"אף אחד לא חושב שהגענו לעשרת אלפים חולים. אם זה היה קורה, היינו רואים תמותה"

בעקבות עליית מספר הנדבקים בישראל ביממה האחרונה, פרופ' סיגל סדצקי, ראש מערך שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, משרטטת תמונת מצב עדכנית ומסבירה את הנתונים החדשים: "מספר הבוקר הוא 427, 102 חולים חדשים שנוספו אמש, יום קודם 65 חולים חדשים.

"יחד עם זאת, אנחנו לא מדברים על גידול משמעותי, מכיוון שהגדלנו את מספר הבדיקות: כמות הבדיקות שנעשתה ב-16 בחודש הייתה פחות מ-1,000, בעוד אתמול התבצעו 2,150 בדיקות.

"מספר המעבדות גדל; שלשום פעלו 9 מעבדות, אתמול 17, היום יתווספו עוד 3 מעבדות. כלומר, קיימות 20 מעבדות פעילות כיום".

בתדרוך עיתונאים שהתקיים הבוקר הסבירה סדצקי כי מבחינת משרד הבריאות, הבדיקות והמעבדות הן כלי. "האסטרטגיה הראשונה היא איתור ואבחנה של מקרים. דיברתי עם עמיתים שלי בדנמרק, ואצלם בכלל לא בודקים קורונה בקרב אנשים חשודים, אלא אם כן הם במצב קשה בבית החולים.

"תחשבו רגע על מודל השפעת; אנחנו לא בודקים כל אדם כדי לדעת אם יש לו שפעת או לא. אנחנו מסתכלים על מדגם, ומטפלים בחולים לפי חומרת המחלה שלהם. זה משהו שמתנהלים לפיו במספר מדינות. בדנמרק ובארה"ב למשל גם לא עושים חקירות אפידימיולוגיות".

מטרת משרד הבריאות, כפי שנאמר מדי יום, היא לשטח את העקומה באמצעות בידוד האנשים הנמצאים בסיכון, והאטת עקומת התפשטות המחלה. "לשם כך אנחנו מבצעים חקירות אפידימיולוגיות. זאת הסיבה שאנחנו עושים בדיקות נרחבות. אנחנו רוצים למצוא הרבה חולים, כדי שנוכל לבודד אותם", מסבירה סדצקי. "הרעיון שלנו הוא לא למצוא כל חולה וחולה. הרעיון הוא לדעת את המצב בישראל".

אתם מדברים על לקיחת מספר רב של בדיקות, אך קיימת בישראל בעיית מטושים. האם יש מספיק עבור ביצוע כמות גדולה של בדיקות?

"המטושים הם בהחלט בעיה. אנחנו פועלים להשיג חדשים. עד שאני לא רואה אותם כאן, אני לא שקטה, אבל מאתמול אני אופטימית לגבי היכולת להשיג את מספר המטושים הנדרש. דרושים 2,000-5,000 מטושים ביום עבור ביצוע הבדיקות".

כמה חולים יש בקהילה כיום?

"מבנה החולים בקהילה בישראל איננו ידוע. יש אנשים שחושבים שמדובר בעשרות, יש כאלו שחושבים שמדובר במאות או באלפים בודדים. אף אחד לא חושב שהגענו לעשרת אלפים חולים. אם זה היה קורה, היינו רואים תמותה. אנחנו הצלחנו להרוויח זמן לעומת סין, המזרח הרחוק ואירופה. האיטלקים לא חיפשו את המחלה, היא צצה להם, כשהייתה כבר מפושטת.

"משרד הבריאות לא תומך כרגע בסקר בקרב כלל האוכלוסייה. מדגם החולים נמוך, וזה לא ייצר תמונה אמיתית של החולים. הבעיה היא לא של בדיקות - אלא של הבדיקות הנכונות.

"98% מהאנשים עם חום ושיעול לא יהיו עם קורונה. זה לא הגיוני לבדוק אותם בשביל ה-2%. אין אפשרות למצוא את כל הנדבקים, בשום מקום לא עושים את זה. לכן הבידוד החברתי חשוב".

"יחסית לעולם, ישראל הקדימה כל הזמן בכל דבר שעשינו"

דוגמה לעד כמה בידוד חברתי מהותי במקרה של הקורונה, לוקחת סדצקי ממקרה 'הפיראט האדום', שם הדביק החולה מספר אנשים לפני שנכנס לבידוד. "לחולה מהפירט האדום נלקחו 3 בדיקות במהלך הבידוד. בפעם הראשונה והשנייה התשובה חזרה שלילית. במקרה בשל סימפטומים לקחנו לו בדיקה נוספת, והבדיקה יצאה חיובית.

"אם היינו בודקים אותו מדי יום במהלך 13 היום שקדמו לבדיקה הזו, לא היינו עולים על זה. לכן לא בודקים אנשים א-סימפטומטים. נכון לבדוק מדגם מהם ולא את כולם. מה שכן נכון, זה שאנשים שחולים יישבו בבית".

מדינת ישראל פעלה בזמן כדי לתפעל את משבר הקורונה באופן מיטבי?

"אנחנו כל יום מתלבטים האם אנחנו פועלים מוקדם מדי או מאוחר מדי, וכמה סוסים בורחים בכל קפיצה. זו שאלה שמייסרת אותנו בכל יום. יחסית לעולם, ישראל הקדימה כל הזמן בכל דבר שעשינו. המעבדה, מבחינתי, הולכת עם שאר ההנחיות שלנו. אלוהים מצוי בפרטים הקטנים. אם אנחנו אומרים לאנשים להיות בבית ואח"כ יש תור בסופר - כמה זה עולה לנו? אלו שאלות נוקבות. אנחנו מדברים על זה מדי יום, אנחנו עושים את זה הכי טוב שאנחנו יכולים".

מדברים על השטחת העקומה. נניח שמדיניות הבידוד תאט את ההתפשטות. בסופו של דבר הנגיף לא ייעצר לחלוטין? האוכלוסייה לא יכולה להיות בבידוד שנתיים, עד שימצאו חיסון. מה היעד ארוך הטווח? המטרה היא חיסון עדר עם הזמן?

"אין לי ספק שיהיו כאן יותר מ-3,000 חולים. השטחת העקומה מציגה כמה מטרות: להיות מסוגלים לטפל בחולים ובחולים הקשים. עם הזמן, יקרה דבר נוסף - האוכלוסיה תהיה יותר מחוסנת. אי אפשר לומר כרגע 'חסינות עדר'. בכל מחלה מספר האנשים שפיתחו נוגדנים שונה. אין ספק שיותר ויותר אנשים יהיו מחוסנים, וכך כבר בהגדרה תשתנה העקומה. לצד הטיפול בחולים, יש לנו מטרה שיהיה צורך בפחות בידודים".

הצוותים הרפואיים חשים חשופים ללא ציוד מיגון. הם גם באים במגע עם חולים שלא ברור מה יש להם. למה לא להגביר את הבדיקות בקרב הצוותים הרפואיים הנמצאים במגע עם חולים?

"עד היום, ההדבקה בקרב הצוותים הרפואיים התרחשה לא בגלל הדבקה מחולים. גם הסיפור במעבדה הוא, באופן כמעט ודאי, לא הדבקה במעבדה עצמה, אלא מפגש של אחת העובדות שחלתה עם חולים מאומתים. הצוותים הרפואיים נמצאים בסיכון, אבל השכיחות של המחלה באוכלוסייה הכללית היא לא גבוהה כרגע".

קיבלתם כבר מידע מהמעקבים שהחלו להתבצע באמצעות השב"כ?

"עדיין לא קיבלתי את המידע. הדבר היחיד שאנחנו רוצים מהמידע, זה להיות מסוגלים להודיע לאנשים שהיו במגע עם אדם אחר שייכנסו לבידוד. זה יכול להציל נפשות וחיים. אין לנו שום אינטרס אחר במידע הזה. אנחנו צריכים להבין את מנגנון ההדבקה בישראל כדי שנוכל לדעת מתי לשחרר את ההנחיות שלנו, שהן הנחיות מתגלגלות. אנחנו צריכים לקבל תמונה מלאה כדי לנהל את האירוע נכון. המטרה היא לבודד אנשים.

"יש הרבה מאוד אנשים שלא עוקבים אחרי המסלולים שאנחנו מפרסמים, וגם לא יודעים לומר בדיוק איפה היו ומתי. היכולת שלנו להגיד באופן אינדיבידואלי עם מי היינו בקשר, היא מאוד קטנה. החקירה יכולה להזהיר רק חלק מסוים מהאנשים שהיו במגע, ולא את כולם".

האם תשתמשו באמצעים האלקטרוניים כדי לבדוק מי מפר את ההסגר?

"אני סומכת על האנשים. יותר ויותר, גם בעזרת התקשורת, הציבור יפנים מה צריך לעשות. אני יכולה רק לומר שזו לא התוכנית כרגע".

ישנה סברה לפיה ייתכן שהחיידק יתפוגג בקיץ.

"יש אמירות כאלו. לא חושבת שאי פעם ייחלנו לקיץ כמו עכשיו. אבל לא זו הנחת העבודה שלנו, וזה יכול להיות מאוחר מדי. אנחנו לא יכולים ללכת על פי כל מני תרחישים שנעים לנו לשמוע, אבל שאנחנו לא בטוחים שהם יקרו. אם תהיה האטה או הפסקה של פעילות הווירוס בקיץ, זה יהיה נפלא. אבל כנראה שהוא יחזור בחורף. לאף אחד אין ידע ודאי, ההיערכות שלנו נדרשת".

ראינו שבמגזר החרדי התקיימו לאחרונה אירועים גדולים. האם יש שם חשש להדבקה המונית?

"רוב ההדבקות הן כי אנשים הלכו למקומות המוניים. כל מקום בו אני רואה התקהלות - מפחיד אותי. אני רואה את זה בחומרה רבה מאוד, ואין לי מילים כדי לתאר עד כמה זה חמור. אי אפשר להקל בזה ראש, ואני מקווה שזו הפעם האחרונה שראינו דברים כאלו. אין לנו חשש ספציפי להדבקה המונית במקומות האלו, אבל כרגע אנחנו לא יכולים לדעת".

ההנחיה שמותר לקיים מניין בבתי כנסת, שלוש פעמים ביום, נותרה בעינה למרות ההנחיות לציבור הכללי.

"נכון, זו ההחלטה שאנחנו קיבלנו. לכל אורך האירוע יש חריגים - בין אם אינדיבידואליים ובין אם קולקטיבים, תוך שמירת איזונים. קיבלנו החלטה שאפשר לקיים מניין בשמירה על מרחק של 2 מטרים. מבחינה רפואית זו החרגה לא רצויה. ההנחיות הסופיות שלנו עדיין לא עוצבו והדברים משתנים מיום ליום. יש החלטות שאנחנו מקבלים ומעבדים.

"חשוב שההנחיות שאנחנו נותנים תהיינה נתונות ליישום. אנחנו נשתדל לתת את הפתרון המצומצם ביותר האפשרי, אך שעדיין יהיה בר יישום מבחינת החיים. אנחנו מסתכלים על הצרכים של האנשים, ובוחנים את הדברים בשקלול כלל האינטרסים כדי להגיע לפתרון המיטבי".

השר ארדן הנחה את גופי הביטחון להיערך לסגר מלא. עד כמה אנחנו קרובים לשם?

"אנחנו דנים בזה כל יום, מספר פעמים ביום. אנחנו זזים מיום ליום לפי ההערכות, אין לנו כרגע תשובה לזה".