מנכ"לית AIG: "צריך לחייב חברות להציג את נתוני השכר שלהן בחלוקה לגברים ונשים"

על פי נתוני הלמ"ס האחרונים, גברים בארץ משתכרים בממוצע בכ-12 אלף שקל, ואילו נשים בכ-8,000 שקל • 'ליידי גלובס' יצא לברר עם המנהלות הבכירות בארץ מה צריך לקרות כאן כדי לגשר על הפער

יפעת רייטר מנכ"לית AIG / צילום: אוהד רומנו, גלובס
יפעת רייטר מנכ"לית AIG / צילום: אוהד רומנו, גלובס

הנה משהו שלא הייתם מצפים לו ממוסד מכובד ונחשב כמו הטכניון: אפליה בשכר.

בינואר 2018 הגישה דוברת הטכניון, דורון שחם מרקוס, לבית הדין האזורי בחיפה, תביעה נגד המוסד האקדמי שמעסיק אותה בגין אפליה מגדרית. שחם מרקוס טענה שם כי עם מינויה, בספטמבר 2016, ציפתה שמשכורתה תהיה זהה לשכרם של קודמיה בתפקיד, כ-30 אלף שקל. עם זאת, שכרה לא שונה, ונשאר 9,100 שקל. נוסף על כך, היא הביאה בתביעתה כראיה את שכרם של דוברים במוסדות אקדמיים אחרים שנתמכים על ידי המדינה, כמו אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב.

התביעה הזו אינה התביעה היחידה בנושא החשוב הזה. יותר ויותר נשים מעזות לדרוש את המגיע להן, ופסיקות בית המשפט מהותיות וברורות בעניין. כך, למשל, בינואר 2017 קבע בית הדין הארצי לעבודה כי הצורך של רשות ציבורית לשמור על ‘ריסון תקציבי’ (שימו לב לנימוק) ולעמוד בהסכמים, לא יכול להכשיר אפליה לרעה בשכר של עובדות נשים - זאת בעקבות תביעה שהגישו שתי עובדות עיריית ירושלים, ששכרן היה נמוך משמעותית משכר הקולגות הגברים שלהן.

במקרה אחר, בסוף 2017, תבעה מפעילת מכונה את מפעל ‘כל גליל’ שבו עבדה, כיוון שהמשכורת ששולמה לה הייתה נמוכה מזו של גברים בתפקיד דומה, בנימוק שהיא "נשאה משקלים נמוכים יותר". בית המשפט קיבל את עמדתה, ופסק לה פיצוי של 50 אלף שקל.

מיכל דן הראל
מנכ"לית מנפאואר ישראל

"אי השוויון בשכר נעוץ בשני גורמים עיקריים: כשלקוחות פונים אלינו ומחפשים מועמד הם מציגים תקציב למשרה, בלי להבדיל בין גברים ונשים. אולם יש פער בינו לבין השכר שעליו מסכמים הצדדים בסוף. כאן בדיוק בולט הפער המגדרי. תפיסת העולם של הנשים היא שהן קודם כל יתקבלו לעבודה, ורק לאחר שיוכיחו את עצמן הן ינסו לשפר את התנאים. גברים אומרים כבר בשלב המשא ומתן: קיבלו אותי, זה כבר הזמן שלי לקבל יותר. גם בשלבים המתקדמים של עדכון השכר נשים פחות לוחצות, וגברים יותר מעיזים ועומדים על שלהם. כך שלאורך השנים הפער רק הולך ומתרחב.

"נקודה נוספת, ומכריעה יותר בחוסר השוויון, היא החלוקה של מקצועות לגבריים ונשיים ורמת התגמול השונה עליהם. אם מורה בישראל משתכר X שקלים ורוב המורים הם נשים, ומתכנת משתכר הרבה יותר, ורוב המתכנתים הם גברים, אז הפער למעשה מובנה.

"כדי לגשר על אי השוויון נדרש שינוי במערכת החינוך. תוכנית הלימודים צריכה לכלול הרבה פחות שינון והרבה יותר מיומנויות פרקטיות והבנה של שוק העבודה היום ושל הכיוון שהוא יתפתח אליו בעתיד. ילדים היום צריכים לדעת איך מתמודדים עם חומר חדש, איך מעבדים אותו, איך מסתגלים לשינויים, איך מסגלים אמונה עצמית בסיסית, איך הם יכולים להצליח במה שמפחיד אותם. הרבה אנשים עושים בחירות לא מושכלות וגם קצת מוסללות. גבר שעובד הרבה שעות לא יקבל מבטים מהסביבה בגלל שהוא לא מבלה עם הילדים, אבל אישה כן. נעשתה בהיבט הזה כברת דרך, אבל לא מספיק".

מיכל דן הראל, מנכ"לית מנפאואר ישראל
 מיכל דן הראל, מנכ"לית מנפאואר ישראל

ענת גבריאל
סגנית נשיא יוניליוור העולמית

"אני תמיד בוחנת את זה בפריזמה של החברה שלנו - אצלנו יש שוויון שכר בין נשים לגברים, מכיוון שבהצעות שכר אנחנו לא מתייחסים למגדר, אלא לתפקיד, לוותק וליכולות. אני חושבת שחשוב שתהיה מודעות של מעסיקים לזה. בחברה שבה זה לא מתנהל באופן אובייקטיבי וללא קשר מגדרי, חשוב לעשות בקרה ולהגביר מודעות.

"ישנו גם ההקשר של הנשים עצמן - גברים דורשים שכר הרבה יותר מנשים, וצריך ליצור חינוך ותרבות של נשים לדרוש ולבקש, להגביר את המודעות שלהן. אני תמיד אומרת: תעזו. מקסימום תקבלו את ה’לא’. אז צריך לחנך את הנשים, אבל גם מעסיקים צריכים להיות מודעים לזה. אם יש לך עובד גבר, שכל הזמן מנג’ס על שכר, ואישה שלא אומרת כלום, זה לא אומר שאתה צריך לתת לו משכורת גבוהה יותר מאשר לה. פה זה חינוך של המנהלים, שיבינו את ההבדל התרבותי שבין גברים לנשים, ושיבינו שהם צריכים לתקן את זה כשעושים את עדכוני השכר. להתייחס להישגים של העובד ולתפקיד עצמו, ולא לכמה הוא מנג’ס לך.

"בנוסף, צריך לחנך נשים מגיל צעיר לתפקידים שמניבים שכר גבוה יותר, כמו מהנדסות, מתכנתות, מדעניות מחשב".

מירי רגב
שרת התרבות והספורט

"חייב להיות ברור שנשים וגברים ישתכרו באופן זהה באותם מקצועות ותפקידים. גם במקצועות שיש עליהם סטריאוטיפ של מקצועות נשיים, צריכה להיות רמת שכר כזו שגם אם הן חיות עם בת או בן זוג, או גם אם הן חיות לבד, מגדלות ילדים לבד, הן יכולות להתקיים ולהיות עצמאיות מבלי להיות תלויות בתקציבי האוצר או הביטוח הלאומי. חשוב להעלות את זה כל הזמן לשיח הציבורי, לוודא זאת בחקיקה ובתקנות, ובייצוג נשי ביותר תחומים ומוקדי קבלת החלטות - כך הן ידאגו שהזכויות והתנאים של נשים יושוו לאלה של גברים".

ענת גואטה
יו"ר רשות ניירות ערך

"הדרך להגיע לשוויון מגדרי בשכר היא לחנך ילדות מגיל צעיר לעצמאות כלכלית. זה כרוך בביטחון לדרוש שכר, והמפתח לביטחון הוא החינוך".

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר, גלובס
 ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר אסנת לב ציון קורח
מנכ"לית אסף הרופא

"משרד הבריאות הקים ועדה שהתבקשתי לעמוד בראשה בנוגע להבדלי השכר במערכת הבריאות. במערכת הציבורית זה יותר פשוט: צריך לוודא שיש כללים ושהם נאכפים. במערכת הפרטית העובדות צריכות להיות אסרטיביות, הן לא יכולות לדרוש לראות את השכר של האחרים, אבל כן יכולות לדרוש שכר נאות".

יפעת רייטר
מנכ"לית AIG

"הדבר הראשון שצריך להיעשות בנושא אי השוויון בשכר הוא חקיקה. כמו שישנה חקיקה לגבי שכר הבכירים, או כמו שבצרפת יש חקיקה הנוגעת למאזן הגברים-נשים בדירקטוריון, צריך להיות חוק בישראל שלא יאפשר את הפער המגדרי בשכר. נוסף לזה, צריך לחייב חברות להציג את נתוני השכר שלהן בחלוקה לגברים ונשים. חקיקה תביא את הנושא לסדר היום ולמודעות. כשנושא נמצא במודעות אנשים מתחילים לעבוד בו ולהפנים אותו.

"השדה השני שצריך לפעול בו הוא החינוך. נשים במהות שלהן פחות נוטות לעשות משא ומתן. הן בדרך כלל אומרות תודה על מה שנותנים להן ופחות מרגישות בנוח להיות אגרסיביות לגבי דרישות השכר. אלה דברים שצריך ללמד מגיל צעיר, הן צריכות להבין שזה לגיטימי וזה מגיע להן. יש איזו תחושה שאין היצע ואין הרבה תפקידים בכירים לנשים, ולכן הן הרבה פעמים מתפשרות. אבל הן צריכות להבין שכל התפקידים פתוחים, להתמודד ולהעז".

סיגל רגב רוזנברג
מנכ"לית קופת חולים מאוחדת

"אין שוויון שכר בין נשים לגברים. אפילו לי כמנכ"לית אין שוויון שכר מול המנכ"לים האחרים בקופות החולים. כשאישה מגיעה לדרוש שכר, תמיד יש איזושהי הקטנה, והמערכת ממשיכה להיות ככה. אני רגישה לזה בכלל, ובתוך הארגון בפרט, ואעשה לקידום נשים כי איני מוכנה לוותר בנושא".

 סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת / צילום: אורית פניני
  סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת / צילום: אורית פניני

ד"ר תמר אלרם,
מנכ"לית הדסה הר הצופים

"הרבה מאתנו, המנהלות, לא נושאות ונותנות על השכר שלנו כמו שנישא וניתן עבור השכר של אנשים שעובדים בשבילנו. אנחנו צריכות לתרגל כל הזמן את השיחה הבאה עם הבוס על ענייני שכר. אני מכה על חטא גם בהקשר האישי שלי, כי יש לנו בעיה כנשים לדרוש, ובסוף זאת אחריות שלנו".

ד"ר ענת אנגל
מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון

"חשוב להציף את הנושא, לדבר עליו ולשמור אותו גבוה בסדר היום הציבורי. צריך להמשיך את החתירה לשוויון בתפקידים בכירים, ועם הזמן זה יקרה באופן טבעי. רואים את זה קורה בבנקים, וזה מאוד יפה".

סיגל יעקובי
כונסת הנכסים הראשית

"קודם כל צריך מודעות. החוק כבר אוסר על אפליה מטעמי מין, ואפשר לפנות לערכאות במקרים מובהקים של אפליה. אבל צריך להיות זהירים בעניין הזה, כי הרבה פעמים הפער נוצר כתוצאה מסדרי עדיפויות. אם נשים עובדות פחות שעות כי הן מחויבות לבית, זה בסדר גמור, אבל זה משפיע על השכר. כנ"ל בנוגע לבחירת מקצוע. בעבר עבדנו בעבודות פחות מכניסות והיום זה משתנה, ואנחנו משתלבות בכל תחומי התעסוקה".