משרד המשפטים הקים ועדה לטיפול בסוגיית "כוח עליון" בחוזים שמופרים בתקופת הקורונה

זאת לאור ההערכה כי בתי המשפט צפויים לספוג גל של אלפי תביעות בין צדדים לחוזים שהופרו על רקע משבר הקורונה וההגבלות על המשק; וההבנה כי המדינה צריכה לגבש מדיניות ברורה לטיפול במקרים כאלה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס

משרד המשפטים הקים ועדה מיוחדת להגדרה חקיקתית של מה שמכונה "סוגיות כוח עליון". זאת, בעקבות משבר הקורונה וההגבלות שמטילה הממשלה עקב המגפה, שגורמות למכה של הפרות הסכמים בין צדדים שהתחייבו לבצע פעולות שונות בימים אלה.

מדובר בגל של הסכמים שמופרים כמעט בכל תחומי החיים - החל מדמי שכירות של דייר שפוטר ולא מצליח לשלם לבעל הדירה, דרך קבלנים שעתידים לאחר במסירת הדירות שלהם, דרך נותני שירותים שהתחייבו למועדי סיום עבודה וכלה בחייבים שלא מצליחים לפרוע חוב.

ההערכה במשרד המשפטים היא שאם לא יינקטו צעדים ממשלתיים בעניין, בתי המשפט יוצפו בתביעות על הפרות חוזים מיד עם חזרתם לעובדה שוטפת, ואילו הנתבעים יטענו כי נגיף הקורונה, או הממשלה שהטילה סגר על המשק בגלל הנגיף, היו מה שמכונה "גורם מסכל חוזה" או "כוח עליון" שבעטיים נבצר מהם למלא אחר החוזה, ועל כן הם אינם במעמד של מפרי חוזה, ואין להטיל עליהם תשלום פיצויים לצד השני.

ל"גלובס" נודע כי במשרד המשפטים החלו בימים האחרונים תהליך של בדיקת השאלה, עד כמה הקורונה יכולה לשמש טענת הגנה מצידם של אנשים או גופים שהפרו חיובים חוזיים. מדובר בשאלה מסובכת שלא עלתה פעמים רבות למבחן משפטי בתולדות המדינה. את מלחמת יום כיפור, למשל, בתי משפט באותו זמן לא ראו ככוח מסכל או ככוח עליון כזה. בשנים האחרונות הפסיקה מעט גמישה יותר בסוגיה זו, אולם לא נאמרה עדיין כל אמירה נחרצת בעניין הקורונה.

בעניין זה, השאלה המשפטית הקובעת היא האם מישהו מהצדדים נטל על עצמו את הסיכון שמפגע בלתי צפוי יחבל בחוזה. כך, למשל, יש חוזים רבים שבהם מתייחסים הצדדים לכל מיני סוגים של אירועים מסכלים. במקרים שבהם אין התייחסות לכך, בתי המשפט יהיו אמורים לבחון מי מהצדדים היה אמור לקחת את עצמו את הסיכון.

לאור זאת, בתי המשפט עלולים להיות מוצפים באלפי תביעות סביב השאלה המורכבת הזו, ובמהרה יגיעו גם פסקי דין סותרים מבתי משפט שונים, מה שיגיע לפתחו של בית המשפט העליון ויגרום לבעיות גם אצלו.

במשרד המשפטים הגיעו למסקנה כי במצב דברים זה לא ניתן להשאיר את סוגיית הכוח העליון עד לפסיקת בג"ץ, שעלולה להתקבל בעוד זמן רב ולאחר שבתי המשפט יוצפו בתביעות.

הרעיון המתגבש כרגע הוא תיקון חקיקתי שיגדיר במדויק את הנסיבות ואת הסיבות להיווצרות גורם מסכל בחוזה. האלטרנטיבה היא הוצאת חוות-דעת בעניין.

ל"גלובס" נודע כי בראשות הוועדה עומד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט אזרחי, עו"ד ארז קמיניץ. בין היתר הוועדה תתייעץ עם גורמים שונים באקדמיה ובמשפט, כדי להבין מהי הדרך הטובה ביותר ללכת בה בסוגיה, שכל מענה שלא תקבל - תעלה לגורמים רבים בהפסדים כלכליים גדולים. 

דובר משרד המשפטים מסר, כי "לפני מספר ימים הקים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ארז קמיניץ, צוות משפטי בין-משרדי לבחינת ההשפעה שיש למשבר על דיני החוזים הכלליים בהיבטי כוח עליון (דיני סיכול).

"על הצוות הוטל לבחון את השאלה החוזית הרחבה, בין היתר גם בהקשרים של חוזי שכירות למגורים ולעסקים. הקושי בקיום חוזים בעת הזו, בוודאי חוזי שכירות, הוא ברור ומשכך יזם הייעוץ המשפטי לממשלה את הקמת הצוות. עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בשאלה משפטית מורכבת, המחייבת התייחסות לאינטרסים של כלל הצדדים לחוזה. הצוות יבצע שימוע של גורמים רלוונטיים מהציבור כמקובל, אם כי נוכח הדחיפות הדבר ייעשה בנוהל מהיר, ככל הניתן".

צרו איתנו קשר *5988