קורונה, קריירה וערך המותג

מה עדיין אפשר לעשות, מה כבר מאוחר מדי ומדוע?

עבודה מהבית / צילום: shutterstock
עבודה מהבית / צילום: shutterstock

התלבטתי רבות לפני כתיבת הטור הזה, בעיקר כי אין לי יותר מדי עצות בעלות ערך במשבר כה עמוק, גם לא כלים אפקטיביים לניהול קריירה במצב אי-ודאות קיצוני.

לשחות ביבשה

הרשת מלאה בהמלצות מהמלצות שונות - מה לעשות כדי להגדיל אפקטיביות בעבודה מרחוק, איך מתמודדים עם זה כשהילדים מרעישים ברקע, האם וכיצד לחפש עבודה בימי קורונה, איך למתג את עצמכם כדי להגיע ליותר ראיונות עבודה ומה לא - אבל האמת היא שמבחינה אסטרטגית אין הרבה מה לעשות, אם בכלל.

כשנמצאים בעין הסערה, כבר מאוחר מדי להתניע מהלכים שיביאו לשינוי מהותי, בוודאי ברמת הפרט. ארגונים רבים כבר פיטרו עובדים ו/או הוציאו אותם לחופשה ללא תשלום (מקצתם תוך ניצול הקורונה להתייעלות שאיננה בהכרח קשורה אליה), ואילו השאר יודעים פחות או יותר את מי מהעובדים הם מתכוונים לשמר, ומי עתיד למצוא עצמו בחוץ. כבר אין זמן לתהליכי מיתוג מחדש שיזיזו אנשים מקבוצת המועדים להיפגע לקבוצת "הניצולים", שכן המיצוב של כל עובד וחשיבותו למערכת כבר ברורים. עכשיו השאלה היא רק כמה פגיעה התעשייה בה אתם עובדים, ומה עומק הקיצוץ עליו יחליט הארגון שלכם, אם בכלל.

יתרה מכך, גם אם המגפה תימשך שבועות או חלילה חודשים, ברוב המכריע של המקרים פרק הזמן הזה קצר מדי למהלך מיתוג אמיתי ואפקטיבי (שדרוג קורות-חיים זה לא מיתוג מחדש), בפרט כשמדובר במפוטרים/חל"תים, וזאת משום שניסיון להתמתג מחוץ למקום עבודה כמוהו כניסיון לשחות ביבשה. המשמעות הפרקטית היא כי ערך המותג של עובד לפני פרוץ הקורונה הוא זה שיקבע מה יקרה אתו במהלכה, וכשמעסיקים יתחילו לגייס עובדים מחדש, המיתוג הוא שיכתיב את קצב החזרה לשוק העבודה ואת איכות המשרה.

תקשרו והתמקדו

ובמילים פחות מכובסות, מעסיקים יגייסו מחדש קודם את העובדים הממותגים שלתפיסתם עתידים להניב להם את הערך הגבוה ביותר - דהיינו את העובדים היותר מקצועיים/מנוסים/טובים - ורק אחר-כך את השאר. כך התנהל השוק במשברים קודמים, ואין שום סיבה להניח שהפעם זה ישתנה, מה שאומר שמבחינה אסטרטגית כל מי שמחפש עבודה, טוב יעשה אם יתמקד בתפקידים בהם יש לו הכי הרבה ניסיון והסיכוי הגבוה ביותר להיתפס מקצוען/מנוסה/טוב. זאת בניגוד לנטייה הטבעית להרחיב את טווח החיפוש לכמה שיותר תפקידים/תחומים, מהלך שהוא כמעט תמיד לא אפקטיבי, ואף מעצים את תחושת חוסר האונים.

כפועל יוצא, מומלץ לאפסן לבינתיים את כל התוכניות להסבות מקצועיות, שמלבלבות במיוחד בעתות משבר (אנשים מבקשים לנצל את הפיטורים שנכפו עליהם לביצוע שינויים), ולהבין שדווקא התקופה הזו הכי פחות סבירה לשינוי. מעסיקים לא חובבים מתלמדים גם בזמנים של איתנות כלכלית, בטח לא במשבר מהעמוקים שחווינו, לכן מי שחייבים להתפרנס יאלצו לדחות את רעיון ההסבה, אלא אם אין ברירה ונאלצים להתפשר על עיסוקים/תפקידים נחותים יותר לפרק זמן מוגבל.

אז מה עושים בינתיים? כאמור, אסטרטגית אין פתרונות טובים, אבל טקטית עדיין ניתן למזער נזקים, בראש ובראשונה באמצעות שמירה על קשר שוטף עם רשת הקשרים שלכם, ובפרט עם המעסיק האחרון. תקשורת עם הבוס/ים האחרונים שלכם, עם קולגות, לקוחות וספקים, וסיוע להם במידת האפשר (למרות שאתם כבר לא מתוגמלים), עשויים לשמר אתכם בתודעת מקבלי ההחלטות ו/או המשפיעים עליהם, להעלות את ערכם ואף לקצר את משך האבטלה.

הימנעו מתנועות חדות

ואם שפר עליכם מזלכם ולא איבדתם את העבודה, עשו כל שביכולתכם להצדיק זאת, למרות הלחץ והחרדה שמקשים מאד על תפקוד ברמה טובה. דחו את הביקורת שאולי יש לכם כלפי המעסיק והאופן שבו הוא מתנהל במשבר - גם עבורו זה חדש, והטעויות עדיין בשיאן.

הימנעו מתנועות חדות. גם אם אתם עובדים מאד מבוקשים שנהנים משלל הצעות גם במהלך המשבר, זה לא הזמן לזוז, אלא אם הארגון שלכם עושה סימנים ברורים של התפגרות, כי אתם עלולים למצוא עצמכם בספינה טובעת שלא חייבת לכם כלום (רק השבוע פגשתי טאלנט שפוטר מחברה אליה גויס באמצע פברואר, שסגרה את שעריה מהיום למחר). כמו כן, הקפיאו את שאיפות הקידום שלכם ואת התוכניות לשיפור בשכר - לא משנה מה הבטיחו לכם לפני המשבר.

והכי חשוב לכולנו - לקחת אוויר, הרבה אוויר, ולא להתייאש. אומנם מדובר במגפה שטרם ידענו, אבל גם היא תסתיים, וכולם יחזרו לשוק העבודה כך או אחרת, בתקווה שלמשבר הבא נגיע עם ערך מותג גבוה יותר. הרבה בריאות.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com