"מתקבלות פה החלטות הזויות. אם אין כלכלה – אין גם בריאות"

"באתי לכאן עצבני, עצבני מאוד אפילו. ענף התיירות בקריסה", הכריז רונן קרסו, סמנכ"ל איסתא ומנכ"ל איסתא הולידייס, בפאנל "שוק התיירות, התעופה והמלונאות בסכנת קריסה" בכנס "עסקים, כלכלה ומשפט בצל הקורונה" של "גלובס", שמתקיים ללא קהל ומשודר בשידור חי. הפאנל היה בהנחיית מיכל רז חיימוביץ', כתבת התיירות והתעופה של "גלובס". הכנס נערך בחסות ובשיתוף בנק הפועלים, שופרסל, מכון הייצוא, איגוד לשכות המסחר, משרד עורכי דין מ. פירון ושות' ובית ההשקעות פסגות.

הענף הראשון שנפגע אנושות ממשבר הקורונה הוא ענף התעופה. רגע אחד של הטלת חובת בידוד על השבים ממספר מצומצם של מדינות, גדל במהרה לשבים ממדינות נוספות עד שהפך להנחיה גורפת: חובת בידוד על השבים לארץ מחו"ל, מכל מדינה באשר היא, באופן מיידי. מבחינת ענף התעופה והתיירות, זאת הייתה סטירת לחי מצלצלת.

"גם אני וגם אחרים מתריעים על המצב כבר שבועיים. זו לא ארץ נהדרת, זו מדינה לנהל. מתקבלות פה החלטות הזויות", המשיך קרסו. "יש את ההתכנסות היומית ב-7 בערב, ובפועל אנחנו מקבלים דברים לא סבירים. אם אין כלכלה - אין גם בריאות. אנחנו המדינה היחידה בעולם שסגרה את שעריה, ואין לה גבול יבשתי. זה אומר עצירה מוחלטת של כל הפעילות הכלכלית - תיירות, תעופה, וכיוצא בזה. ארה"ב סגרה היום רק עם כמה מדינות באירופה, ואנחנו במצב אחר. נלקחו החלטות לא נכונות. היו צריכים להשאיר את השמים פתוחים. יש בילבול. אנחנו באים אחרי הפגיעה העצומה בענפי הכלכלה, התיירות והתעופה. תתעוררו כדי שאת מה שאנחנו עברנו, לא יעברו אחרים. 550 עובדים שלנו, רובם יצאו לחל"ת. הנזקים כבדים מאוד. זה מיותר".

חני סובול, מנכ"לית דיזנהאוז, מספרת על הצעדים הקשים שנדרשה לבצע בכדי להחזיק את החברה עם הראש מעל המים: "עד שבוע הבא ייצאו לחל"ת כמעט כל עובדי החברה. כל המשרדים שלא קשורים לפעילות עסקית, נסגרו, ואלה שכן - אנחנו פועלים בתיאום עם החברות. יש עדיין עשרות אלפי ישראלים בחו"ל שצריך להחזיר הביתה. זה אומר להטיס אותם דרך כל מני יעדים במצב הנוכחי, ולפעול כדי לשמר את העסק. האירוע הזה נחת על כולנו בהפתעה, אבל אירוע צריך לדעת לנהל. יש לנו תרחיש כמעט לכל מצב, אבל אנחנו לא מקבלים את הידע והמידע ממשרד הבריאות".

מה היה צריך לקרות אחרת לדעתך?

"לפני שבועיים היו צריכים לתת לנו את התרחיש של סגירת חלק מהמדינה או סגירת השמיים. היינו יכולים להיערך מראש, כאשר כרגע אנחנו מקבלים הודעות בשלוף ואנחנו באירוע מתגלגל. הם לא מפסיקים להתראיין, וכל מה שהם עושים זה להנחית מלמעלה. ככה לא מנהלים משברים, חברים. הייתם צריכים לעדכן אותנו מראש. אנחנו בנינו תרחישים לפי מה שראינו ממדינות אחרות או ספרות מקצועית שמצאנו. ככה לא מנהלים מדינה. אני לא מטילה ספק במה שהם עושים, אני כלכלנית ואני צריכה לנהל סיכונים. אני בסך הכל מבקשת שייתנו לי כלים. הם כל הזמן אומרים שאנחנו לא בשיא. אז מבחינת התיירות, אנחנו כן בשיא. אבל לפחות שענפים אחרים יילמדו מהטעויות שנעשו איתנו. על טעויות צריך לשלם. מישהו צריך להתעורר ולעזור לנו. תנו לנו כלים לנהל את המשבר, תנו לנו הלוואות בערבות המדינה".

נתניהו הציג תוכניות כאלו.

"אז איפה הן? זה הליך ארוך עם הרבה ביורורקרטיה. צריך לקצר אותה כרגע. אתם רוצים לנהל את המשבר? אנחנו צריכים כלים. העובדים שאנחנו מוציאים לחל"ת ייפלו על המדינה. לא צריך שזה יקרה".

עובדים יוכלו לקבל דמי אבטלה.

"חל"ת זה פתרון מצוין. הם לא צריכים לממש את ימי החופשה שלהם, וזה עוזר. הדבר השני - הם לא ייצטרכו להתייצב כל יום. זה מבורך. לדמי אבטלה יש תקרה. זה לא דומה למה שהאנשים מרוויחים. מהרגע להרגע אדם צריך לרדת ברמת ההכנסות שלו. זה פשוט כאב לב אחד גדול. יש נשים חד הוריות, יש אנשים שרק קנו דירה. חברים, מדובר בדיני נפשות".

למשבר הזה יש אספקטים בריאותיים לא פשוטים. המדינה צריכה לנהל את זה.

"לא הפסקנו לשמוע רק את ההיבטים של הבריאות. לא יכול להיות שלא יהיה גורם מאזן מהצד שכנגד, שיגיד: אלו ההשלכות הכלכליות. כל מי שמנסה, משתיקים אותו ולא נותנים לו להתבטא. אומרים שממרחק של 2 מטר לא נדבקים ושצריך גם רבע שעה. איפה במלון אתה נפגש עם מישהו ל-15 דקות? אפשר לרווח את השולחנות, לקבל ארוחת בוקר לחדר, למצוא פתרונות. תגידו 'אנחנו לוקחים אמצעי זהירות', אני שומעת רק הנחתות".

"איך זה שדווקא ישראל עושה צעדים של ימי הביניים?"

גיל סתיו, סמנכ"ל שיווק ומכירות בישראייר, מספר שענף התעופה נמצא במצב שאין לו תקדים היסטורי: "אנחנו רואים אפקט דומינו". אך הוא מספר גם על נקודת אור: "יש עדיין אנשים ששומרים על אופטימיות - אנחנו רואים הזמנות לתוך הקיץ. חלק מההתמודדות שלנו היא לייצר מבצעים לתוך הקיץ עם היכולת לבטל. עד אתמול בלילה, הפעילות הפנים ארצית לאילת גם היא נפגעה, אבל לא בצורה דרמטית. מההודעה אתמול, קיבלנו הודעות מבתי המלון שחלקם סוגרים את שעריהם, חלקם מנסים למצוא פתרונות יצירתיים. אבל יש כבר וועדים וכנסים שכבר ביטלו קדימה. יש לזה משמעות חמורה מאוד מבחינתנו - תזרימית, וגם מבחינת האיכות וכוח האדם. אנחנו נערכים מחדש מהבחינה הזאת, כדי לשמר את נתיב נתב"ג-רמון, אבל אני מניח שכמות הנופשים והתדירות תרד, ונצטרך להישאר עם מינימום".

מטוסים על הקרקע זה אסון תעופתי.

"הקפאנו כמעט את כל הטיסות עד סוף מרץ. יש כמה טיסות נקודתיות, כמו סקי בלפלנד. אבל המטוסים יושבים על הקרקע והמוקדנים שלנו עסוקים בתפעול של ביטולים. אנחנו לא ממש עובדים בשבועיים הקרובים".

יש איזושהי מדיניות לגבי אנשים שהחופשה נעלמה להם מול העיניים?

"מרבית החברות הזרות וגם הישראליות הצטרפו לביטולים עד סוף מרץ. ברמת בתי מלון, אנחנו הרבה יותר מקלים על לקוחות מאשר אתרים בינלאומיים שמשיבים פניהם של אנשים ריקם. נכון לעכשיו, הפעילות היא באמת אפסית. כל מקרה לגופו, אבל אנחנו מנסים לבטל, למשל, כמה שיותר טיולים מאורגנים. עד סוף מרץ מרבית הטיסות לארץ מבוטלות. כולם כרגע בהמתנה ומקפיאים מצב ככל האפשר. אני מדבר עם קולגות בחו"ל ומה שעולה מהשיחות זה - 'איפה המדינה המתקדמת?' 'איפה מדינת הסטארט-אפ', 'איך זה שדווקא אתם עושים צעדים של ימי הביניים?' - אני מסכים איתם ב-100%. ההחלטות הן החלטות עתיקות, כולל הממונה על השכר שלקח אותנו 30 שנה אחורה. היום עובדים אחרת. צריכים להיות תרחישים ופתרונות. גם פתרונות בריאותיים היו יכולים להיות מזמן.

נתניהו דיבר אתמול על ענף התעופה בנפרד, הוא מתעדף אותו. פניתם לסיוע לאוצר.

"אמרו שענף התעופה יוחרג, ואף אחד לא אמר כמה ומתי. מישהו מחכה לראות לדעתי מה קורה באל על. אנחנו רואים את זה ברגעים אלו. בישראייר המצב שונה - אני לא חושב שאנחנו או ארקיע דומים. אנחנו מנסים לנהוג באחריות כלפי הלקוחות והעובדים. היינו יכולים לדומם מנועים ולהיעלם, כמו חברות זרות, כשהתחיל המשבר. אנחנו לא עושים את זה. אנחנו מנסים לפעול באחריות מקסימלית, ורק מבקשים מהמדינה - תני לנו אוויר לנשימה, תני לנו הלוואה. אין לנו את זה".

חני, חברות נמצאות בסכנת קיום.

סובול: "המדינה נמצאת בסכנת קיום. חברות מרכיבות את המדינה הזאת. אם צונאמי שטף את קו החוף, אנחנו היינו על קו החוף. אבל הוא יגיע לכל המשק. יש כאלו שיירטבו יותר, ויש כאלו שייטבעו. אומרים לנו, אל תייצרו בהלה ואל תלכו להצטייד במזון. למה שלא נעשה את זה? תנו לנו את התרחישים. תגידו מה אתם מתכננים בצעד הבא, כשיהיו כאן 500 חולים. אנחנו מצפים לזה ממנהיגות אחראית. אנחנו בלי ממשלה, אין מישהו שיהיה המבוגר האחראי, וככה זה נראה".

אתם מדברים על היום שאחרי?

"בוודאי. לנו יש תרחישים לכל האירועים. מה יקרה למגזר העסקי, מה יקרה לפרטי. אנחנו יושבים שעות ומנסים להגיע לכל תרחיש אפשרי, כדי להבין, למשל, כמה אנשים ומתי נוכל להחזיר מחל"ת. הוצאנו אנשים לחודשיים לחל"ת. אנחנו לא רוצים לפטר, אנחנו רוצים לשמר את כוח האדם שלנו. אנחנו עובדים עם לקוחות גדולים במשק וכולם נמצאים בחוסר ודאות. היו יכולים את אי הוודאות לפוגג באמצעות תרחישים. היינו יכולים להגיע לתוצאות הפרטיות גם בעסקים, וגם במדינה".

שמענו תרחישים קשים. אתם רוצים אולי לסכם באיזושהי מילת סיום אופטימית?

סובול: "אני בוחרת להיות אופטימית ומאחלת בריאות לכולם. נצלו את העובדה שהמחירים ברצפה, וקנו לכם את החופשות לקיץ. אנחנו נהיה שם מהר מאוד. זה הזמן, נצלו הזדמנויות"

סתיו: "אני מקווה שהמדינה תתעשת ותאפשר לנו לחיות מבחינה תזרימית ולאפשר למעגל שני, שלישי ורביעי להמשיך להתקיים בכבוד. וזה באמת הזמן לנצל את המחירים הנמוכים".