"רכבת קליע" פוגעת בניו יורק, אבל טראמפ רוצה לחזור ולפתוח את אמריקה ב-12 באפריל

תאריך היעד של הנשיא קצר הרוח להחזרת הנורמליות על כנה הוא יום א' של חג הפסחא • הוא רוצה "כנסיות מלאות" • מומחי רפואה מתחלחלים

טראמפ במרכז למניעת מגפות / צילום: רויטרס - Tom Brenner
טראמפ במרכז למניעת מגפות / צילום: רויטרס - Tom Brenner

בראשית היתה ווהאן, סין. אחר כך היתה מילאנו, איטליה. הבכורה העגומה בהתפשטות Covid-19 עוברת עכשיו ללא עוררין אל ניו יורק, העיר והמדינה.

במהלך יום ג' גדל מספר מקרי הקורונה הידועים במדינה ב-3,000 ויותר ועבר את 26,000, עם 271 מתים. 60% מכל מקרי הקורונה החדשים על אדמת ארה"ב מגיעים מניו יורק רבתי (או "האיזור המטרופוליטני של ניו יורק"), וכמעט שליש מכל מקרי המוות נרשמים בניו יורק.

ראש העיר של ניו יורק, ביל דה בלאסיו, אומר כי אחד מכל אלף תושבים לקה בנגיף.

מושל המדינה, אנדרו קואומו, אומר כי אנחנו עדיין רחוקים כדי שבועיים או שלושה משיא המגיפה, והמחסור במכונות-הנשמה הוא כה מחריד שיהיה על הממשלה הפדרלית בוושינגטון "לבחור איזה 26,000 ימותו".

ההערה הזו עוררה את הנשיא טראמפ לטעון, כי קואומו החמיץ הזדמנות, עוד ב-2015, לרכוש 15,000 מכונות הנשמה. טראמפ, שהכחיש תחילה בכל התוקף את חומרת המשבר, מטיל בימים האחרונים את אשמת חוסר ההכנה על קודמיו. אבל עד אתמול הוא נמנע מלהפנות אצבע מאשימה לעבר קואומו.

אמנם מושל ניו יורק הוא דמוקרט, אבל עד שלשום הנשיא דיבר בשבח יחסי העבודה שלהם, והמושל, שבדרך כלל אינו נזהר בלשונו, יוצא מגדרו לדבר בנימוס ובהערכה על הנשיא. קשה לדעת אם שביתת הנשק מתמוטטת, או שעצביהם של השניים פשוט בגדו בהם זמנית.

קואומו, תיאר אתמול את מהירות התפשטותו של הנגיף בניו יורק כ"רכבת קליע" (bullet train). יום קודם הוא דיבר על "גל, לא עקומה; צונאמי, סופה מושלמת". המושל הוותיק (תקופת כהונה שלישית), לשעבר שר בממשל ביל קלינטון, הוא כנראה איש הציבור המוערך ביותר בימים האלה. בניגוד לטונים האופטימיים עד מבוכה של טראמפ, קואומו מעדיף טונים צ'רצ'יליאניים של דם-יזע-ודמעות, המעורבבים כמובן בחיספוס ניו יורקי.

לפנות בוקר (שעון ישראל), ד"ר דברה בירקס (Birx), המתאמת של כוח המשימה לעניין הקורונה בבית הלבן, קראה לכל היוצאים מניו יורק באשר הם לבודד את עצמם ל-14 יום. קריאתה באה על יסוד ממצאים שהנגיף מתפשט אל לונג-איילנד, מזרחה מניו יורק. חלקים של לונג-איילנד הם מחוז חפצם של ניו יורקים אמידים, בעיקר בסופי שבוע, בלי קשר לקורונה. עכשיו ניו יורקים בעלי אמצעים עוזבים את העיר במספרים גדלים והולכים, ונראה שהם נושאים איתם את הווירוס.

תנועת האדם הזו מביסה מעיקרה את קריאת הממשל לאמריקאים מן השבוע שעבר "להישאר בבית". ניסיונם להימלט מפגיעת הנגיף מעמידה רבים אחרים בהשג ידו של Covid-19.

"כנסיות מלאות עד אפס מקום"

הנשיא טראמפ הוסיף אתמול ממד קונקרטי לחוסר הסבלנות המייחדת אותו השבוע. שלשום הוא דיבר על כוונתו לחזור ולבחון בעוד שבוע את הנחיותיו על הצורך בשמירת "מרחק חברתי". אתמול הוא נקב בתאריך יעד, שעצר את נשימתם של רבים משומעיו.

הוא הודיע, כי הוא רוצה להחזיר את חיי אמריקה אל השיגרה עד 12 באפריל. זה היום המקודש ביותר בלוח השנה הנוצרי, יום ראשון של חג הפסחא. על פי אמונת הנוצרים, ביום ההוא, בשנת 33 לספירה, קם ישו מקברו, שלושה ימים לאחר צליבתו. זה היה הנס המכונן של האמונה במשיחיותו. מה ראוי אפוא יותר מחג הפסחא לציון תחייתה של אמריקה. הנשיא אמר אתמול לפחות פעמיים, כי הוא רוצה לראות את הכנסיות בכל אמריקה "מלאות עד אפס מקום" ביום הזה.

פירושן של כנסיות מלאות הוא שההנחיה על שמירת מרחק חברתי תתפוגג. אין בעיה כמובן, אם הנגיף יחדל להתקיים עד אז. אבל אם "האויב הבלתי נראה" (בלשונו של הנשיא עצמו) יוסיף לשוטט "בלתי-נראה", כנסיות פקוקות יעניקו לו את ההזדמנות לתקוף מיליוני ריאות.

הגיון לוח הזמנים של הנשיא הוא כלכלי, לא רפואי, אף כי כמובן להיגיון כלכלי יש תוצאות רפואיות, לכאן או לכאן. הנשיא מזהיר, כי אם יהיה מיתון, או חלילה שפל כלכלי (שלא היה מאז שנות ה-30 של המאה שעברה), "אלפים יתאבדו".

קשה לראות איך טראמפ יוכל לעמוד בלוח הזמנים הזה, אם תתממש תחזיתו של המושל קואומו, שהתפשטות הקורונה לא תגיע לשיאה לפני אמצע אפריל, ו"שאר אמריקה תהיה במקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו". או אז, הנשיא ייתקל בהתנגדות גם מתוך מפלגתו שלו. ג'ון תון (Thune), האיש מס' 2 במידרג הרפובליקאי בסנאט, אומר, כי "עלינו להאזין למומחים הרפואיים, על יסוד דאטה וממצאים... איננו רוצים להעמיד איש בסכנה כל זמן שהעניין לא יושב"

עליצות בוול סטריט, כמו 1933

הנשיא הגביר אתמול את המינון של התבטאויותיו. חוץ מציוצי הבוקר, הוא הופיע גם ב"אסיפת עם וירטואלית", ללא קהל, על רשת פוקס, והנחה את התדרוך היומי בחדר העיתונות של הבית הלבן. כרגיל, הוא שפע מחמאות לעצמו על הישגיו הכלכליים ועל טיפולו באבטחת גבולותיה של ארה"ב ("אין אומה בלי גבולות").

הוא אפילו חזר אל סורו, והשתבח במדדי הבורסה, עניין קצת מסוכן בימים האלה. אתמול, הדאו רשם את העליה היומית הגדולה ביותר שלו מאז 1933, כמעט 12%. הקפיצה הזו, לאחר יום של ירידות תלולות, הייתה תוצאה משוערת של החלטת הבנק המרכזי לפתוח את כל ברזי האשראי, ולהדפיס כל כמות של כסף שתהיה נחוצה כדי לשכנע את השווקים שאין בעיית נזילות.

השווקים גם התכוננו להודעה הממשמשת ובאה על עיסקת חבילה עצומת ממדים בין הממשל לקונגרס למנוע את קריסת הכלכלה. ההודעה הגיעה לבסוף ב-1 לפנות בוקר שעון וושינגטון (שבע בבוקר בישראל). נראה שהסכום הסופי שלה, לאחר ימים של ניחושים, הוא שני טריליון (2,000 מיליארד) דולר. זה סכום כה מדהים עד שכמעט אפשר לחשוב אותו לטיוטה של תכנית פעולה לשינוי מבני של כלכלת ארה"ב.

 

מן השמאל כבר בוקעות קריאות להזרמות מסיביות של כספים אל המשק בבוקר שלאחר הקורונה. אלה רעיונות שהרפובליקאים נהגו לדחות על הסף, אבל לאחר שהם יצביעו לטובת טריליון-וחצי, או שניים, או שניים-וחצי אין זה מן הנמנע שלפחות חלקם יאמצו הרגלים חדשים. ברור שהנשיא טראמפ עצמו יתמוך בהוצאות כאלה, בייחוד אם הוא יחזור וייבחר, או מתוך אמונה שעצם תמיכתו בהן תעזור לו לחזור ולהיבחר.

900,000 מכונות הנשמה בשנה

רמז אפשרי לבאות הוא המגע-והמשא הקדחתני בין הממשלה הפדרלית למיגזר הפרטי על הסבה מסיבית של קווי-ייצור לשם אספקת ציוד רפואי. הדמוקרטים רוצים שהממשלה תכופף את זרועותיו של המיגזר הפרטי. הבית הלבן מעדיף לפי שעה להסתפק בהזהרה, שיש לו הכלים לכופף זרועות (על יסוד חוק מ-1950 על הסבה לייצור בטחוני).

תעשיית הרכב עומדת במרכז אופציית ההסבה. מנכ"ל פורד, ג'ים האקט, העריך אתמול, כי עד חודש יוני פורד, בשיתוף ג'נרל אלקטריק, תוכל להתחיל לייצר 900,000 מכונות הנשמה בשנה. תפוקה כזאת תמלא לא רק את צורכי אמריקה, אלא אל נכון את צורכי רוב העולם. האקט השווה אותה עם הצלחתה ההיסטורית של פורד בימי מלחמת העולם השניה "לייצר מפציץ חדש אחת ל-63 דקות".

בראיון עם רשת הרדיו הציבורית, האקט ייחס את ההסבה המתוכננת לשיקול דעתו של המיגזר הפרטי. אבל אין כמעט ספק שלמחרת הקורונה יימצאו הרבה מליצי יושר למה שקוראים, או לפחות קראו פעם, "מדיניות תעשייתית" ברמה הפדרלית. זה צירוף מלים שנהג לגרום פריחה לשועי הקפיטליזם האמריקאי, אבל אפשר שהזמנים משתנים.

הנה נתוני המגיפה באמריקה ב-6 בבוקר (שעון ישראל):

מקרים ידועים: 54,867 (עליה של יותר מ-11,000 ב-24 שעות)
סך כל מקרי המוות: 782 (עליה של 200)

המדינות הפגועות ביותר: ניו יורק, 26,348 (עליה של קצת יותר מ-3,000), 271 מתים (עליה של בערך 90)
ניו ג'רזי, 3,675 (עליה של יותר מ-800), 44 מתים (+27)
קליפורניה 2,610 (+450), 55 מתים (+12)
וושינגטון (המדינה, לא העיר), 2,469 (+200 ויותר), 123 מתים (+23)

צריך לסייג את המספרים האלה: הם אינם משקפים בהכרח את התפשטות הנגיף, ולפחות חלק מהם קשורים בהחשת הבדיקה של דגימות דם. כך או כך, ב-39 מ-50 המדינות כבר נרשמו 100 מקרים ויותר.

אגב, היו גם חדשות טובות, או לפחות היעדר-חדשות-רעות, באיזור קטן אחד של ארה"ב. הכותרת הראשית של 'דיילי קורייר', עיתון המופיע במחוז ראת'פורד, במדינת צפון קרוליינה, הייתה אתמול, בפשטות שובת-לב, "המחוז נקי מווירוס". הזמינו-נא כרטיסים אצל סוכני הנסיעות שלכם.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny