המגזר העסקי וההסתדרות מגבירים את הלחץ על הממשלה: האם ואיזה פיצוי יינתן?

המגזר העסקי וההסתדרות מגבירים את הלחץ על הממשלה להיחלץ לעזרת החברות במשק באמצעות מתן עזרה ישירה • ניר ברקת נגד אמירת מנכ"ל האוצר כי מוקדם עדיין להעריך את היקף הפיצויים: "האוצר לוקה בעיוורון" • פרופ' מואב: "אין סיבה שמשלם המסים יממן את שכרם של טייסי אל על"

נתניהו בישיבת הממשלה, הבוקר / צילום: לע"מ
נתניהו בישיבת הממשלה, הבוקר / צילום: לע"מ

גובר הלחץ על הממשלה לסייע בפיצויים לעסקים ולענפים שנקלעו למשבר כתוצאה מהתפרצות הקורונה - לצד אזהרות כלכלנים כי מחלוקת פיצויים ייהנו בעיקר גופים חזקים שיש להם השפעה על מקבלי ההחלטות. לעומת זאת, יש מי שממליץ על מהלכים רוחביים כמו דחייה בתשלומי מקדמות המסים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בישיבת הממשלה שעסקה בהתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל כי המדינה תקים קרן של 4 מיליארד שקל לסיוע תזרימי לעסקים שנקלעו למשבר. 50% מכספי הקרן, כ-2 מיליארד שקל, יהיו מיועדים להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. 

ברקת: "האוצר לוקה בעיוורון"

שר הכלכלה אלי כהן, שנשאל בגלי צה"ל מה המקור התקציבי לקרן, אמר: "יש לנו את המקורות שלנו" והוסיף וטען כי מתחילת השנה יש בקופת האוצר עודפים של למעלה מ-10 מיליארד שקל כתוצאה מניהול המדינה בתקציב זמני. בתוך כך קרא שר האוצר המיועד ניר ברקת לממשלה ליזום תוכנית חירום לאומית "המבוססת על סיוע ישיר, ובהיקפים נרחבים, ובכך להציל את ענפי התעופה והתיירות שנמצאים רגע לפני קריסה ולסייע למגזר העסקי כמכלול לעבור את המשבר". ברקת הוסיף כי "סיוע ישיר ורשת ביטחון למשק ימתנו את היקף פשיטות הרגל, הפיטורים והמובטלים, ותאפשר התאוששות מהירה של המשק יום אחרי המשבר.

ברקת תקף בדבריו את מנכ"ל האוצר שי באב"ד בגל"צ, לפיהם מוקדם עדיין לדעת מה יהיו הפיצויים לפני שתתברר תמונת הנזק. ברקת טען כי באב"ד ואנשי משרדו "לוקים בעיוורון" וכי "אינם מבינים את האתגר של בניית עסק שמפרנס עובדים ומשפחות". לדבריו, "אמירות כמו של מנכ"ל האוצר ופקידים נוספים רק מחריפות את המשבר. הם מפילים את שוק ההון, פוגעים באמון המשקיעים והיזמים ומכניסים חרדה ובלבול בשוק העסקי ובציבור".

גם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הצטרף לקריאות למדינה לפצות את העסקים במשק. "אני פונה מבמה זו למנכ"ל האוצר, לשר האוצר ולראש הממשלה", אמר בר-דוד. "קורונה זה מגה אירוע. ניסו להמעיט בערכו אבל הוא ייצר לנו בעיה קשה בתיירות ובתעופה, ואם לא יימצא פתרון אנחנו נראה את חברות התעופה הישראליות אל על, ארקיע וישראייר, קורסות. זה דבר שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. זו העת לא לדבר ולא להקים ועדות, זו העת לשים רשתות ביטחון מתחת לתעשיות הקורסות של מדינת ישראל. על המדינה לתמוך בתעשיות הקורסות האלה, אחרת כל המדינה תקרוס ויחד איתה עשרות אלפי מפוטרים ומובטלים".

במהלך אירוע ליום האישה לנשים העובדות בענף הבניין הזהיר בר-דוד מפני הטלת סגר מלא על השטחים ואמר כי "סגר על עשרות אלפי עובדים פלסטינים שבאים כל בוקר לעבודה יוביל לקריסת הענף כולו. קריסת הענף כולו, זה אומר קריסת הכלכלה במדינת ישראל". נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין אמר כי "משרד האוצר טרם הפנים את חומרת הבעיה והוא הולך בקו שיכול לגרום נזק חמור למשק. על משרד האוצר כבר היום להכין את נוסחת הפיצוי ההולמת ולקבוע בדומה לאיטליה, שכל עסק שהמחזור שלו ירד בלמעלה מ-25% בשני חודשי הפעילות האחרונים, יזכה לפיצוי מיידי על הירידה במחזור וברווחים".

בנוסף לכך, אמר לין כי "צריך כבר עתה להיערך לדחיית תשלומי מסים ובעיקר מקדמות מס הכנסה, מאחר שהדבר שפוגע הכי קשה בעסק זה הירידה בתזרים המזומנים".

גם יו"ר נשיאות המגזר העסקי בפועל, דובי אמיתי, יוזם מתן פיצויים לבעלי העסקים. אמיתי פנה ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, וביקש ממנו לכנס בדחיפות את ועדת הכספים בעקבות משבר הקורונה, על אף שהכנסת לא הושבעה. "מגפת הקורונה מובילה להשלכות חסרות תקדים על המעסיקים במשק ועל הכלכלה הישראלית, ענפים רבים נמצאים בעיצומו של משבר שייתכן ולא תהיה ממנו דרך חזרה", כתב אמיתי לגפני. "ישנן פגיעות משמעותיות בענף התיירות, בעצמאיים ובעסקים הקטנים והבינוניים, דבר אשר מצריך כינוס דחוף של ועדת הכספים, על אף שהכנסת עוד לא הושבעה".

הכלכלנים: לא לעשות איפה ואיפה

כלכלני המקרו בבתי ההשקעות נזהרים להעריך כיצד ישפיע המשבר על הכלכלה הישראלית. יונתן כץ מלידר העריך כי הממשלה הבאה לא תוכל להעלות מסים כפי שתכנן האוצר מחשש לפגיעה נוספת בפעילות הכלכלית במשק. כלכלנים בכירים אחרים מתחו ביקורת על הקריאות לממשלה לפצות סקטורים ועסקים שנקלעו לקשיים. פרופ' אשר בלס, כלכלן ראשי לשעבר בבנק ישראל, אמר ל"גלובס" כי הבעיה עם מתן סיוע ישיר על ידי המדינה הוא "חשש ממדיניות של איפה ואיפה. מי שיש לו לוביסטים וגישה למקבלי ההחלטות יקבל סיוע ומי שאין - לא יקבל. מלונאים נניח, יקבלו סיוע, אבל מדריכי תיירים ומשכירי דירות Airbnb - לא".

לדברי בלאס הדבר הנכונה היא צעדי מדיניות כלליים שיקלו על המצוקה התזרימית של העסקים "למשל, בתחום המיסוי, אפשר לדחות תשלום מקדמות מס הכנסה ואז כולם ייהנו מההטבה בצורה שיוויונית. אפשר לתמרץ את המערכת הבנקאית להיות יותר ליברלית במתן אשראי. בהמשך צריך לחשוב על הרחבה פיסקלית (הגדלת הוצאות הממשלה) אבל העובדה שהשנה הגירעון מאוד גבוה מקשה מאד. מצבנו היום פחות טוב מכפי שהיה בשנים שבהן הגירעון היה נמוך מ-2%".

בלאס סבור שההתמודדות עם המשבר תלויה מאד בשאלה כמה זמן תימשך המגפה, אך מזכיר בעניין הזה תקדים הסטורי. "אומרים שמגיפה כזאת לא הייתה 100 שנה, אבל לפני 102 הייתה מגיפת שפעת שהפילה מיליוני חללים. זה נמשך כמה חודשים והסתיים וההתאוששות הייתה מהירה. אגב, זה היה לפני עידן הגלובליזציה ולכן אי אפשר להאשים אותה בהתפשטות הקורונה". 

פרופ' עומר מואב ממכון אהרן למדיניות כלכלית אמר כי " כדאי שממשלת ישראל תגלה אחריות וזהירות בשימוש בכספי ציבור. אסור שהממשלה תתחיל להציל או לסייע לחברות עסקיות בזמן משבר כלכלי. מדובר בנטל על הציבור הרחב שגם כך רבים בו יסבלו מהמשבר, אם אכן יהיה משבר. חברות עסקיות שסובלות ממשבר זמני צריכות לגייס הון במגזר הפרטי בהלוואות מהבנקים, הנפקת איגרות חוב או הנפקת מניות, לבצע צעדי ייעול, וקיצוץ זמני בשכר. לדוגמה, אין סיבה שמשלם המיסים הישראלי ישלם את השכר, הגבוה בהרבה מזה של משלם המיסים הממוצע של טייסי אל על".

מואב הוסיף כי "העובדה שנכנסים למשבר עם גירעון מבני גבוה היא בעייתית מאוד, כפי שכלכלנים רבים הזהירו מבעוד מועד. בשנים האחרונות נהגה ממשלת ישראל בחוסר אחריות תקציבית, והגירעון הגבוה בכניסה למשבר יגדל עוד יותר (אם אכן תהיה האטה משמעותית בצמיחה), ובמצב כזה הרעיון של הזרמת סיוע במיליארדי שקלים, הוא פשוט מופרך".