"הקורונה תעבור לקהילה. הסיפור הזה שכל חולה מגיע לאשפוז – ייגמר בקרוב"

כך אמר היום פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של כללית וחבר בצוות להיערכות למגיפות של משרד הבריאות, בכנס "עסקים, כלכלה ומשפט בצל הקורונה" של "גלובס" • "אנחנו לא יודעים את התמונה המדויקת. יכול להיות שיש עוד מקרים שלא יכולנו לעקוב אחריהם ויצרו הדבקה מקומית"

"לשמחתנו אנחנו עדיין בשלב ההכלה", אמר היום פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של שרותי בריאות כללית, וחבר בצוות הטיפול במגיפות, בכנס "עסקים, כלכלה ומשפט בצל הקורונה" של "גלובס", שהתקיים ללא קהל ושודר בשידור חי. הכנס נערך בחסות ובשיתוף בנק הפועלים, שופרסל, מכון הייצוא, איגוד לשכות המסחר, משרד עורכי דין מ. פירון ושות' ובית ההשקעות פסגות.

וירוס הקורונה כבר הוכרז כמגיפה עולמית, והנחיות המדינה ממשיכות להחמיר. לפי ההערכות והלמידה ממקומות אחרים בעולם, ייתכן כי השיא עוד לפנינו. פרופ' בליצר  הדגיש בשיחה עם גלי וינרב, כתבת הבריאות של "גלובס", את חשיבות שיתוף הפעולה והאחריות הרבה של הקהילה בישראל בשלבי הטיפול במשבר. "אנחנו רואים שהרוב המכריע של המקרים שאנחנו מגלים הגיעו ממדינות אחרות. אלו מקרים שאת סימני התחלואה שלהם פיתחו בבידוד, בחדר סגור. אלו חדשות מצויינות. זה מקהל על החקירה האפידמיולוגית ומקטין את מספר הנדבקים. זה נותן לנו אפשרות להיערך לשלב הבא - שלב ההאטה. במקביל, אנחנו נערכים עם צעדים של ריחוק חברתי".

אנחנו רואים שרוב המקרים מפתחים תסמינים בבידוד, אבל פתאום גילינו חולה שהגיע לבית חולים, לא נבדק, נחשף להרבה אנשים וגם נצמא במצב לא קל. איך אנחנו יודעים שאין עוד כאלה?

"צריך להגיד שאת התמונה המדויקת, כמו שאר המדינות, אנחנו לא יודעים. יש מגבלת בדיקות. אנחנו מפנים את הבדיקות למקום שבהם תהיה מירב התועלת. יכול להיות שיש עוד מקרים שלא יכולנו לעקוב אחריהם ויצרו הדבקה מקומית. מכל האינדיקציות שיש לנו, אנחנו עדיין בשלב ההכלה ואין הדבקה בקהילה כמו במקומות אחרים. זה יסתיים, והאחריות של כולנו היא לעכב ולמנוע גל תחלואה משמעותי".

נפרוץ בשלב מסוים את נסיונות ההכלה של המחלה ונגיע להאט את התפשטות המחלה. מה מצפה לנו? יש הפרדה באוטובוסים, צמצום אירועים. לאן זה עוד יכול להגיע?

"השלב הבא שאותו מנסם לדחות זו הפרעה יותר עמוקה למרקם החיים ושגרת החיים. כאן מגיע אתגר האיזון והמינון. איך ממננים בין הסיכון לבריאות הציבור ולבין צרכי המשק? זה משתנה כל הזמן לפי השלכות הצעדים שאתה רוצה לנקוט, ומה אתה צריך לעשות שיכול לעזור. אין לנו אינפורמציה לגבי הכל. למשל, לא יודעים מה ההלשכות לגבי ילדים. יודעים שהם ככל הנראה נדבקים כמו מבוגרים, אבל לא תמיד מפתחים תסמינים. המידע המדעי נאסף לאט לאט. הם לא מפתחים תחלואה חמורה וסיבוכים. אלו חדשות מצוינות. התרחיש שבו ילדים מסיבה לא ברורה חסינים בפני סיבוכים, הוא תרחיש אידיאלי. יכול להיות שיש להם תפקיד בהפצה, וסגירת בתי ספר זה תרחיש שנמצא על הפרק. יכול להיות שגם הוא ייכנס למערך קבלת ההחלטות".

אומרים שכדאי לבודד את המבוגרים, אבל את הצעירים והבריאים לא לבודד, כדי לפתח חסינות עדר?

"לבודד היטב את האוכלוסייה המבוגרת וזו הסובלת ממחלות כרוניות היא הנחייה של משרד הבריאות. אנשים הסובלים ממחלות רקע צריכים להגן על עצמם על ידי ריחוק חברתי יותר עמוק. זה לא עושה הבדל גדול בדינמיקה של ההתפשטות, אבל הם צריכים להגן על עצמם. לגבי תיאורית העדר - גם אנשים יותר צעירים יכולים לפתח תסמינים ותחלואה חמורה. והבידוד של המבוגרים איננו הרמטי, אם יהיה גל עצום של תחלואת צעירים - גם הם יינזקו. אם מישהו חושב שזה רעיון טוב, אני חושב שהוא טועה".

מי שעובר את המחלה, נשאר עם נזק?

"אין היום עדות לדבר כזה. לא מהסארס שהיה לפני 15 שנה ולא מהמחלה הזו כרגע".

לגבי הבדיקות; בקוריאה אומרים שהם שולטים בתחלואה למרות שצעדי הבידוד פחות חמורים, רק בגלל שהבדיקות מאוד זמינות.

"בדיקות, לא משנה באיזה מספר עושים אותן, לא משנות את ההתנהלות היום-יומית. ראינו שאנשים עשו בדיקה, ורק אחרי יום-יומיים היו חיוביים. עד היום בוצעו אלפי בדיקות שיועדו לקדם את נושא ההכלה ולזהות באמצעות חקירה אפידימיולוגית את יכולת ההתפשטות. השלב הבא יהיה ביצוע בדיקות נוספות לאנשים שחולים בדלקות ריאה ותסמינים נשימתיים, לפי תמונת המצב בשטח וכמות הבדיקות שאפשר לבצע. מה שחשוב כדי לעצור את המחלה אלו לא בדיקות, אלא התנהגות האוכלוסייה. אנשים שסובלים מתחלואה נשימתית וחום, צריכים מיד להכניס את עצמם לבידוד בית ולצאת יומיים אחרי סיום התסמינים. זה נאמר אתמול, וחשוב להדגיש את זה שוב".

גם מי שאין לו חום?

"זה נכון לגבי 90% מהאנשים שבסופו של דבר היה להם קורונה. לא לכולם היה חום. אם יש שיעול יבש ותסמינים, הרגשה שאתה לקראת חום, תתנהל בהתאם. תחזור לשגרה כשעוברים התסמינים. לרוב המכריע, עם זאת, יש חום. סימני צינון והתעטשות אגב, הם לא סימנים קלאסיים של קורונה. שיעול וחום הם הסימנים המשמעותיים".

איך אתה מתרשם ממצב בתי החולים שקולטים את החולים? איך הם מתמודדים עם חוסרים במקומות מסויימים שהצוות שלהם הוקצה למשימה?

"אנשים שמתאשפזים עכשיו, מרביתם מתאשפזים כדי ליצור עליהם בידוד טוב יותר. זה לא מפני שהם זקוקים לזה רפואית. הקורונה תעבור לקהילה. הסיפור הזה של כל חולה מגיע לאישפוז מגן - ייגמר בקרוב. זה שלב ביניים ובתי החולים מתמודדים איתו יפה".

יש אנשים שלא ירצו להיות מאושפזים, ואתה אומר שהם לא חייבים אלא אם כן המחלה שלהם קשה.

"בהמשך, הם יצטרכו לשמור על בידוד בית מאוד הדוק. יש כבר שניים כאלו, ויהיו עוד. אנחנו נראה יותר חולים מטופלים ברמת הקהילה, ורק המקרים החמורים יגיעו לבתי החולים. רוב האנשים יפתחו מחלה קלה שתעבור".

מאיזו כמות חולים העומס על בתי החולים יהיה כזה שחולים יתחילו לקבל טיפול לא מוצלח?

"זה תלוי במספר החולים שצריכים טיפול נמרץ או הנשמה. למשרד הבריאות יש במחסנים אמצעי תגבור. מה שאנחנו יודעים על מיטות אישפוז, הולך להשתנות כי יש אמצעי חירום. אין רגע מסויים שבו אתה אומר שעד כאן הכל היה בסדר, ושאז יש קריסת מערכות. השאיפה שלנו היא לעצור את הגל שיגיע. המטרה שלנו היא למתן אותו ולהפוך את שיא התחלואה כך שמספר החולים בשיא, יאפשר למערכת הבריאות לתת טיפול מיטבי לחולים הקשים. אם זה יהיה המצב, אנחנו נמנע מתרחישים כמו איטליה. לכן, האחריות האישית של כל אזרח כל כך חשובה".