התפרצות נגיף הקורונה שהחלה בעיר ווחאן בסין הגיעה כבר לכ-65 מדינות לפחות, הדביקה כ-90,000 בני אדם וגרמה למותם של מעל 3,000. ממשלות סגרו גבולות והטילו סגרים, וחברות אסרו נסיעות עסקים. ההשלכות האנושיות והכלכליות על העסקים הן עצומות.
המגיפה הזו היא קריאת השכמה לחברות לבדוק בקפדנות את האסטרטגיות, המדיניות וההליכים שלהן כדי להגן על עובדים, לקוחות ופעילות בהווה ובעתיד. היה שמונה שאלות שהחברות צריכות לשאול את עצמן כשהן נערכות ומגיבות להתפשטות הנגיף.
1. איך להגן על העובדים מחשיפה במקום העבודה?
נגיף הקורונה שגורם למחלת קוביד-19 מתפשט כנראה בעיקר באמצעות רסיסי אוויר של שיעולים והתעטשויות, ונראה שההידבקות מהירה מאד. אפשר אולי להידבק גם מנגיעה במשטח או חפץ נגועים, ואחר כך נגיעה באף או בפה שלנו. מרכזי בקרת ומניעת מחלות בממשל האמריקני, CDC , ממליצים לעובדים לנהוג כך:
- להישאר בבית אם יש להם תסמינים נשימתיים (שיעול, עיטושים, קוצר נשימה) ו/או חום של מעל 38 מעלות
- לעזוב את מקוום העבודה אם הם מפתחים תסמינים כאלו.
- לכסות שיעול ועיטוש בטישו, מרפק א כתף (לא בכף היד הגלויה).
- לשטוף ידיים לעיתים קרובות, עם סבון ומים, במשך 20 שניות לפחות, או להשתמש במחטא ידיים אלכוהולי
- נוסיף שהגיוני להימנע לגמרי מלחיצות ידיים כדי להפחית את הסיכון להפצת הנגיף. זה נראה אולי מוזר לעיתים, אך זהו נוהל מקובל יותר ויותר בבתי חולים ומרפאות.
מחר ששטיפת ידיים היא אחת ההגנות האפקטיביות ביותר, המעסיקים צריכים לוודא שלעובדים יש גישה קלה למתקני רחיצה שמצוידים בסבון, ובמידת האפשר במגבוני נייר. יש כמה ראיות לכך שמגבונים יבשים מעבירים פחות נגיפים מאשר מייבשי ידיים חשמליים. בקבוקי חיטוי לידיים ומגבוני חיטוי צריכים להיות מחולקים בכל מקום העבודה, וכל המשטחים שננגעים תכופות כמו תחנות עבודה, דלפקים וידיות דלתות צריכים לעבור ניקיון שגרתי. ניקוי מוגבר של אזורי עבודה או ישיבה משותפת באמצעות נוזלי ניקוי רגילים יכול גם הו להפחית את הסיכון של הפצת מחלות דרכי נשימה. אין צורך לארגונים לאגור מסיכות פנים, שיש בהן מחסור. ה-CDC לא ממליצים על מסיכות לאנשים בריאים.
סקר שזה עתה הושלם של וויליס טאואר ווטסון שהקיף 158 מעסיקים ברחבי העולם, טיור ממחציתם חברו רב-לאומיות, מצא שרובם מיישמים מגוון של פעולות להגנת העובדים. כפי שאפשר היה לצפות, סין מובילה בתחום הזה. קרוב ל-90% מהחברות הסיניות הגדילו את גית העודים למחטאי כף יד, ויותר מ-80% תגברו את תקשורת בריאות הציבור (כמו כרזות על מניעת התפשטות) והן מכוונות עובדים לעבוד מהבית במידת האפשר. בצפון אמריקה, היכן שהמחלה מתחילה להתעורר, חברות מגיבות במגננה מראש: 70% מגבירות את התקשורת עם העובדים, ויותר ממחצית נערכות להפצת מחטאי כפות ידיים לעובדים.
2. מתי לאסור כניסת עובדים או מבקרים למקום העבודה?
כפי שצוין לעיל, עובדים צריכים להישאר בבית אם יש להם תסמינים של קורונה. יש עובדים מסורים שלא אוהבים לקחת ימי מחלה, ומביאים את עצמם לעבודה גם כשהם לא חשים טוב. בהתחשב באיום שהמגיפה הזו מהווה, המנהלים לא צריכים להסס לשגר הביתה עובדים שדיווחו על התסמינים שחשו בבית. עובדים או מבקרים עם תסמינים או בסיכון גבוה לחטוף קוביד-19 (חזרו מאתרים נגועים) צריכי לעבודה בנפרד מהיתר, ולקבל סידורים לעזוב את מקום העבודה ולעבור בדיקה רפואית במינימום חשיפה לאחרים. לדוגמה, הם צריכים להימנע מתחבורה ציבורית ומקומות ציבוריים, ורצוי שיישארו במרחק 2 מטרים מאחרים, אם הם ללא מסיכת פנים.
אם קוביד-19 הופכת לנפוצה בקנה מידה רחב בקהילה, חברות יכולות לבדוק חום של עובדים באמצעות סורקים שמוחזקים ביד, ולשקול למנוע כניסת עובדים ומבקרים עם חום של מעל 38 מעלות. אבל מדידת החום אינה דרך מדויקת במיוחד להעריך סיכון, מאחר שיש נגועים שלא מקבלים חום, ואילו לאחרים יש חום ללא קשר לנגיף קורונה. לכן, חום עם תסמיני נשימה הוא האינדיקציה הטובה יותר להידבקות אפשרית.
ארגוני בריאות ציבור ממליצים שהחברות ימנעו מעובדים או מבקרים גישה למקום העבודה במשך 14 יום אחרי חשיפה "בינונית" או "גבוהה" לנגיף - בדרך כלל בעקבות מגע עם מישהו שידוע כנגוע, או הגיע מאזור בסיכון גבוה. 43% מהמעסיקים בצפון אמריקה בסקר שלנו מסרו שהם אוסרים כעת על עובדים או מבקרים שהגיעו לאחרונה מסין להיכנס למקום העבודה במשך 14 יום מיום שובם. אם אין תסמינים בתקופה זו, הם יכולים לחזור לעבודה.
3. האם לבדוק מחדש את מדיניות ההטבות למקרים שבהם העובדים מנועים מכניסה, או שסגרנו את מקום העבודה?
הסבירות שיותר עובדים לא יוכלו לעו מפני שהם חלו או צריכים לטפל באחרים אומרת שהחברות צריכות לבדוק את מדיניות ימי ההיעדרות והמחלה שלהם כעת. מדיניות שנותנת לעודים את הביטחון שהם לא ייענשו ויוכלו להרשות לעצמם לקחת ימי מחלה היא כלי חשוב לעידוד דיווחים וולונטריים והפחתת חשיפה בכוח. סקר המעסיקים שלנו מצא שקרוב ל-40% מהם יש כוונה להבהיר את מדיניות התשלומים אם מקומות העבודה נסגרים או העובדים נשלחים הביתה.
מעט חברות מחוץ לאסיה סגרו מקומות עבודה כתוצאה מהמגפה, אך כמחצית מהחברות הסיניות שסקרנו סגרו מקומות עבודה (מפעלים או משרדים) לפחות זמנית. סגירה כזו תהיה נפוצה יותר מחוץ לאסיה אם המגפה תימשך בתוואי הנוכחי שלה.
רוב החברות יתייחסו לקוביד-19 כמו אל כל מחלה אחרת, וימי מחלה או ביטוח אובדן כושר עבודה יחולו במצב כזה. עם זאת, יתכן שהרחקה ממקום העבודה לא תהיה מכוסה על ידי פוליסות אובדן כושר עבודה, והרחקה לתקופה ארוכה לולה להימשך יותר מצבירת ימי המחלה של העובד. הסקר שלנו מצא שיותר מ-90% מהמעסיקים בסין שילמו לעובדיהם את כל השכר וההטבות במהלך ההיעדרות שלהם. חברות צריכות לגבש מדיניות ברורה בנושא הזה, ולשדר אותה לעובדים. רובן ירצו להציע הגנה לעובדים במידת האפשר מבחינה כספית.
4. האם מיקסמנו את יכולת העובדים לעבוד מרחוק?
עבודות רבות (קמעונאות, ייצור, שירותי בריאות) מחייבות אנשים להיות נוכחים פיזית במקום העבודה, יש לעודד עבודה שיכולה להיעשות מרחוק, כולל ישיבות, אם הגעה למקום העבודה או הנסיעה כוללת סכנת חשיפה לנגיף. שיחות ועידה, לדוגמה, הן חלופה טובה לישיבות פנים-אל-פנים מסוכנות. קרוב ל-60% מהמעסיקים שסקרנו ציינו שהם הגדילו את הגמישות של העבודה לעובדים מהבית (46%) או מתכוונים לנהוג כך (13%).
5. יש לנו מערכות אמינות לתקשורת רפואית בזמן אמת עם העובדים?
שמועות מסוכנות וחרדות של עובדים יכולות להתפשט מהר יותר מן הנגיף. חיוני שהחברות יוכלו להגיע לכל העובדים, כולל אלו שבבית, עם עדכונים שגרתיים, מתואמים בין המחלקות ועובדתיים על בקרת המחלה, תסמינים ומדיניות החברה שנוגעת לעבודה מרחוק והנסיבות שבהן העובד יכול לחזור למקום העבודה. התקשור הזו צריכה להגיע מצוות תגובה לשעת חרום, והיא צריכה להיות מתואמת בקפידה כדי להימנע מסתירות שיצוצו מדיווחים של מנהלים או אגפים שונים. הארגונים חייבים, כמובן, להחזיק מספרי טלפון/כתובות מייל עדכניים, ולבדוק אותם מעת לעת.
6. האם לבדוק מחדש את מדיניות נסיעות העסקים הבינלאומיות והמקומיות שלנו?
65% מהחברות שסקרנו מגבילות כעת נסיעות עובדים לסין וממנה. מטעמי זהירות כדאי להגביל נסיעות מאזורים שבהם קוביד-19 נפוצה במיוחד - גם כדי למנוע תחלואה וגם למנוע אובדן פריון בגלל סגר או הוצאת העובד לחופשה עם שובו. חברות צריכות לעקוב אחרי הודעות בריאות הנסיעות של CDC והמלצות משרד החוץ. ה- CDC ממליצים כעת להימנע מכל נסיעה לא חיונית לסין, דרום קוריאה, איטליה ואיראן.
עובדים צריכים להימנע מנסיעות בייחוד אם הם לא חשים טוב, כי הם יוכנסו לבידוד בשובם אם יש להם חום גם ללא סיכון רציני להידבקות בקורונה.
7. האם לדחות או לבטל כנסים או ישיבות מתוכננים?
כבר ראינו דיווחים על ביטול כנסים וירידים פיזיים, בייחוד אלו עם מוזמנים מחו"ל, ואנחנו צופים עוד ביטולים בחודשים הקרובים: 47% מהמעסיקים שסקרנו אמרו שיבטלו כנים לעובדים מצפון אמריקה במדינות מסוימות. מחלקות בריאות מקומיות יפרסמו הנחיות לגבי אזורים ספציפיים. כל מארגני הוועידות צריכים לספק מידע על הנמכת הסיכוי להידבקות (כולל המלצה שלא ללחוץ ידיים) ולוודא שיש באירוע את מתקני שטיפת הידיים הנחוצים (ורצוי גם בקבוקוני חיטוי).
8. האם יש מפקחים שהוכשרו לכך כראוי?
65% מהחברות שנסקרו שיש להן עובדים בסין מכשירות מפקחים בנושא השלכות קוביד-19, ו-34% מהחברות עם עובדים בצפון אמריקה מדווחות שהן מאמנות או מתכננות לאמן מפקחים לנושא זה. המפקחים, לא חשוב איך הוכשרו, צריכים להיות בעלי גישה קלה למידע מתאים (כמו בקרת הידבקות ומדיניות החברה), וצריכים לדעת למי להתקשר בחברה כדי לדווח על חשיפות לנגיף. מפקחים או אנשים מוסמכים אחרים בחברה צריכים לדווח לרשויות בריאות מקומיות ללא דיחוי על חשד לחשיפה.
תכנון חרוץ למקרי חרום רפואיים עולמיים יכול לעזור להגן על עובדים, לקוחות ועסקים. התוכניות הן טובות רק כמו הביצוע שלהן. חברות צריכות להשתמש במצב הנוכחי כדי לבחון את תוכניותיהן בתנאי קרב. היכולות הללו יהפכו לרבות ערך במצבי מגפה עולמית כמו הקורונה או משהו אחר בעתיד. זו אל שאלה של "אם" אלא של "מתי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
