דעה: במשבר הקורונה, אזרחי ארה"ב רואים איך החלום האמריקאי הופך לסיוט

האתוס האמריקאי, בו כל אדם אדון לגורלו והשוק הפרטי יודע לסדר את הכול, מתנפץ בימים אלה לרסיסים, כשגם גדולי הפוליטיקאים השמרנים מבינים שבלי התערבות הממשלה בכלכלה, כל העסק עלול לקרוס

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במרכז למניעת מגפות / צילום: רויטרס - Tom Brenner
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במרכז למניעת מגפות / צילום: רויטרס - Tom Brenner

משבר הקורונה הביא את אמריקה של השוק החופשי והיד הנעלמה לדיסוננס קוגניטיבי. משבר זהות של ממש. חברה שינקה אינדיבידואליזם עוד מהמלחמה הקרה, נאלצת כיום להתמודד עם וירוס קטלני שלא מבדיל בין מי שאין לו למי שיש לו. וירוס שמאיים לעשות צונאמי פיננסי ולהטביע בעיקר את האמונה הבסיסית האמריקאית של מי שמשלם מקבל ומי שלא משלם לא מקבל. מעכשיו, אומר הקורונה, אם לא תדאגו שכולם ישלמו - אף אחד לא יקבל. כולכם תפסידו בענק.

כך למשל שירותי הבריאות הפרטיים והיקרים מביאים לכך שאמריקאים רבים לא הולכים להיבדק מהפחד שידרשו לשלם על עלות הבדיקה והטיפול. כיום, האמריקאים שחיו את המנטרה 'אין לך - בעיה שלך', נאלצים להתמודד עם מציאות שאומרת להם - זו הבעיה של כולם.

לפני מספר ימים פרסם ה"ניו יורק טיימס" מאמר על "החברות ששמות את הרווח הפרטי לפני בריאות הציבור". המאמר סקר את החברות והתאגידים שלא משלמים על ימי מחלה או לא משלמים לכל העובדים ימי מחלה. מדובר בעשרות חברות ותאגידים אשר מרביתן הן רשתות של מזון מהיר כמו: מקדונלד'ס, פיצה האט, בורגר קינג, וונדיס, סאבווי. כמו כן, ברשימה אפשר למצוא גם רשתות כמו וולמארט וטרגט או בתי מלון כמו הולידיי אין.

בימים כתיקונם, לא היה מדובר לא בחדשות, אלא בהלך רוח טבעי, שהרי זכויות עובדים בארצות-הברית נמצאים בתחתית שרשרת המזון, ותשלום על ימי מחלה, רחמנא ליצלן, זה מהימים של הבולשביקים בכלל. כיום, הבעיה הזו הופכת להיות קטלנית לכל אמריקאי, ולא רק לעובד המוחלש שלא יכול להרשות לעצמו לחלות. בגלל שאין ימי מחלה, עובדים מגיעים לעבודה חולים. זה לא היה דבר יוצא דופן בשגרה, אבל הפך עם הצורך במניעת הפצת המגפה לנושא שכל אמריקאי נדרש אליו.

בעקבות המשבר הודיעו חלק מהחברות על שינויים חד-פעמיים במדיניות ימי המחלה והבטיחו לשלם לעובד שחלה בקורונה או נמצא בבידוד. המפלגה הדמוקרטיה הודיעה על הסכם עם הבית הלבן בנושא חקיקה שתאפשר לחלק מהעובדים שנפגעו לקחת עד 10 ימי מחלה בתשלום שחלקם ישולמו על ידי המדינה. נראה שגם באמריקה מתחילים להפנים שבניגוד להלך הרוח ההיפר-קפיטליסטי - את הצעדים אקוטיים להאטת התפשטות הנגיף רק המדינה יכולה לקחת על עצמה. הבעיה היא שזו נראית הפנמה איטית מדי ומאוחרת מדי.

את האיתות לשינוי הפרדיגמה קיבלו האמריקאים גם מהפוליטיקאים הכי שמרנים שלהם. מיט רומני למשל הציע לחלק אלף דולר בחודש לכל מבוגר עד לסיום המשבר. ועל פי הדיווחים האחרונים, הנשיא דונלד טראמפ מבקש לגייס 850 מיליארד דולר לשיקום המשק והכלכלה ממשבר הקורונה. פתאום עוסקים בממשל לא רק בלא להפריע לעסקים וליד הנעלמה, אלא להבטיח בריאות לכולם, ולהבטיח אפשרות להבדקות הנגיף לכולם. אלה מהלכים שלא נשמעים צורמים לאוזן הישראלית, אבל נשמעים מוזר למי שגדלו על תשלם תקבל, לא תשלם לא תקבל.

המשבר הבריאותי והכלכלי שהביאה עמה הקורונה, הביא איתו לאמריקאים גם שבר בזהות. אלו שגדלו על שחרור השוק מכבלי המדינה ושכל אחד יכול להצליח, נאלצים להתמודד עם חשיבה כלכלית ריכוזית לטובת הכלל. לכן, מעניין יהיה לראות לא רק מה הקורונה תעשה לכלכלה הגדולה בעולם, אלא מה היא תעשה לסט האמונות שלה. 

הכותבת היא מנהלת הזירה הציבורית בקרן ברל כצנלסון

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988