הצעת חוק מבקשת לשנות את חוק התעופה: האם היא תייצר איזון או שהיא פועלת לרעת הצרכנים?

משרד התחבורה מנסה לקדם תיקון לחוק התעופה לפיו ישונה החוק בכמה סעיפים • הרשות להגנת הצרכן פנתה למשרדי המשפטים והתחבורה בטענה כי האיזון שמנסה הצעת החוק לייצר פועל לרעת הצרכנים

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' / צילום: איתמר סיידא
שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' / צילום: איתמר סיידא

האם פועל משרד התחבורה לתיקון חוק אנטי צרכני בצל משבר הקורונה או שמא הוא מייצר איזון ראוי? משרד התחבורה מנסה לקדם תיקון לחוק התעופה (חוק טיבי), לפיו ישונה החוק בכמה סעיפים ואלו העיקריים שבהם: ראשית לקבוע כי טיסה שאחרה ב-12 שעות (ולא ב-8 שעות) דינה כטיסה שבוטלה, ביטול רכיב הפיצוי (בסכומים שנעים בין כ-1,300 ל-3,100 שקל לפי מרחק הטיסה) ודחיית החזרת הכסף לצרכנים מ-21 ימים ל-90 ימים.

סעיף חשוב מבקש לקבוע כי החוק יוחל רטרואקטיבית מה-28.2.2020. בהצעת החוק מנומק בהרחבה כי השינויים מתבקשים לאור הקטסטרופה שאליה נקלעו חברות התעופה עד כדי סכנה להמשך קיומן בסיטואציה הנוכחית לפיה הביקושים לטיסות צנחו לאפס וההוצאות הקבועות (למשל החזר מימון על מטוסים) נמשכות.

בהצעה מבקשים להקל בעיקר על חברות התעופה הישראליות עם התיקון האמור אחרי שרוב חברות התעופה הזרות הפסיקו פעילותן בטיסות לארץ וממנה. ההצעה מתייחסת לקשיים התזרימיים שעמם מתמודדות החברות כשהיא מתייחסת לתיקון שיחול במסגרת הוראת שעה.

הרשות להגנת הצרכן פנתה למשרדי המשפטים והתחבורה בטענה כי האיזון שמנסה הצעת החוק לייצר פועל לרעת הצרכנים: "הצעת החוק לא לוקחת בחשבון כי השינוי הקיצוני במציאות אינו נחלתן של חברות התעופה בלבד אלא גם נחלתו של הצרכן. התפשטות נגיף הקורונה הביא לגל פיטורים והוצאה של עובדים רבים לחל"ת, שיעור הבקשות לדמי אבטלה עלה לבלי היכר. המשק מצוי בהאטה שפוגעת גם באנשים שלא נפלטו משוק העבודה".

עו"ד מיכאל אטלן הממונה על הגנת הצרכן מחדד כי "ההצעה אינה מאזנת כראוי בין האינטרס של חברות התעופה והאינטרס של הצרכן". ואכן לאור זאת נשאלת השאלה מהו אותו איזון. מצד אחד מובן כי חברות התעופה מצויות בקשיים מצד שני מובן שמשפחה שרכשה כרטיסי טיסה לחופשת פסח בהיקף של אלפי דולרים, זקוקה להחזרה מידית של כספם על טיסה שלא מתקיימת ממילא כאשר הכסף הזה ככל הנראה לא משמש למותרות במסגרת המשבר הנוכחי אלא אפילו למחיה.

"אנחנו שמים את הדגש על כך שמבקשים הקלות שבאות על חשבון הצרכן בימים שבהם הממשלה מתכננת לעזרה לעוסקים ולא מדברת על עזרה לצרכנים", אומר עו"ד אטלן ל"גלובס" ומדגיש כי על שולחן משרד האוצר מונחת פנייה ובה מתווה של עזרה לצרכנים.

אטלן סבור ש"לובי חזק של חברות תעופה לרבות חברות זרות לחץ על החלת החוק רטרואקטיבית מה שבה על חשבון הצרכנים", לדבריו, "העיקרון לפיו בתקופת חירום מוותרים על הפיצוי הכספי הקבוע בחוק הוא מקובל אבל לוותר על הכסף ששולם על הטיסה - זה לא מקובל. מה שבעבר היה מותרות הפך להיות הלחם והחמאה של הצרכנים היום. הרשות איננה מתנגדת להקלות לעוסקים למשל עם ויתור על סימון מחירים בתקופה זו או דרישה להחריג את הפיצוי על עיכוב באספקה של משלוחים אבל אנחנו מתקשים עם הקלות שבאות על חשבון המזומנים שבידי הצרכן עכשיו".

"זהו מצב שהרשות לא תקבל, ואנו נעשה כל שביכולתנו על-מנת לקיים את הוראות החוק"

בכתבה שפורסמה ב"גלובס" לפני כשבוע סיפרו סוכני נסיעות על התנהלות חד צדדית של חברות תעופה לפיה הן מסרבות להשיב לצרכנים את כספם על טיסה שבוטלה וכי הן מאפשרות רק לקבל זיכוי עתידי (החוק כיום מתיר לצרכנים לבחור בין שתי האפשרויות הללו). בין החברות הללו גם יוקריין אייר, אגאן ויונייטד איירליינס שנימקה כי הנוסעים יקבלו שובר למימוש עתידי שתוקפו 12 חודשים ממועד הקנייה. נוסע שלא ירצה לממש את השובר הזה יוכל לקבל החזר כספי על הסכום המקורי ששילם רק בחלוף 12 חודשים.

"באופן הזה נוכל להמשיך לנהל את החברה שלנו בתוך הנסיבות הקשות של התקופה הנוכחית", נימקה החברה שעדיין מפעילה טיסות מישראל לארה"ב במתכונת מצומצמת. חלק מהחברות גם שינו גישה: איבריה למשל בתחילה לא אפשרה החזר כספי וכעת היא מאפשרת כשגם היא, כמו כלל החברות, תעדיף שהלקוחות יסתפקו בשובר למימוש עתידי. יודגש כי מדובר על טיסות שבוטלו ולא על ביטולים יזומים מצד הנוסעים שחוששים לטוס. כלומר, ביטולים שיוזמות חברות התעופה. אם חברות התעופה שואפות להסכמה על זיכוי עתידי עליהן לחשוב, בדומה לחברות הקרוזים להציע שובר מוגדל למימוש עתידי, כזה שיהיה כדאי לצרכנים לשקול לקחת בחשבון - בענף הקרוזים מדובר על 125% מהכסף ששולם.

אבל התנהלות של אי השבת הכסף היא לא רק בעייתית אלא גם מפרה את החוק - כל עוד הוא לא עודכן בהצבעת הממשלה. את ההתנהלות הזו הגדיר בשעתו אטלן כ"הפרה משמעותית כלפי הצרכן. התחמקות חברות התעופה הזרות גם מפקירה את הסוכן הישראלי, שנותר חייב לבדו מול הצרכן. זהו מצב שהרשות לא תקבל, ואנו נעשה כל שביכולתנו על-מנת לקיים את הוראות החוק על-ידי חברות התעופה הזרות".

האם ההצעה לשינוי החוק במסגרת צו השעה והמשבר התעופתי תייצר את האיזון הנדרש? עו"ד שירלי קציר, ראש מחלקת תעופה במשרד עורכי הדין פישר בכר חן מסבירה: "צוות משרדנו מסייע למשרד התחבורה בקידום הצעת החוק, וסבור כי מדובר בהצעת חוק ראויה ומאוזנת. התפרצות מגפת הקורונה הובילה להטלת מגבלות אוויריות עד כדי כמעט סגר מוחלט, דבר אשר גרר שורה ארוכה של ביטולי טיסות באופן קטגורי על ידי חברות התעופה, בלית ברירה.

"ניתן להקביל מקרה חריג וחסר תקדים זה, למצב המכונה "Bank Run" ("ההסתערות על הבנקים") ובו לקוחות הבנקים מסתערים על הבנק בדרישה למשיכת כספים בהיקף גדול ובבת אחת. משיכת כספים כאמור הובילה בעבר להתרחשות ההרסנית של סגירת מאות בנקים ברחבי העולם ובתוך כך להפסד כספי המפקידים. בדומה, ככל שחברות התעופה תדרשנה להשיב את כספים בגין טיסות שבוטלו לידי נוסעים בפרק זמן קצר ובכמות כה מאסיבית, הדבר עלול להוביל להתמוטטות כלכלית של ענף התעופה ופגיעה אנושה הן בחברת התעופה והן בציבור הנוסעים. על כן, הוראת חוק אשר תאפשר לחברות התעופה שהות בת 90 ימים (חלף 21 ימים הקבועים כיום בהוראות חוק שירותי תעופה), עשויה לתרום באופן משמעותי לענף התעופה בכללותו ולשמירה על איזון מינימלי והיתכנות של מנהל עסקים תקין".

כך או כך ברשות להגנת הצרכן מבקשים לקבל תשובות על הצעת החוק בין השאר בכל הנוגע להיקף הביטולים או השיקול לדחות את מועד התשלום ל-90 ימים ובעיקר על החלת החוק רטרואקטיבית.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988