זום | ניתוח

זום טראח: המהגר הסיני ואפליקציית שיחות הוועידה שהשתלטה פתאום על העולם

אחת החברות הבודדות ששורדות את ההתרסקות בנאסד"ק היא זום, שמספקת שיחות ועידה בווידאו • זה הסיפור של המייסד אריק יואן, שנאלץ לבקש 9 פעמים ויזה לארה"ב לפני שאושרה כניסתו, והחברה שהקים

אריק יואן, מנכ"ל זום / צילום: Mark Lennihan, Associated Press
אריק יואן, מנכ"ל זום / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

נא להכיר את חברת זום. בצל הקריסות בשווקים כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, זום היא אחת מכמה חברות הייטק שדווקא נהנות מהמשבר. עד כמה היא נהנית? נגד הזרם של נאסד"ק, שהתרסק לאחרונה ב-29%, עלתה מניית זום ב-19%, והשלימה עלייה של 58% מאז תחילת 2020.

מדד נאסדק מול מניית זום
 מדד נאסדק מול מניית זום

סוד הקסם שלה - החברה הצליחה לבסס את עצמה ככלי לשיחות וידאו בשעת המשבר הנוכחי. המערכת של זום מאפשרת שיחות וידאו של עד 100 משתתפים, לוח כתיבה וירטואלי, ויכולות מעקב אחרי משתתפים ואפילו אחר רמת הקשב שלהם לשיחה. אבל לא רק המשבר עוזר לה. החדשנות של החברה היא שעומדת מאחורי צמיחת ההכנסות המרשימים שלה - 88% בשנת 2019, שמצביעה על התפוצה המהירה שלה ועל הפופולריות הגבוהה שהצליחה למשוך.

צמיחה של 80% בשנה
 צמיחה של 80% בשנה

והמתחרות שלה לא שותקות - גם גוגל ומיקרוסופט הודיעו שיספקו שירותי שיחות וידאו מרובות משתתפים בחינם, בתקווה לנצל את המומנטום.

את החברה הקים ב-2011 היזם הסיני אריק יואן, במטרה לפתח פלטפורמה לשיחות וידאו שתהיה מותאמת במיוחד לעידן הסמארטפון והטאבלט. המערכת נעודה בראש ובראשונה נועדה להיות נוחה וכיפית לשימוש. לאורך השנים זכתה החברה לפופולריות רבה בעיקר בקרב עובדי חברות הייטק וסטארט-אפים בארה"ב, שמובילים את השימוש בכלים טכנולוגיים בעבודה.

עם בוא הקורונה, נהנתה בחודשים האחרונים זום מקפיצה חדה בכמות המשתמשים שלה, בעקבות העלייה לדרישה לכלי עבודה ולמידה מרחוק בעת המשבר.

לאן נעלמה סקייפ?

כיצד קרה שדווקא זום מכל שפע התוכנות לשיחות וידאו הפכה להיות השם החם בעולם שיחות הוועידה, עוד הרבה לפני משבר הקורונה?

במשך שנים ארוכות היתה דווקא סקייפ, שנרכשה על ידי מיקרוסופט, מילה נרדפת לשיחות וידאו או שיחות ועידה ברשת. עוד הרבה לפני עידן הסמארטפון. השנים עברו ולא משנה מה עשו המתחרות - בעיקר תוכנות ואפליקציות המסרים המידיים ששילבו יכולות וידאו - סקייפ היתה מתקדמת יותר, איכותית יותר, יציבה יותר והשאירה לכולן אבק.

אבל, היתה לה חולשה קטנה שהיא לא הצליחה להיפטר ממנה - היא לא היתה כיפית והיא לא היתה מספיק נוחה ונעימה לשימוש. הציבור מצדו העדיף לסבול ולהשתמש במסנג'רים נעימים לעין ולוותר על האיכות של סקייפ.

ואז באה זום והצליחה לעשות שני דברים - לתת לסקייפ מכה בבטן הרכה עם ממשק כיפי וקל לתפעול, ובמקביל לתת לה פייט בדיוק במקום שבו היה לה יתרון מוחץ - האיכות. זום פשוט נתנה עבודה. עם ממשק אינטואיטיבי קל לתפעול ונעים בחוץ, ומנוע שלא מפחד מעומס יתר ועובד עם כולם - לא משנה כמה משתתפים או בכמה ובאילו מערכות הפעלה שונות ומשונות הם משתמשים.

משתמשים, במיוחד בעולם ההייטק, משתמשים בשיחות ועידה ככלי עבודה ביומיום, וזום פשוט סיפקה להם פחות תסכולים בדמות קריסות, מסך נתקע, ואיכות צליל משובשת, לצד ממשק שקיצר להם שיטוטים מיותרים בנבכי ההגדרות.

ואת כל זאת מספקת זום עם אפליקציה צרכנית למראה, שכל משתמש יכול להתקין בטלפון הנייד או במחשב גם לצרכיו הפרטיים, יתרון לעומת מערכות ארגוניות לשיחות וידאו של חברות כמו סיסקו למשל. זום פשוט חשבה על הצרכנים בשעה שהמתחרות מיקרוסופט גוגל וסיסקו קפאו על השמרים.

המאבק על ויזה לארה"ב

אך מהיכן הגיע "הרוטב הסודי" של זום שאיפשר לה להצליח במקום שבו כל הגדולות נכשלו? ובכן, כמו בסיפורי סינדרלה רבים בהייטק, גם זום החלה מיזם' שהתחיל את דרכו אצל מי שהפכו למתחרות שלו, ושהייתה לו משימה אחת - לא להתפשר על האיכות.

יואן, שהיגר מבייג'ינג לעמק הסיליקון ב-1997, הוא בנו של מהנדס מכרות, שעוד בסין התחיל לעבוד כמהנדס תוכנה. הוא החליט להגר לארה"ב באמצע שנות ה-90 עם תחילת האינטרנט, בידיעה שמדובר בהתפתחות משמעותית, אך כזו שטרם הגיעה לסין.

בראיון שפורסם ב-Authority Magazine בשנה שעברה, סיפר יואן כי ניסה לקבל ויזה לארה"ב שמונה פעמים, לפני שאושרה בקשתו בפעם התשיעית. כשהגיע לעמק הסיליקון החל לעבוד בחברת WebEx, אז סטארט-אפ בתחום שיתוף הפעולה בזמן אמת, שמנה כ-12 עובדים. שם גם פגש את עודד גל, שהפך בהמשך לסמנכ"ל המוצר של זום. כש-WebEx נרכשה על ידי סיסקו ב-2007, יואן, גל ועובדים נוספים עברו לעבוד בענקית מערכות המידע.

יואן הפך לסגן נשיא להנדסה של החברה, ונשאר בבורד עד היום, אך רעיונותיו לפיצ'רים חדשים נדחו בסיסקו, והוא נשאר שם עד שב-2011 הוא עזב והקים את זום, תוך שהוא מקבל השקעה ראשונית של 3 מיליון דולר.

תמחור משתנה למשתמשים

המודל העסקי של זום מבוסס על מתן שירות חינמי בהרשמה בלבד, אשר מאפשר שיחה באורך 40 דקות, ויש לה תוכניות ברמות תמחור שונות המתאימות לצוותים קטנים ועד לארגוני ענק.

עם התפרצות הקורונה והעמקת המשבר, יואן הוביל מהלך שנועד לאפשר לחברה לנצל את העלייה בביקושים לשיחות ועידה בווידיאו, תוך התרחבות לאזורים גיאוגרפיים חדשים ולסקטורים חדשים. תחילה, החברה הסירה את ההגבלה על אורך שיחה לחשבונות חינמיים באזורים בהם מגפת הקורונה התפשטה במיוחד, ובראשם סין. כעת, לפי "פורבס", החברה החלה לספק את שירותיה בחינם לבתי ספר בארצות-הברית, באיטליה וביפן.

אספקת חשבונות חינמיים אינה זרה לזום, ולפי הדיווח, החברה מספקת את שירותיה בחינם לארגונים ללא מטרות רווח כבר שנים. עם זאת, כעת ניתן לראות כיצד המדיניות הזו אינה רק מסייעת לארגונים הללו, אלא גם לזום עצמה - הקורונה סיפקה לזום קפיצה חסרת תקדים בשימוש באפליקציה, ומניות החברה עלו ב-77% מאז שהפכה החברה לציבורית באפריל בשנה שעברה, ויואן הפך למיליארדר.

המספרים של זום
 המספרים של זום

גם הפעם, התוצאות של המהלכים הללו הן צמיחה אדירה בשימוש בזום: לפי הערכות שפורסמו ב-CNBC, ברבעון הראשון של 2020, החברה צברה 2.2 מיליון משתמשים חדשים, ביחס ל-1.9 מיליון משתמשים בכל השנה שעברה. כעת, השאלה היא האם זום תצליח להמיר את הפופולריות החדשה שלה למשתמשים משלמים.

בדוחות שלה לרבעון הרביעי של 2019 (שנת כספים 2020), שפורסמו לפני כשבועיים, הכנסותיה של זום המשיכו לעלות, אך בעלייה מתונה שלא משקפת את הזינוק בכמות המשתמשים. הכנסותיה ברבעון האחרון של השנה שעברה עמדו על 188 מיליון דולר, ולחברה תזרים מזומנים של 37 מיליון דולר.

בשיחת משקיעים שבה הוצגו הדוחות, אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, קלי סטקלברג, שווירוס הקורונה לא השפיע על התוצאות הכספיות של החברה, למרות שהוביל לעלייה חדה בכמות המשתמשים ברבעון.

"ראינו נסיקה בשימוש, אבל הרבה מזה היה בצד החינמי. אז עדיין מוקדם לומר האם זה יומר למשתמשים משלמים לטווח רחוק", אמר. "אנחנו רואים אפקט ואם נמשיך לבנות יכולות כדי לוודא שנוכל לתמוך בשימוש העולה".

עם זאת, יואן אופטימי לגבי האפשרות שזום תצליח להמיר את משתמשי הקורונה החדשים לכסף, בעיקר במזרח. "הכנסותינו באסיה ובכלל זה בסין הן יחסית נמוכות, ואנחנו בעיקר מכניסים בצפון אמריקה, באירופה, ביפן ובאוסטרליה", הוא אמר למשקיעים ביחס לתוצאות החברה ב-2019. אך לדבריו, יותר ויותר כלי פרודוקטיביות, שהיו בשימוש בסין והצריכו מפגש פיזי של אנשים, הופכים ללא רלוונטיים כאשר העובדים נמצאים בבידוד.

"אני חושב שזה יקדם את אימוץ כלי הפרודוקטיביות הדיגיטליים בסין", אמר והוסיף, כי "יש לנו כמה מתחרים מקומיים, אבל לשוק שם יש פוטנציאל גדול, ובמשך שנים רצינו להיכנס לסין, אבל לא חשבנו שזה הזמן הנכון. עכשיו הזמן הזה מגיע, ואנחנו צריכים לוודא שתהיה לנו אסטרטגיה בת-קיימא להתרחב לתוך סין ולקבל את היתרונות של השוק המקומי".