העיר אשדוד זכתה באות הרשות המצטיינת בתכנון של איגוד המתכננים

בכנס איגוד המתכננים השנתי, שהתקיים היום בעיר שדרות, הוכרזו שמות הזוכים באות הרשות המצטיינת בתכנון לשנת 2020. במקום הראשון, בקטגוריה של "התחדשות עירונית" זכתה העיר אשדוד עם הצעה לשינוי רובע התעשייה הכבדה בעיר, המכונה "קרית איתנים", לרובע המשלב תעשייה, מסחר ואף מגורים. בקטגוריית "מרחב ציבורי", זכתה העיר מצפה רמון עם תוכנית שלד עירוני נפתח למדבר. בקטגוריית מבני ציבור זכתה מג'דל כרום, על תכנון מבנה שוק תרבות. היישוב כישור זכה בקטגוריה של תכנון לאוכלוסיות חלשות ומוחלשות על תכנון "כישורית", בית לחיים לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים בתחום הנפשי, ההתפתחותי והרגשי.

גבולות תוכנית הרובע המעורב באשדוד הם שד' בן גוריון מדרום, רח' הרצל ממערב, רחוב בני ברית ממערב, ומצפון, כביש 41. באזור ממוקמים בהווה סוכנויות רכב, מכללת "עמל", חברת "בזק", משרדי חברת החשמל, מחסני חברת החשמל, בניין "גולדן טאוור", חנויות גדולות של מזון, מוצרי חשמל, רהיטים ומוצרי בית, מסעדות ובניין "הפורום" שבו משרד מע"מ, משרד המכס ועוד.

תוכנית ההתחדשות לאזור התעשייה הכבדה, הוכנה ע"י צוות שריכזה האדריכלית עדי אסיף, ממשרד גוטמן אסיף אדריכלים בע"מ. מדובר בתוכנית מתארית לשינוי פעילות הרובע והפיכתו לאזור חי ודינמי. העיקרון המשמעותי בתוכנית זו הוא "הקצאה דינמית" של זכויות הבנייה. כלומר, מכיוון שהתחדשות המתחם מבוססת על כדאיות ויוזמה פרטית, ויש כמות מוגבלת של זכויות בנייה, הוחלט על הקצאת אחוזי בנייה רבים יותר ליזמים שיקדימו לפעול, תוך עידוד מיוחד לכאלה שיפעלו לפינוי מפגעים סביבתיים. נקודת המוצא של המתכננים היא שיש אי וודאות רבה באשר למרכיביו ואופן השתנותו של המתחם, ולכן, יש צורך בפלטפורמה גמישה ומאפשרת. יש לציין שמדובר במסמך מדיניות ולא בתוכנית סטטוטורית (תב"ע) ולכן, יקח עוד זמן עד שניתן יהיה לממש את התיכנון המוצע.

דורון חזן, מהנדס העיר אשדוד, רואה בתוכנית התחדשות אזור התעשייה הכבדה את "פרוייקט הדגל" של העיר: "ראש העיר שם לעצמו מטרה אחת, להפוך את אזור התעשייה הזה לרובע שמשרת תעסוקה, תעשייה בלתי מזהמת וגם מגורים. כשאתה לוקח אזור תעשייה, שמנפיק לך תעסוקה וארנונה, ואתה מקבל החלטה אסטרטגית שאתה מוסיף בו יחידות דיור, זה לא מובן מאליו. ראש העיר אשדוד יחיאל לסרי אמיץ ואומר שמבחינתו, יחידת דיור היא לא בהכרח גרעונית. זו אמירה חברתית ולא ברמת הקלישאה.

כשהתחלנו את העבודה על התכנון התברר שהאתגר גדול: יש ריבוי בעלים, הרבה מיגבלות סביבתיות (זיהומים) ואי וודאות באשר למימוש התוכנית. כל הדברים האלה הביאו אותנו לשלושה עקרונות: יצירת גריד (רשת) רחובות, יצירת תמריצים להתחדשות-אנחנו מבינים שיזמים רוצים להרוויח. דבר שלישי היא מערכת תכנונית גמישה. כלומר, יש כאן תוכנית שמאפשרת מראש, כמה וכמה גדלים של חלקות ושימושים שונים. מפה הגענו לשיטת העבודה שמאפשרת יצירת 'קוד מרחבי', שמאפשר עוצמות בינוי ושימושים שונים".

***גילוי מלא. הכתב גיא נרדי היה חבר בצוות השיפוט של "אות הרשות המצטיינת בתיכנון".