הסדר מס | בלעדי

אחרי עשור של מחלוקת: יוסי מימן ישלם לרשות המסים 117 מיליון שקל

ל"גלובס" נודע כי במסגרת הליך שנמשך כעשור, ויתרה רשות המסים על מחצית מדרישת החוב שתפח ל-245 מיליון שקל • מכירת ההחזקות בחברת EMG, שבגינה נדרש המס, התבצעה בשנים 2007-2006 • "הפלונטר" נפתר בזכות העסקה למכירת צינור הגז של EMG ליצחק תשובה

יוסי מימן / צילום: תמר מצפי
יוסי מימן / צילום: תמר מצפי

איש העסקים יוסי מימן שילם לאחרונה לרשות המסים 117 מיליון שקל מס, בגין מכירת מניותיו בחברת EMG המצרית בשנת 2006-2007. זאת, במסגרת הסדר פשרה אליו הגיע עם הרשות, במסגרתו היא ויתרה על דרישת מס בהיקף 245 מיליון שקל, שכללה ריבית, הצמדה וקנסות על חוב המס המקורי של מימן, שעמד על סך של כ-100 מיליון שקל - כך נודע ל"גלובס".

מדובר בסאגת מס שהחלה לפני עשור וכללה תהפוכות ודרמות לא מעטות, שראשיתן בפיצוצי צינור הגז המצרי בשנים 2011-2012, המשכן בקריסתו הכלכלית והבריאותית של מימן ובהליך בוררות מול חברות הגז המצריות, מכירת ההחזקות ב-EMG ליצחק תשובה לאחרונה וסיום הסאגה של מימן בהישרדותו הכלכלית ובהסדר מס מול רשות המסים.

חברת EMG, שהייתה בבעלות מימן, שותף מצרי מסתורי ומשקיעים מארה"ב ומתאילנד, החזיקה בזכות בלעדית למכור גז מצרי לישראל. החברה חתמה ב-2005 על הסכם אספקת גז לחברת החשמל. בבעלות EMG צינור ימי להולכת גז טבעי באורך של כ-90 ק"מ, שמחבר בין אשקלון למערכת ההולכה המצרית באזור אל-עריש. 

העברת החזקות ומימושים ב-1.3 מילארד שקל

בדצמבר 2005 החל מימן במהלך להעברת מרבית החזקותיו ב-EMG לחברת אמפל, שהייתה בבעלותו (ובהמשך גם לשותפים מוסדיים). עד יולי 2007 השלים מימן סבב מימושים תמורת סכום כולל של כ-1.3 מיליארד שקל.

אספקת הגז ממצרים החלה ב-2009 ונמשכה זמן מה באורח לא סדיר. בשנת 2010 הגיע מימן להסדר עם רשות המסים בנוגע למס שעליו לשלם בגין מכירת החזקותיו ב-EMG בשנים 2006-2007. התמורה מהמכירה התקבלה בחלקה במזומן ובחלקה במניות של אמפל, שעיקר החזקותיה היו מניות EMG.

באותו מועד שווי המניות היה גבוה, ושיעור המס שנקבע על החזקותיו של מימן באמפל עמד על 97 מיליון שקל, אבל חודש בלבד לאחר שנחתם הסדר המס פרץ "האביב הערבי", שהפך את החזקותיו של מימן ב-EMG לחסרות ערך. שורת פיצוצים בצינורות הגז של EMG בסיני בשנים 2011-2012 עצרו מעת לעת את אספקת הגז לישראל, עד שהיא נעצרה לחלוטין.

מימן נחשב עד אז לאחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל, עם החזקה בשני נכסים אסטרטגיים מבחינת יכולת ההשפעה שלו - חלקו בחוזה הגז עם מצרים והחזקות בערוץ עשר. בן-לילה כמעט מימן מצא את עצמו במצב חדש: קריסה כלכלית.

אמפל נקלעה להקפאת הליכים ובהמשך להליך פירוק ממושך. במקביל החלה סאגת המס של מימן, שמצא את עצמו עם הסדר מס של עשרות מיליוני שקלים על החזקות ששוות אפס.

ראשיתו של המאבק מול רשות המסים היה דווקא על חוב המס בגין התמורה שקיבל מימן במזומן בעסקאות מימוש החזקותיו. מאבק זה הסתיים בהסדר מהיר יחסית מול רשות המסים, במסגרתו הוסכם על פריסת תשלום המס לתקופה ממושכת, שתאפשר למימן מרווח נשימה מסוים.

אך הדברים לא היו כה פשוטים בכל הנוגע למס הנדרש בגין החזקותיו של מימן ב-EMG. הסאגה הזאת מול רשות המסים התנהלה עד לאחרונה.

מצד רשות המסים ניהל את התיק רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, שהתיק הגיע לידיו בתקופה שכיהן כפקיד שומה חיפה וליווה אותו עד לתפקידו כסגן מנהל רשות המסים. התיק לווה גם על-ידי המחלקה הפיסקלית בפרקליטות, באמצעות עו"ד אריק ליס; ובעת ההגעה להסדר הצטרפה לשלב גביית החוב סמנכ"לית הגבייה ברשות המסים, זילפה גלינדוס.

מימן ביקש לבטל את ההסדר

זמן קצר לאחר ביטול הסכם אספקת הגז עם המצרים, פנה מימן לרשות המסים, באמצעות עו"ד זיו שרון, בבקשה לבטל את הסדר המס שערך עמה בנוגע להחזקותיו ב-EMG. מימן טען כי האירועים הבלתי צפויים, שאירעו זמן קצר לאחר חתימת ההסדר (פרוץ "האביב הערבי" והפגיעה בצינור הגז), הפכו את מניותיו לאות מתה, ולכן אין סיבה לדרוש ממנו את המס על-פי השווי שהיה ביום שלפני. רשות המסים סירבה לביטול ההסכם, והמחלוקת הסתבכה והגיעה לבית המשפט.

בין לבין הגישו מימן והשותפים האחרים ב-EMG תביעה נגד ממשלת מצרים במרכז הבינלאומי ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID), היושב בוושינגטון שבארה"ב. במסגרת התביעה טענו המשקיעים, באמצעות עו"ד ניב סבר, משרד פרשפילדס ברוקהאוס דרינג'ר (פריז) ומשרד סרוואט אל שאהיד (קהיר), כי ממשלת מצרים כשלה בהגנה על צינור הגז והתכחשה לקיום ההסכם שעליו חתמו שתי חברות גז ממשלתיות מצריות עם EMG לאספקת גז - מה שגרם בסופו של דבר להפסקת האספקה של הגז.

ב-2017 קבע פאנל הבוררים כי מצרים אכן אחראית להפקעה ולהפרות נוספות של אמנת ההגנה על השקעות שנחתמה בין ארה"ב למצרים. עוד נקבע כי בעוד שמצרים לא יכלה למנוע את ארבע ההתקפות הראשונות על צינור הגז ב-2011, כוחות הביטחון המצריים כשלו במניעת ההתקפות הנוספות שהתרחשו, ובכך כשלו בהגנה על ההשקעה של התובעים.

במקביל קבע בית משפט למסחר בינלאומי ובוררות בקהיר, בהליך מקביל שהתנהל, כי על חברות הגז המצריות לשלם לחברת EMG פיצוי בסך כ-1.03 מיליארד דולר (לאחר תוספת תשלומי ריבית הגיע הסכום לכ-1.3 מיליארד דולר), לאחר שביטלו את ההסכם עם EMG שלא כדין.

כל ההליכים המשפטיים הללו התנהלו במקביל: הליכי הבוררות מול המצרים, הליך הפירוק של אמפל והליך המס מול מימן. בינתיים חוב המס של מימן הלך ותפח מ-100 מיליון שקל לכ-245 מיליון שקל, מתוכם 80 מיליון שקל קנסות על איחורים בתשלום וכ-70 מיליון שקל ריביות והצמדה.

רשות המסים ויתרה על בית המשפט

באופן לא מובן מאליו, רשות המסים לא פתחה לאורך השנים הללו בהליכים לגביית החוב ממימן באמצעות בית המשפט (בדומה למשל להגשת בקשה לכינוס נכסים שהוגשה נגד איש העסקים אליעזר פישמן בגין חוב מס של 200 מיליון שקל).

ברשות הבינו כפי הנראה כי אם יתקפו את מימן חזיתית, הוא יקרוס כלכלית, והם לא יראו את הכסף. ההבנה הזאת פתחה את הדרך למשא-ומתן אינטנסיבי מול בא-כוחו של מימן לסגירת חוב המס, אך הצדדים התקשו להגיע להסדר.

ואז הגיע יצחק תשובה והתיר את ה"פלונטר" המשפטי שנוצר סביב קריסתה של חברת צינור הגז EMG, ובדרך התיר גם את פלונטר המס האישי של מימן. קבוצת דלק של יצחק תשובה (באמצעות דלק קידוחים), ביחד עם נובל אנרג'י וחברת East Gas המצרית, חתמו על הסכמים מחייבים לרכישת 39% ממניות EMG תמורת 518 מיליון דולר, המשקף שווי של כ-1.3 מיליארד דולר ל-EMG כולה.

המניות שנרכשו כללו בעיקר את חלקן של חברת ההחזקות אמפל, שקרסה תחת שליטתו של מימן (כ-12% מ-EMG) וחברת מרחב הפרטית של מימן (8.2%); המיליארדר האמריקאי סם זל (כ-12%) וגופים מוסדיים מישראל (כ-4.5%). במסגרת עסקת המכירה התחייבו מימן, זל ושאר בעלי המניות הישראליים ב-EMG לוותר על התביעות והליכי הבוררות בינן לבין ממשלת מצרים והחברות שבבעלותה.

השלמת העסקה של תשובה, לאחר שנערכו בדיקות והתברר כי הצינור הנרכש מצליח להעביר את הגז, סללה את הדרך להסדר שנחתם בין רשות המסים למימן. הסכום שהתקבל מהעסקה אפשר למימן לשלם לרשות המסים סכומים שנראו לו כמעט דמיוניים במציאות שליוותה אותו בעשור האחרון - הליך קריסה כלכלי ובריאותי (מימן עבר השתלת כבד במהלך השנים הללו).

במסגרת ההסדר הסכימה רשות המסים לוותר על כל הקנסות שהוטלו נגד מימן ועל חלק נכבד מהריביות, ומימן הסכים לשלם את קרן החוב המקורית בתוספת הפרשי הצמדה של כ-20 מיליון שקל. על-פי חוק, מנהל רשות המסים יכול לבטל גם את הפרשי ההצמדה, בנסיבות מיוחדות (כאשר הנישום חולה או נקלע לאירוע מעין מלחמתי למשל, כפי שקרה למימן), אך ברשות המסים בחרו שלא להשתמש בסמכות זו.

בחודשים האחרונים הושלם ההסדר, מימן שילם את מלוא החוב לרשות המסים, ובכך הסתיימה הסאגה הממושכת.

מטעם משרד זיו שרון ושות' נמסר: "איננו מגיבים להליכים משפטיים ומיסויים, לא פומביים, שטופלו על-ידנו".

מרשות המסים נמסר: "בהתאם לחובת הסודיות בדיני המס, אין באפשרותנו להתייחס לפרטים". 

הדרך הארוכה של מימן להסדר מס

■ 2006-2007: מימן מוכר את מרבית החזקותיו ב-EMG לחברת אמפל שבבעלותו תמורת כ-1.3 מיליארד שקל

■ סוף 2010: מימן מגיע להסכם עם רשות המסים: מכירת מניות EMG תמוסה ב-100 מיליון שקל

■ 2011-2012: צינור הגז של EMG ממצרים לישראל מפוצץ. אספקת הגז פוסקת לחלוטין

■ 2012: אמפל נקלעת לפירוק. מימן לא יכול לשם את המס ומבקש לבטלו

■ 2018-2019: קבוצת דלק של יצחק תשובה ביחד עם שותפים, רוכשת את אחזקותיו של מימן ב- EMG

■ 2019-2020: מימן חותם על הסכם עם רשות המסים - ישלם 117 מיליון שקל מס