פרשנות: מה יקרה למשק ביום שאחרי פסח ואיך חזרה לשולחן הדיונים הטראומה של מלחמת יום כיפור

המשבר של 2008, הפיגוע במגדלי התאומים ב-9/11, השפל הגדול של שנות ה-30, כלכלנים בעולם התאמצו השבוע למצוא אירוע היסטורי שניתן ללמוד ממנו כיצד להתמודד עם המשבר הנוכחי. הדוגמה המתאימה ביותר מבחינת ישראל עשויה להיות הטראומה הלאומית שלנו. מלחמת יום הכיפורים, לצד היותה נקודת מפנה בפוליטיקה ובחברה הישראלית, חוללה עשור וחצי אבודים בכלכלה.

תהליך ההחלמה של המשק מפצעי המלחמה הסתיים למעשה רק בעקבות תוכנית הייצוב של 1985. הזיכרון הציבורי מתמקד במחדל שקדם למלחמה ובנפגעים הרבים, אבל המכה הכלכלית הגדולה נחתה על המשק רק לאחר שלושת שבועות הלחימה. כתוצאה מששת החודשים שחלפו עד שמצב המלחמה הסתיים וחיילי המילואים שוחררו סוף סוף הביתה.

הטראומה הזו עמדה לנגד כלכלני בנק ישראל והאוצר בוויכוח הסוער מול מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שדרש השבתה מלאה עכשיו. אנחנו מבינים שכרגע השיקול העליון הוא מניעת ההדבקות, הם אמרו בחדר הסגור, אבל אנחנו רוצים לראות אסטרטגיה. סגר של חודש וחצי זה משהו שהמשק יכול לעמוד בו - אבל מה הלאה? האם משרד הבריאות יכול להבטיח שכמו בסין, אחרי הסגר תתאפשר חזרה מלאה ומהירה לשגרה? הם לא קיבלו תשובה ברורה.

את השבוע הראשון ל"לחימה" מסכמים במשרדים הכלכליים בירושלים דווקא בקורת רוח רבה. זה יישמע לכם נורא אבל בעיניים מקרו כלכליות, הצונאמי של מאות אלפי עובדים שנשלחו לחל"ת הוא תגובה בריאה מאוד של שוק העבודה הישראלי, למכה האדירה שספג. העברת הנטל הכבד של שכר העובדים מהמעסיקים הפרטיים למדינה הוא מהלך שעשוי להציל גם את העסקים וגם עובדיהם.

הכל תלוי עכשיו בשאלה אם המדינה רוצה ומסוגלת להחזיק על כתפיה את המשא הזה עד שהמשק יחזור לתפקד. אם זה יקרה, ייתכן שהסקטור הפרטי יצליח להתאושש מהר, לקלוט מחדש את הרוב המכריע של העובדים שהוצאו לחופשה ולצאת מהמשבר כמעט ללא פגע. אם המדינה לא תחזיק מעמד והחזרה לשגרה תתמהמה - הפגיעה עלולה להגיע למימדים של 1973. זו לא תהיה רק פגיעה כלכלית. גם המרקם החברתי ייקרע. כרגע הרוב הגדול של הציבור מגוייס למטרה. ככל שזה יימשך, הסולידריות והפחד מהמחלה יתפוגגו ואת מקומם יתפוס הכעס. אנשים לא יסכימו להישאר בבית.

 כמה משמעותית חבילת הסיעו של ממשלת ישראל

ומה הלאה? גם באוצר ובבנק ישראל מבינים שהממשלה תידרש לעשות למשק Restart. לא כרגע, כי עכשיו צריכים לממן את הוצאות הלחימה בקורונה. אבל בהמשך תידרש הרחבה תקציבית, והגדלת הגירעון הגבוה ממילא. אל תצפו מהפקידים בירושלים להצעות שמתקרבות למה שמציע פרופ' רפי מלניק או בהיקפים שמתקרבים למה שהבטיחו מנהיגי אירופה וארה"ב (ראה טבלה). האחריות התקציבית היא הדנ"א שלהם. בסופו של דבר ישראל לא תצליח לצאת מהמשבר הזה בלי אסטרטגיה ובלי הנהגה נחושה ואמיצה.