דעה: חובות מעסיקים, חובות עובדים, נגיף הקורונה ומה שביניהם

האם ראוי שתשלום ימי מחלה לתקופת הבידוד, שנועד להגנה על הציבור, ייפול על המעסיקים? האם קיימת למעסיק הזכות להורות על ביטול חופשתו הפרטית של עובד? • זהו רק קצה הקרחון של השאלות והדילמות העולות סביב המשבר הנוכחי

עבודה מהבית / צילום: shutterstock
עבודה מהבית / צילום: shutterstock

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה מחוץ לגבולות סין, החלו מעסיקים בארץ ובעולם להגביל ואף לאסור לחלוטין נסיעות של עובדיהם לכנסים ואירועים בעולם. ראשונות היו חברות הטכנולוגיה שביטלו את השתתפותן בתערוכת המובייל הגדולה בעולם המתקיימת מדי שנה בברצלונה, ככל הנראה מתוך ההבנה את גודל אחריותן לשלומם של עובדיהם. בסופו של דבר "נפל האסימון" גם למארגני הכנס, שהבינו את פוטנציאל האסון בהגעתם של כ-100,000 משתתפים מרחבי העולם לעיר ברצלונה, והאירוע בוטל.

היום - מעסיק שיעצום עיניים ויחייב את עובדיו לצאת לנסיעת עבודה בחו"ל, קל וחומר למדינות שנקבע בידוד לגבי החוזרים מהן, לוקח סיכון גם כלפי עצמו וגם כלפי עובדיו ובני משפחותיהם.

אבל בעיה לא פחות קשה עבור מעסיקים, היא עובד שיבחר מיוזמתו לצאת למדינה המחייבת בידוד, לחופשה פרטית. לא רק בגלל הקושי להתמודד עם היעדרותו של העובד בזמן הבידוד (העולה ב-14 יום על תקופת החופשה שאושרה מראש), אלא כי נכון למועד זה יידרש המעסיק גם לשלם לעובד בגין תקופת היעדרותו לצורך הבידוד.

נשאלת השאלה האם קיימת למעסיק הזכות להורות על ביטול חופשתו הפרטית של עובד, שהרי יש בכך פגיעה ביודעין במעסיק, כאשר העובד הוא שבחר לקחת על עצמו את הסיכון. לשם המחשה - מדגם ישראלים שהתראיינו בעת יציאתם לחופשה לאחר פרסום הנחיות משרד הבריאות, כשהם מאושרים וטובי-לב מהעובדה שגם כשיחזרו מתאילנד ייהנו מחופשה של שבועיים נוספים, על חשבון המעסיק!

בלתי מתקבל על הדעת, אם כן, שהשימוש בתשלום ימי מחלה לתקופת הבידוד, אשר נועד לכתחילה למטרה ראויה, לשם הגנה על מי שמוצאים עצמם בעל כורחם במצב אין ברירה ולהגנה על הציבור מפניהם - ינוצל לרעה על גבם של המעסיקים.

זהו רק קצה הקרחון של השאלות והדילמות העולות סביב עובדים וסוגיית הקורונה, ומדי יום אנחנו נתקלים במעסיקים מבולבלים שלא יודעים אם לשלוח הביתה את העובד ומתי, האם עליהם לשלם ולמי, האם ניתן לחייב עבודה מהבית בתקופת הבידוד ועוד.

נראה כי בדיוק כשם שעצימת עיניים של מעסיק בסיכון שלומו של העובד ושליחתו לחו"ל הייתה משנה את מצבו המשפטי - כך צריך להיות הדבר גם בהתייחס לעצימת עיניים של העובד שיבחר לנסוע למרות התראות משרד הבריאות, ובלתי נתפס שגם תוענק לו חופשה נוספת על חשבון המעסיק בנסיבות אלה.

לכן במצב דברים בו עובד בוחר ביודעין לצאת למדינה שהחזרה ממנה מחייבת בידוד, מן הראוי יהיה שלא לראות בו כמי שזכאי לימי מחלה, ויש להשית עליו את עלויות תקופת הבידוד המחויבת, בין אם מכיסו ובין אם על חשבון ימי חופשה, ובלבד שאכן פורסמו ההנחיות טרום יציאתו את המדינה.

יתרה מכך, מחובתה של המדינה לנהוג במשנה זהירות בכספי ציבור המעסיקים, שכמו בריאות הציבור גם כספו מהווה חלק מאינטרס ציבורי כולל. טוב יהיה אם תוסדר מחדש הנשיאה בנטל באופן שווה והולם, ואולי אף תישקל הרחבת פררוגטיבת המעסיק לביטול אישור שניתן לחופשה במקרים מסוימים.

בשלב זה המלצתי למעסיקים היא לפעול מבעוד מועד לפעילות הסברתית לעובדים ולהגדרה מראש את מצב הדברים, כולל קביעת תנאים לאישור חופשה בחו"ל בנסיבות מסוימות, על-מנת שלא תיפגענה זכויות העובדים או המעסיקים וישמר שלומם של שני הצדדים והסובבים אותם. 

הכותבת היא שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד שבלת ושות'. מייצגת מעסיקים במשק. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988