"התרחיש האופטימי הקודם כבר לא קיים. התרחיש הפסימי הוא מיתון מתמשך לאורך כל השנה"

כך אמר היום פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בכנס "עסקים, כלכלה ומשפט בצל הקורונה" של "גלובס" • ליידרמן סבור כי התרחיש האופטימי להתפתחות הצפויה של משבר הקורונה כבר לא יתקיים, אלא ינוע בין התרחיש מתון של מיתון זמני ובין תרחיש פסימי של מיתון מתמשך

פרופ' ליאו ליידרמן הכלכלן הראשי של בנק הפועלים סבור כי אנו בתחילתו של תהליך בו אנו רואים השפעות של משבר הקורונה על הכלכלה הריאלית. פרופ' ליידרמן אמר את הדברים בכנס "עסקים, כלכלה ומשפט בצל הקורונה" של "גלובס", שהתקיים ללא קהל ושודר בשידור חי. הכנס נערך בחסות ובשיתוף בנק הפועלים, שופרסל, מכון הייצוא, איגוד לשכות המסחר, משרד עורכי דין מ. פירון ושות' ובית ההשקעות פסגות.

"אם נעשה זום אין במשק הישראלי יש סקטורים שנראים פגיעים יותר. לכן מנסים לפתור את הבעיה הזו כי אם לא יגיעו הפועלים לסקטורים הללו כמו הנדל"ן, תהיה דחייה במסירה של דירות, גם חלק מהתשתיות תלויים בפועלים בעיקר שאמורים להגיע מסין.  המדינות העיקריות המועמדות למיתון הן מדינות אירופה, כאשר סין נראית כרגע במגמת התאוששות קלה".

מה לגבי המערכת הפיננסית?
"מה שהתחיל במשבר בתחום הבריאות גלש עם כל הסגרים והבידוד למשהו בכלכלה הריאלית, וכמובן יש חשש משמעותי לגבי המערכות הפיננסיות. בצד הפיננסי, הדבר ההכרחי מבחינת בנקים מרכזים וממשלות זה לנקוט בצעדים שיבטיחו את היציבות של המערבת הפיננסית. זה מה שנעשה במשבר של 2008, וזה מה שלא נעשה במשב של 1929 בארצות הברית. לכן, כל המערכת הפיננסית תלוי בנזילות. נזילות היא מילת המפתח, ולכן הדבר האחרון שאנחנו רוצים כרגע בעולם זה משבר נזילות ומשבר פיננסי".

מה התחזית לגבי הצמיחה בישראל?
"אנחנו לא ממליצים לעבוד על תרחיש ספציפי מסוים, כי הדברים משתנים. אנחנו בישראל רואים רבעון שני ושלישי מאוד משמעותיים. הנתונים של הרבעון השני אין להם משמעות, אפשר לשכוח מהם. אנחנו יודעים שהכלכלה הישראלית מגיעה למשבר הזה במצב טוב יחסית, אבל הרבעון השני והשלישי הם קשים ואנחנו חושבים ששם הסיכוי לקיפאון בתוצר ואולי אפילו ירידה בתוצר. מה שבטוח, שתהיה ירידה בתוצר לנפש. אם יצליחו להשתלט על ההתפתחות של המחלה, אז התקווה היא שברבעון האחרון של השנה נראה התאוששות. אבל כדאי מאוד להדגיש - הכל תלוי בנושא הרפואי, והנושא הרפואי דורש סגר, בידוד ושיתוק של מערכות שלמות, ובטווח הקצר אלו דברים שפוגעים בכלכלה".

אלו דברים שעדיין לא ראינו בישראל.
"אני מסכים איתך. בישראל אנחנו רק בתחילתו של התהליך, של ההשפעות הריאליות על הכלכלה, כי הצעדים האחרונים - כולל אתמול בליהל ההחלטה על איסור התקהלות עד 100 איש - אלו בוודאי דברים שמשנים את רעשי מוזיקת הרקע".

"אני חושב שהדבר הראשון הוא לשאול את המומחים למדע ורפואה, והיו לנו הרבה שיחות איתם. הם לא יכולים לתת תחזית אמינה שב-30 ביוני יורד המסך ופתאום משבר הקורונה מסתיים, וב-1 ביולי הכל מתאושש. מרבית גורמי הרפואה חושבים שמדובר בתופעה מתגלגלת שתתגלגל בכל השנה, ויש את הסיכון שבחורף הבא, בנובמבר, יהיו שוב בעיות מהסוג הזה".

אם לעשות זום אין - כשאתה מסתכל על המשק הישראלי אז יש סקטורים שנראים לך פגיעים יותר?
"בוודאי. אני חשוב שכאנחנו מדברים על מיתון אז מאוד חשוב לדבר על הרמה הסקטוריאלית והשיתוק בתחומי התעופה, התיירות ובחלק מהסחר הבינלאומי שהם תחומים מאוד בולטים, ולזה יש להוסיף משהו שאין לנו הרבה נתונים בזמן אמת שזה עסקים קטנים ובינוניים. ענף הבנייה תלוי בכניסה של פועלים מהגדה, וכרגע אין את הכניסה הזאת. אם לא יגיעו הפועלים הללו תהיה דחייה במסירת דירות, וגם חלק מפעולות של תשתיות תלויות בפועלים, בין היתר מאלו שאמורים להגיע מסין".

אז מה אפשר לעשות - למשל הבנקים המרכזיים?
"הצעדים שלל בנקים מרכזיים כמעט וכתובים בספרי הלימוד של המשברים הקודמים - לדאוג לזה שיש מספיק חמצן ונזילות במערכת, ומה שהתחיל כמשבר רפואי לא יגלוש למערכת הפיננסית. בארה"ב יש בעיה משמעותית עם אגח של חברות נפט שעובדות עם הטכנולוגיות החדשות של פצלי שמן ופצלי נפט, ועבורן הירידה במחיר הנפט בעולם הוא מאוד מאיים על עצם הקיום שלהן. החברות האלו תלויות בגיוס של כספים ובגלגול חוב, וזה מוקד שהבנק המרכזי בארהב יצטרך להתמודד איתו - אם כרשת ביטחון או אמצעים נוספים. כמו שיש את הנושא של עסקים קטנים ושם צריך שיתוף פעולה בין הבנק המרכזי לאוצר כי יש היבטי מיסוי ואחרים, אבל נזילות ויציבות פיננסית זה צו השעה. ואני מוכרח לומר כשאתמול צפיתי בנאום נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הנושאים האלה לא כל כך הופיעו. אני מצפה שהם יופיעו היום או מחר".

אם להיזכר בנובמבר 2008 ראינו את כל מנהיגי הכלכלות הגדולותץ מתאמים צעדים. לא ראינו את זה בינתיים?
"זו נקודה טובה. הציבור נמצא כיום במצב של חרדה ואפילו פחד, אלו מושגים פסיכולוגיים. אבל היום יש תחום בכלכלה - כלכלה התנהגותית. בבוקר כזה שבו המגפה הגיעה לארה"ב וארגון הבריאות העולמי הגדיר את זה כפנדמי, אנחנו בתחום של שילוב בין הפסיכולוגיה לכלכלה. הציבור רוצה שיהיה לו אמון ושתהיה לו תחושה שיש מבוגר אחראי או מבוגרים אחראים שידאגו לזה שמשהו שהוא זמני לא יגרום להרעה ביסודות של הכלכלה".

בוא נדבר עלך משרד האוצר - מה הם יכולים לעשות?
"הדבר הראשון הוא להמשיך ולפעול להעמיק את הצעדים של אתמול. יכול להיות שיש מקרום להקים חדר מצב חירום כלכלי שיטפל בדברים בצורה כוללת. יש פה הרבה מאוד סוגיות, ואני חושב שצעדים לא חסרים ויש את המקצועיות לעשות אותם. אחד הדברים המשמעותיים בעת הזאת הוא לצאת לרחוב ולדבר עם המגזר העסקי, עם המגזר הצרכני ועם המשקיעים - כי דברים ששומעים מסקטור העסקים הקטנים למשל אותו כלכלן שיושב בירושלים יכול להפנים את מה צריך באמת להדאיג את כולם".

בוא נישאר ברמת המאקרו - בזמן הבחירות דובר על הגירעון. גירעון צריך לדאוג בזמנים כאלו?
"אנחנו תמיד צריכים לדאוג מגירעון כי זה לא ארוחת חינם. ואם לא הדור הזה לא ידאג, אז הדור הבא יצטרך לממן את אגרות החוב וזה יביא למסים חדשים. אנחנו סבורים שהמצב הנוכחי הוא מצב חירום כלכלי, ובמצב חירום כלכלי מותר לנקוט בצעדים שיגדילו משמעותית את הגירעון - בתנאי שאלו צעדים סבירים ושקולים.

מערכת הבריאות דורשת ותידרוש שיפורים ושינויים משמעותיים. התחום החברתי - ייתכן שאנשים יפוטרו, וצריך לוודא שיהיה להם עם מה ללכת למרכולת. כל תחום הרווחה, עסקים קטנים ובינוניים. כלומר - יש פה קשת רחבה, אבל היא מתחילה בראש ובראשונה בתחום הבריאות כי הבעיה שהובילה אותנו לנושא הזה היא בעיית בריאות".

בוא נדבר על המגזר העסקי - כל הנחות היסוד התעופפו מהחולון. איך הנהלות ודיקטוריונים צריכים לעבוד עכשיו?
"אנחנו ממליצים להנהלות ולדירקטוריונים לעבוד לפי תרחישים. לא להינעל על תרחיש אחד, שאומר 'אוקי אנחנו יודעים שהמשבר הזה יסתיים ביוני או בספטמבר'. ישנו תרחיש שהייתי קורא לו אופטימי או מתון, שאומר שיהיה רבעון שני ושלישי קשים, ואז איזשהי המראה הדרגתית. צריך לזכור שברגע שמדובר על משבר כלכלי ריאלי, עד כמה שההתאוששות תהיה מאוד מבורכת אם וכאשר, היא תהיה הדרגתית, לעומת המגזר הפיננסי שברגע שיתייצב המצב הרפואי כך כגודל הירידות יהיה גודל העליות".

"התרחיש האופטימי הקודם כבר לא קיים. האופטימי אמר שכל הבעיה שייכת לסין וכל הבעיה היא של הרבעון הראשון של השנה הזאת בלבד. התרחיש היותר פסימי הוא של מיתון מתמשך לאורך כל השנה, עם כל המשמעויות, ואז לקוות שתנאי ההתחלה ל-2021 יהיו יותר טובים".