"כשהאוצר מדבר על הצורך לשמור על עתודות הוא שוכח שזה אומר שהוא צריך לתת את עיקר הסיוע עכשיו", כך אומר יו"ר נשיאות המגזר העסקי בפועל דובי אמיתי. המגזר העסקי גיבש לאחרונה את חבילת הצעדים שיכולים לחלץ את המשק ממשבר כלכלי שמאיים להפוך לאחד החמורים ביותר בתולדות המדינה. "באוצר אומרים שהתוכנית נראית להם אבל יש להם סימן שאלה אחד - מתי המשבר ייגמר", אומר אמיתי.
אמיתי היה שותף לגיבוש חבילת הסיוע הראשונית עם המדינה וההסתדרות שבמסגרתה הובטחו דמי אבטלה לכל העובדים שיוצאו לחופשה ללא תשלום. לדבריו, "זו הייתה מנה ראשונה מינורית בשביל לתת לאנשים את התחושה שיש סיוע אבל זו לא חבילה שתאפשר למשק לשרוד".
התוכנית שמציע כעת המגזר העסקי, שנחשפת כאן לראשונה, מורכבת לדברי אמיתי מצעדים "פשוטים וקלים ליישום" ומתחלקת לשני שלבים. הראשון כולל חבילת צעדים שאמורים לתת פיתרון מיידי לקשיי הנזילות של הפירמות, כדי להבטיח את הישרדותן. השלב השני אמור לייצר תנאים שיאפשרו למשק לחזור לפסים של צמיחה.
התוכנית של המגזר העסקי להצלת המשק
על פי מסמך שהוכן בסיוע פירמת EY, "המשבר הנוכחי ייחודי ושונה ממשברי עבר בגלל השילוב בין פגיעה בבריאות הציבור עם פגיעה בכלכלה הישראלית ובשאר הכלכלות בעולם".
לדברי אמיתי הנפגעים העיקריים הם עצמאים ועסקים קטנים שמחזור העסקים שלהם נחתך ב-50% ומעלה. עסקים אלה חייבים לדבריו לקבל סיוע לפני חג הפסח, אחרת יגיעו לחדלות פירעון. מנגנון הפיצוי שהמגזר העסקי דורש עבור עסקים אלה מבוסס על הירידה במחזור העסקים. הירידה במחזור מחושבת על בסיס חודשי: המחזור השנתי ב-2019 מחולק ב-12. בשלב שני תחושב הרווחיות של כל עסק בהתאם למקדם הענפי (הנמצא בשימוש רשות המסים) הקובע מה שיעור הרווחיות בענף: כך למשל בענף המלונאות הרווחיות התפעולית המוכרת היא 20% ממחזור המכירות.
אמיתי ידרוש לקבל גם פיצוי על ההוצאות הקבועות (מים, חשמל ושכר). לפי התוכנית, עסקים קטנים יקבלו פיצוי גבוה ב-30%, משום שהפגיעה בהם חריפה יותר. הסיוע הממשלתי, לפי הצעת המגזר העסקי, יכול להינתן בחציו כמענק ובחציו כהלוואה בהעברות ישירות לבנק, בדומה למענקי מס הכנסה שמשלמת רשות המסים.
נראה כי הרכיב הראשון בתוכנית שימומש נוגע לקרן לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים. האוצר הכריז בתחילת המשבר על הגדלת האשראי שהוא מעמיד לטובת הקרן מ-2 ל-8 מיליארד שקלים, מהלך שכפוף לקבלת אישור ועדת הכספים. הגדלת האשראי נעשתה במסגרת קרן שפעילה משנת 2016 ושלא תוכננה עבור משברים כאלה. על רקע זה יש ביקורת על המסגרת של הקרן, בין היתר מצד גורמים בממשלה שמצביעים על כך שמספר הבקשות שנמצאות כרגע בטיפול הקרן נמוך יחסית ומוערך בכמה מאות.
המגזר העסקי דורש לפשט את תהליך האישור של הבקשות ולבטל את הדרישה שמונעת מהפונים לפנות ישירות אל הבנקים ומחייבת אותם לעבור קודם לכך אצל גורמים מתווכים המבצעים סינון ראשוני של הבקשות.
השלב השני בתוכנית מבוסס על הרחבת מודל הקלות המס הנהוג כיום באילת. המודל הזה מבוסס בראש ובראשונה על מע"מ אפס (ולא פטור ממע"מ) לתקופה של שנתיים בענפים מסוימים דוגמת התיירות. בנוסף מציע המגזר העסקי "מענק מעסיקים" על מנת לייצר תמריץ למעסיקים לקלוט בחזרה עובדים שנפלטו משוק העבודה. מדובר במנגנון שלפיו המעסיק יוכל לשמור אצלו את הפרשת העובד למס הכנסה.
נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין פנה למנהל רשות המסים ערן יעקב בדרישה לדחות את תשלום החיובים החודשיים במע"מ. הרשות הודיעה על דחייה בתשלום החיובים ל-26 באפריל, רק לעסקים שהיקף המחזור השנתי שלהם אינו עולה על 1.5 מיליון שקל (עסקים המהווים 10%-15% מסך העסקים בישראל). שאר העסקים נדרשים לשלם את חיובי המע"מ לרשות המסים כבר מחרתיים. "העסקים לא יכולים לגבות את הכסף כי לקוחות מעכבים את התשלומים. החוק מחייב אותם לשלם גם עבור סכומים שלא גבו בפועל. לכן לא רק שהעסק מתמודד בבעיות נזילות אמיתיות בגלל הירידה במחזור העסקים - הוא נדרש עכשיו לקחת כסף מכיסו במקום כסף שהוא לא קיבל ולהעביר אותו לאוצר. זו שגיאה קריטית".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר / צילום: איל יצהר, גלובס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
