לא רק קורונה: מדוע צנח הרווח של בנק הפועלים במאות מיליוני שקלים

קנסות שסוכמו עם הממשל האמריקאי והפסדי אשראי בגין לווים גדולים שנקלעו לקשיים בצל הקורונה הובילו את בנק הפועלים להפסד של 629 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019 • ואם לא די בכך, גם הרבעון הראשון של 2020 לא מבשר טובות

עודד ערן, יו"ר בנק הפועלים / צילום: איל יצהר, גלובס
עודד ערן, יו"ר בנק הפועלים / צילום: איל יצהר, גלובס

קנסות גבוהים לממשל האמריקאי למטרת סגירת שתי חקירות שהבנק מעורב בהן גרעו מיליארד שקל מרווחי בנק הפועלים ברבעון הרביעי של 2019, כשלצד זאת השפעות הקורונה על לווים גדולים גרעו עוד 450 מיליון שקל מהרווח של בנק הפועלים  והובילו אותו להפסד של 629 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019, לעומת רווח של 97 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2018, אז הפריש הבנק 922 מיליון שקל בגין החקירה הגדולה בארה"ב.

בנטרול האירועים חריגים, בנק הפועלים רשם ברבעון שסגר את 2019 רווח של 359 מיליון שקל, לעומת רווח מקביל של 991 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2018.

לצד זאת, הבנק רשם בכל שנת 2019 תשואה להון נמוכה מאוד בשיעור של 4.62%. בשורה התחתונה, בצל כל ההשפעות הללו, רשם הבנק רוח שנתי של 1.8 מיליארד שקל, קיטון של כ-31%, וזאת בשנה טובה שבה כל המתחרים הציגו גידול נאה ברווח.

עם זאת, בנטרול ההפרשות בגין החקירות בארה"ב בגין סיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מס ובגין פרשת השוחד לבכירי פיפ"א, סגירת הפעילות הפרטית בחו"ל, רווח ממכירת ישראכרט, שהבנק מכר את עיקר החזקותיו בה במחצית הראשונה ב-2019 ושנפרד ממנה סופית במרץ השנה והפסד מחיקת ערך בגין בנק פוזיטיף - הבנק הציג ב-2019 תשואה להון נמוכה עדיין של 7.13%, שיעור נמוך משמעותית מכל יתר הבנקים הגדולים. בנטרול ההשפעות החד-פעמיות הגדולות הללו הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-2019 בכ-2.8 מיליארד שקל, ירידה של כ-22% ביחס לרווח המנוטרל בהתאם ב-2018.

כך או כך, מבחינת המנכ"ל דב קוטלר מדובר בדוח שנתי ראשון בכהונתו ושבו הוא מיישר קו על כמה אתגרים שהותיר לו קודמו אריק פינטו - בין אם בתיק האשראי, כשהבנק מציג הפרשה להפסדי אשראי גבוהה בהרבה מהשיעור הנהוג בענף כולו, ובין אם מול האמריקאים ועוד, כך שלהוציא הקורונה הוא מתחיל את 2020 עם כמה משקולות שהוסרו מעל הבנק.

בחודשים האחרונים קוטלר גם נפרד סופית מישראכרט והשלים הסכם קיבוצי עם עובדי הבנק, לאחר כשנתיים שהיו ללא הסכם קיבוצי עדכני, וגם לזה הייתה השלכה שלילית של כ-210 מיליון שקל לפני מס. למעשה, עם ההפרשות החד-פעמיות מציג הבנק את עוצמתו, כשהוא עם יחס ההון עצמי רובד 1 ליום 31 בדצמבר 2019 שעומד על 11.5%.

עם זאת, בנק הפועלים, כמו יתר הבנקים, מתנהל היום במציאות שונה לחלוטין מזו שהייתה בסוף 2019, וזאת בשל הסערה האדירה שהתפרצות וירוס הקורונה חוללה בכלכלה העולמית. כך, הבנק מפרט כי הנפילות בשוקי ההון בתחילת 2020 על רקע הקורונה, ולמרות שהשפעותיה על הכלכלה העולמית החלו רק ב-2020, השפיעו אף הן על דוחות הבנק לשנת 2019, כאמור מעלה.

זאת משום שהבנק כלל "תוספת בהוצאות להפסדי אשראי (שעיקרה אושר במועד אישור הדוחות הכספיים) אשר השפעתה השלילית על הרווח הנקי (לאחר מס) היא בהיקף של כ-450 מיליון שקל". בבנק פירטו בהקשר זה כי "עיקר התוספת היא בגין מספר לווים הקשורים לענפים שנפגעו עד עתה באופן משמעותי מהמשבר או מנגזרותיו בשווקים השונים (בעיקר אנרגיה, תעופה ותיירות)". לאחרונה פורסמו הערכות כי בנק הפועלים נתן אשראי ליצחק תשובה, בעל השליטה בדלק, לרשת המלונאות פתאל ולחברת התעופה אל על.

יחד עם זאת, ההשפעה הגדולה של וירוס הקורונה טרם באה לידי ביטוי בדוחות הבנק. בד-בבד עם פרסום הדוחות השנתיים ל-2019 פרסם בנק הפועלים אזהרת רווח לרבעון הראשון של 2020, בצל השלכות התפרצות וירוס הקורונה וההשבתה הנרחבת של המשק. במסגרת זו פרסם הבנק כי "אמצעי התגוננות מפני התשפטות הווירוס גורמים לפגיעה כלכלית ומגמות שליליות בשוקי ההון העולמיים ובשוק המקומי. אירועים אלה עלולים להביא להרעה מהותית בפעילות המשק בישראל אליו חשופה פעילות הבנק, וקיימות וצפויות להם השלכות על עסקי הבנק, לרבות בגין עליה בסיכון האשראי וקשיי נזילות של לווים ובגין ההאטה בפעילות הכלכלית. כמו כן, להורדת ריביות לזמן קצר על-ידי הבנקים המרכזיים, אלה שהתרחשו והורדות נוספות שעשויות להתבצע, יש השפעה על קיטון בהכנסות המימון והריבית העתידיות של הבנק בטווח הקצר". בבנק, כמו אצל המתחרים, ציינו כי עדיין לא ניתן עדיין לאמוד ולכמת את ההשפעה הכמותית של ההשלכות הללו על תוצאות הבנק.

בבנק גילו עוד השפעה מורגשת של הקורונה, ופירטו כי לאור האירועים בשוקי ההון ובשוקי המט"ח, "ירד שוויין של ניירות הערך המוחזקים על-ידי הבנק בסך של כ-750 מיליון שקל" נכון להיום, כשקיטון ניכר זה מתקזז עם "קיטון בסך של כ-500 מיליון שקל בהתחייבות האקטוארית לזכויות עובדים לאותו מועד, בשל השפעות מקזזות הנובעות בעיקר מפתיחת מרווחי האשראי לפיהם נקבעת ריבית ההיוון של ההתחייבויות האמורות".

עוד ציינו בבנק הפועלים במסגרת אזהרת הרווח לשנה הנוכחית כי "לאירועים בשבועות האחרונים בשוקי ההון והתפתחויות נוספות אפשריות, ובהם ירידות בשערי נכסים סחירים, הורדת ריבית בארה"ב, שינוי בעקומי הריבית העולמית והמקומית, שינויים בשערי מטבעות והקטנת הפעילות המשקית, עלולה להיות השפעה מהותית לרעה על התוצאות הכספיות של הבנק לשנת 2020". עם זאת, כמו המתחרים, גם מדוחות בנק הפועלים עולה כי הוא נכנס למשבר הקורונה עם הון רגולטורי חזק.

ונחזור לתוצאות העסקיות: למרות החיתוך האדיר בשורה התחתונה, שהיה צפוי כבר מאתמול עם פרסום ההבנות שהושגו עם גורמי הממשל בארה"ב, הבנק רשם ב-2019 שיפור בכמה פרמטרים עסקיים חיוביים. מדובר בין היתר בהכנסות הבנק ממימון שגדלו ב-5% ל-9.3 מיליארד שקל, ובגידול של 4% בתיק האשראי שעומד על 293 מיליארד שקל, כשבבנק מוסיפים כי "במהלך 2019 הגדיל הבנק את תיק האשראי ב-3.7%, מתוכו האשראי לדיור גדל ב-10.2% והאשראי המסחרי גדל ב-7.1%", וגם כי "הבנק ממשיך בתוכנית ההתייעלות וצמצם כ-460 משרות במהלך השנה". עם זאת, הוצאות הבנק בגין הפסדי אשראי זינקו ב-2019 ביותר מפי שניים בגלל כמה לווים גדולים כאמור, מ-613 מיליון שקל ב-2018 להוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף 1.28 מיליארד שקל ב-2019.

המנכ"ל קוטלר מסר היום כי "אנו נמצאים בתחילתה של תקופה הטומנת בחובה אי-ודאות כלכלית אשר תשפיע על המשק הגלובלי ותהווה גורם משמעותי בהתוויית האתגרים העתידיים של הסקטור הפיננסי והמגזר העסקי כולו. אני קורא למדינה לפעול בשיתוף-פעולה עם המגזר הפיננסי להבטחת חוסנו של המשק", והוסיף כי "מגפות, כמו גם משברים כלכליים, טיבם להסתיים".

עוד אמר קוטלר כי "במישור האישי, אני מסכם חצי שנה ראשונה בתפקידי כמנכ"ל בנק הפועלים. בתקופה זו הצלחנו לקדם מהלכים משמעותיים ביותר, בתוכם: בניית הנהלה חדשה, חתימה על הסכם שכר רב-שנתי חדש עם ארגון העובדים, גיבוש תוכנית התייעלות הכוללת פרישה מרצון של כ-900 עובדים בשלוש השנים הקרובות, השלמת מכירת ישראכרט, התקדמות בנושא החקירות של הרשויות האמריקאיות. זאת לצד המשך צמיחה עסקית הכוללת, הגדלת וטיוב תיק האשראי".

ולסיום, אומנם התפרצות וירוס הקורונה לקחה את עיקר תשומת-הלב בכל הנוגע לתוצאות הבנקים ועתידם הקרוב, ואולם יו"ר הבנק, עודד ערן, התייחס לסוגיה נוספת בעלת חשיבות לפועלים שבין היתר מפעיל את אפליקציית התשלומים ביט, וליתר הבנקים: הסביבה התחרותית המשתנה והגוברת בשל התקדמות הטכנולוגיה והיכולת לתת שירותי פיננסים מקוונים. "בשנה האחרונה גופי הענק הטכנולוגיים הבינלאומיים עשו צעדים משמעותיים נוספים להרחבת פעילותם בסקטור הפיננסי, ואף החלו בהכנות לקראת כניסתם לישראל. עובדה זו, לצד ההכרזה על הקמת בנק דיגיטלי בישראל, משפיעה מהותית על הפעילות הבנקאית העתידית ועל פעילותנו אנו", אמר היו"ר ערן.