובה שלילית.

על הרקע הזה, מנהלי חלק מהמשרדים המובילים סיפרו ל"גלובס" איך ב-3 השנים האחרונות הפך הליך גיוס המתמחים למשרדי עורכי דין להליך "כאוטי", "בלתי ראוי", "רווי שקרים ההדדיים" ו"נטול שקיפות". חלק מהם הגדירו זאת כ"מערב פרוע" של ממש.

ב"גלובס פורסם" במרץ 2019 כי עו"ד צביקה בר-נתן, שותף וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית במשרד גולדפרב-זליגמן, החליט להוביל שינוי דרמטי בנושא, תוך שילוב כוחות עם מתחריו על המתמחרים - המשרדים הגדולים בארץ. בר-נתן יזם מפגש לא שגרתי, ולא מובן מאליו, בין ראשי 20 המשרדים המובילים בישראל, במטרה למצוא פתרון לכאוס ששרר לטענתו בתחום הגיוסים.

לדברי עו"ד בר-נתן, "ביום ההודעות למתמחים, בבוקר, היה קורה האירוע המביש שאנשים שהבטיחו להם להציע להם הצעה פתאום הטלפון שלהם דמם, והמשרדים נעלמו כי גייסו אחרים, ומנגד משרדים רבים גילו שהסטודנטים מסננים אותם או אומרים להם 'סורי סגרנו עם משרד אחר'. אין משרד גדול שלא עבר את התהליך המביש והמשפיל הזה, שלא לדבר על המועמדים המסכנים שנחשפו ליופיו של המקצוע כבר בצעדם הראשון בכך".

המצב הזה היווה כאמור קרקע לסיטואציה החריגה שבה כל המשרדים הגדולים ישבו סביב שולחן אחד ואמרו "לא עוד". לדברי בר-נתן, "אני אישית פניתי ל-20 המשרדים הגדולים ומצאתי שכולם מרגישים שנקעה נפשם מהשיטה של החיזור ההדדי רווי השקרים והתחמונים. יזמתי מפגש של כל 20 המשרדים לדיון פתוח של איך המקצוע נראה ואיך אנחנו נראים בעיני המתמחים. קיימנו סדרת מפגשים, ישבנו גם עם משרד שהמשפטים - וכך נחשפנו למערכת 'השידוך היציב', שהחלטנו לאמץ".

בעקבות סדרת המפגשים הללו הוחלט כי לצורך איתור מתמחים הן משרד המשפטים והן רוב המשרדים הגדולים, יגייסו את המתמחים תוך שימוש ב"תוכנת השידוך".

בעקבות הפיילוט המוצלח של השנה שעברה, הוחלט בלשכת עורכי הדין להפוך את רפורמת "שידוך יציב" לחובה, וכאמור לא ניתן יהיה לגייס מתמחים אלא באמצעותה.