מספר החולים עולה, אבל בישראל יש רק 1,437 מנשמים פנויים

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף הבוקר כי למרות שמספר החולים הנזקקים להנשמה עולה, בישראל קיים מספר נמוך של מכונות הנשמה • מנכ"ל משרד הבריאות: "יש לרשותנו 2,864 מכונות הנשמה. זה אירוע שאי אפשר להיערך אליו. בסופו של דבר נצטרך להתמודד עם מה שיש"

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות / צילום: איל יצהר
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות / צילום: איל יצהר

מערכות בריאות ברחבי העולם נאלצות להתמודד עם מחסור חמור במכונות הנשמה, כאשר מספר החולים הזקוקים להנשמה הולך ועולה מיום ליום. אמש, בתדרוך שקיים משרד הבריאות לעיתונאים, נציגיו טענו כי אינם בקיאים במספר מדויק של מנשמים זמינים בישראל, ולאורך היום משרד הבריאות לא השיב לשאלות חוזרות בנושא, למרות שהמנשמים הם אלו ייקבעו במידה רבה את היכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם הווירוס.

דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם הבוקר, חושף לראשונה את מה שמסתמן כמחדל מכונות ההנשמה; בישראל ישנם בסך-הכול 2,173 מכשירי הנשמה, מתוכם כשליש (708) נמצאים בשימוש, עוד 28 לא תקינים ו-1,437 פנויים עבור חולים. כך, לפי נתונים שמסר משרד הבריאות לוועדת הקורונה בכנסת, לבקשת היו"ר עופר שלח. התרחיש שאליו מתכונן משרד הבריאות הוא אלפי חולים שיזדקקו להנשמה, כאשר נכון לעת הזו ניכר כי ייתכן שמספר החולים שיזדקקו למכשירי הנשמה, עלול להיות גבוה ממספר המכשירים הזמינים בפועל.

מהנתונים שנחשפו הבוקר במסמך של ה-ממ"מ עולה תמונה מדאיגה גם בעניין מספר מיטות האשפוז הפנויות בבתי החולים בישראל. על-פי הנתונים המעודכנים ביותר שמפרסם משרד הבריאות, נכון לינואר 2019 היו בישראל 758 מיטות טיפול נמרץ מסוגים שונים, מתוכם: 394 מיטות טיפול נמרץ כללי, 64מיטות טיפול נמרץ ביניים, 215 טיפול נמרץ לב, 53 מיטות טיפול נמרץ לב ביניים ו-32 מיטות טיפול נמרץ נשימתי.

מנכ"ל משרד הבריאות: זה צונאמי, אירוע שאי אפשר להיערך אליו

בדיון המתקיים כעת בכנסת, בהתייחסו לשאלת היו"ר ח"כ עפר שלח בנוגע למצב מכונות ההנשמה השיב מנכ"ל משרד הבריאות. לדבריו, ניתן לגייס כ-70-80 מכונות הנשמה נוספות ממערכת הבריאות הפרטית, ועוד 800 מצה"ל. לדבריו, בסך-הכול יעמדו לרשות מערכת הבריאות בזמן הקרוב 2,864 מנשמים. ואמנם, בר סימן טוב לא הסביר מהיכן יגוייסו מלוא מכונות ההנשמה הנדרשות בכדי להגיע למספר זה. 

במסגרת הניסיון לאתר מנשמים פנויים, משרד הבריאות פנה גם לארגון הרופאים הווטרינרים. הם נרתמו למאמץ, והצליחו לשריין עד כה כ-15 מנשמים עבור משרד הבריאות. זאת, כאשר חלק מהמשמים בהם עושים שימוש במסגרת השירותים הווטרינריים, מתאימים גם לצרכי בני האדם. בנוסף, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים, חיליק מרום, נעתר לבקשת ארגון הרופאים המרדימים, ופנה לחברי הארגון לסייע למערכת הבריאות להתמודד גם עם מצוקת כוח האדם ביחידות הטיפול הנמרץ. הווטרינרים עוסקים במהלך היום יום בהנשמה והרדמה, והסבתם עשויה להיות קלה וקצרה ולסייע למשרד הבריאות בעת הזו.

"זה צונאמי, אירוע שאי אפשר להיערך אליו. בארה"ב ובמדינות אחרות אין ציוד, ובסופו של דבר נצטרך להתמודד עם מה שיש. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים כדי להשיג עוד ציוד", אמר בר סימן טוב. "די מהר הבנו שאנחנו צריכים לרכוש עוד מכונות הנשמה, ואנחנו עושים את זה. רכשנו הרבה מאד מכונות, ובתקופה הקרובה יגיעו כמה מאות. המאמץ המרכזי הוא לרדד ככל הניתן את העומס שצפוי על מערכת הבריאות, לא משנה איזו מערכת בריאות יש לך. ההיערכות היא מורכבת באינסוף זירות. אני מעריך שבתוך שבוע נהיה עם כ-200 חולים קשים. המטרה שלנו היא לכבוש את התחלואה ולהגיע למצב שאחרי חג הפסח נוכל לקחת קצת סיכונים".

בדיון שנערך לראשונה בכנסת בנושא, לאחר שמשך זמן רב לא היה פיקוח פרלמנטרי על עבודת הממשלה ועל התהליך שהיא מנהלת במסגרת המאבק במגפת הקורונה, שאלו חברי הכנסת שאלות רבות. חלק ניכר מהן עסק במוכנות משרד הבריאות למערכה מסוג זה - לאחר חשיפת דו"ח מבקר המדינה, והיעדר שקיפות באשר לתוכנית הפעולה הממשלתית במבט קדימה ואסטרטגיית היציאה מצעדי הבידוד החברתי, בין היתר. "עד כמה מערכת הבריאות הגיעה עם מערכת חיסונית טובה למצב הזה, ועד כמה האוכלוסייה שומרת על מערכת הבריאות במקום שמערכת הבריאות תשמור על האוכלוסייה?", שאלו את מנכ"ל משרד הבריאות חברי הכנסת. "בקנדה נערכו מראש למגפה, אצלנו קרה הפוך. כמה כוח אדם זמין יש לנו במערכת הבריאות, ומה אתם עושים כדי לגייס כעת עוד כוח אדם?".

בשלב זה, לא נמסרו נתונים מלאים בנושא, אך מנכ"ל משרד הבריאות הסביר כי קיים מאמץ של גיוס כוחות אדם נוספים, ושייתכן כי המאבק במגפה יוביל לכך שסטודנטים לא יידרשו לגשת לבחינות הסמכה: "גייסנו סטודנטים לרפואה וסיעוד. ניתן להם את הסמכויות והם יעבדו. לא יהיו בחינות עד שתסתיים המגפה, מקסימום נמחל לאנשים וניתן להם תעודה בלי זה. כנראה שבתי החולים הציבוריים בישראל יהיו בתי חולים לקורונה. שליש מהחולים יהיו מונשמים. כל העולם מתמודד עם אותן סוגיות קשות, וכל העולם יגיע לצומת שבה צריך להחליט את מי מנשימים קודם. זאת פנדמיה בסדרי גודל שלא היו כמותם בעת המודרנית, אני חושב שהיא תעבור בסדרי גודל את השפעת הספרדית".

"אין פורמט רשמי לגבי איך הממשלה צריכה להתנהל במצב כמו זה"

ח"כ עופר שלח, סיכם את הדיון הראשון שנערך בנושא ובו נדרש משרד הבריאות לנפק תשובות והסברים לחברי הכנסת, ואמר כי הוועדה מבקשת לראות אסטרטגיה ברורה לדרך היציאה מהמשבר וכן נתונים על בדיקות, מכונות הנשמה ואוכלוסיות מיוחדות. "אחרי פסח נבקש מכם להציג את האסטרטגיה שלכם, כולל נקודות היציאה מהסיטואציה הזו. אין לנו באמת מודיעין טוב על התפתחות המחלה בישראל. אנחנו עובדים עכשיו לרוחב. אנחנו נבקש לראות אסטרטגיה שמראה איך ישראל מתמודדת עם הדבר הזה ויוצאת ממנו. נבקש נתוני מעקב על כל הדברים שבדקנו פה. העבודה שנעשית כאן היא קריטית".

עופר שלח / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
 עופר שלח / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לאחר הדיון עם מנכ"ל משרד הבריאות, הציג תמונת מצב עדכנית ראש המל"ל, מאיר בן שבת, בפני הוועדה. "צריך לומר ביושר. היינו צריכים לגבש את מנגנון הניהול תוך כדי תנועה. הן לא החלטות מושלמות. אין פורמט רשמי לגבי איך הממשלה צריכה להתנהל במצב כמו זה", אמר בן שבת.

ח"כ עפר שלח, ביקש למקד את הדיון בניהול המשבר ברמה הלאומית. "לא ברור לנו איך הדבר הזה מתנהל ברמה המערכתית. חשוב לדבר על איך הממשל מתמודד עם הניהול של האירוע בתור מי שמונה על ידי ראש הממשלה. אמון הציבור במערכת דרך ההסברה הוא קריטי, איך מתנהלת ההסברה של האירוע?". עוד הוסיף שלח כי ישנה בעיית הסברה והנגשת מידע לציבור, כאשר הוא זה אשר על כתפיו כובד האחריות כעת בנושא שמירת צעדי הריחוק החברתי: "מה שהיה צריך להיות זה שטובי אנשי יועצי התקשורת במדינת ישראל ישבו אצלכם בשולחן וינהלו אסטרטגיה תקשורתית. אם זו הייתה חס וחלילה מלחמה, לא רק שיש יחידה של דובר צה"ל, טובי הדוברים במדינת ישראל היו יושבים סביב השולחן".