"צריך לחלץ אנשים לפני שמחלצים תאגידים גדולים": תוכנית היציאה מהמשבר של פרופ' ענת אדמתי

פרופ' ענת אדמתי, אחת הכלכלניות המשפיעות בעולם בעשור האחרון, מסבירה בראיון מיוחד "לגלובס" איך הקורונה הציפה למעלה סתירות בקפיטליזם האמריקאי, עוקצת את טראמפ ("האמת היא הקורבן") וגם נותנת טיפ למקבלי ההחלטות בישראל

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי
ענת אדמתי / צילום: ענבל מרמרי

"בעשרות השנים האחרונות התפוררה בארצות הברית כל מערכת התמיכה באנשים", אומרת פרופ' ענת אדמתי. "אין לאנשים ביטוחי בריאות. אין לאנשים כסף לספוג זעזוע של 400 דולר. השבירות של האנשים כאן, והאי-שוויון, הם פשוט מדהימים. זה מה שהמשבר חשף: את האי-השוויון ואת חוסר הביטחון של אנשים פה. בנוסף, מדובר במשבר בריאותי. כרגע יש צוותים באמבולנסים, רופאים, אחיות, ששמים אותם בקו החזית בלי ציוד. זה פשוט מזעזע. זו מדינה מפותחת שלא מצליחה לתת להם מספיק מסכות שיאפשרו להם לטפל באנשים. אז כרגע, קודם כל יש פה משבר שמצריך משאבים לבריאות ולאנשים. והמשקיעים - להם צריך לדאוג באופן עקיף".

אדמתי, המלמדת באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, הפכה בעשור האחרון לאחת הכלכלניות המשפיעות בעולם. אחרי משבר 2008, היא ניהלה קמפיין מכה גלים לרפורמה במערכת הבנקאות, תדרכה את הנשיא אובמה ואת בכירי הבנקאים המרכזיים בעולם, פרסמה רב-מכר מדובר בנושא ("בגדי הבנקאים החדשים"), ונבחרה לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם של המגזין טיים. בשבוע שעבר, אדמתי הייתה גם אחת משורה של אקדמאים בולטים שחתמו על עצומה פומבית שמבקרת את תכנית החירום הכלכלית שעברה בקונגרס. המסר שלהם היה חד וברור: "צריך לחלץ אנשים לפני שמחלצים תאגידים גדולים".

עכשיו, בראיון נרחב לפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט', אדמתי מסבירה כי עיקר ההתנגדות שלה נוגע להחלטה להקצות סכומי עתק כ-500 מיליארד דולר לחילוץ תאגידים גדולים, סכום שרובו ימונף על ידי הפדרל רזרב, ויתורגם בסופו של דבר להזרמת כספים בטריליוני דולרים.

סכום העתק הזה, היא מסבירה, יוקדש לחילוץ המשקיעים בחברות ובאגרות החוב שלהן - במקום לעבור ישירות לעובדים ולאנשים מהשורה. "אנחנו רוצים כמה שפחות חילוץ של המשקיעים", היא אומרת. "המשקיעים הם החזקים ביותר בציבור. המשקיעים הם לא אוכלוסייה חלשה. הם לקחו סיכון - ולא הלך להם. ביום טוב, המשקיעים לקחו דיבידנדים, ועכשיו הם רוצים שהממשלה תבוא ותפצה אותם. אז הם צריכים להיות אחרונים בתור".

ומה לדוגמה לגבי רשת מלונות כמו 'מריוט', שיש לה עשרות אלפי עובדים בארה"ב?

"צריך להגיד להם: אנחנו נשלם אחוז מסוים, ובתמורה אל תפטרו עובדים. זו ההתחלה. ועכשיו, בואו נעשה מו"מ על בתי המלון. אולי נשתמש בהם לבידוד? אולי בחלק מהם כבתי חולים? יש לכם נכסים? אז בואו נדבר איך להשתמש בהם. צריך לבדוק טוב טוב לפני שנותנים חילוץ למשקיעים. יש כאן כספי ציבור של משלמי מסים, ובכסף של משלמי מסים צריך להשתמש מאוד בזהירות, וצריך לנתב אותו למי שצריך".

בואי נדבר על מנהיגות בעת משבר, והאופן שבו מתנהל הנשיא טראמפ.

"אין פה מנהיגות ברמה הפדראלית. פער המנהיגות הוא מפחיד. אנשים ימותו בגלל זה. מההתחלה הייתה כאן פאשלה שאין כמותה, עם כמה שחיכו. מקרה הקורונה הראשון התגלה בדרום קוריאה באותו יום שהתגלה המקרה הראשון פה בארה"ב. האופן שבו הגיבו בדרום קוריאה ואיך שהגיבו פה זה הבדל של יום ולילה".

"במשך חודש וחצי הנשיא טראמפ צעק על כל מי שאמר שיש בעיה. הוא לא שמע למומחים. הוא הכחיש, כמו שהוא מכחיש את איומי האקלים. הנשיא לא שומע למומחים ולא שומע למדענים, ורוצה להמציא את המציאות. והנה הוא פגש וירוס שהוא לא יכול להמציא לגביו שום דבר. אבל הוא עדיין רוצה, והממשל שלו עדיין רוצה. בחלק מהמדינה עדיין לא מאמינים שזה כזה משבר. עד שלא ימותו להם השכנים. הבעיה פה אדירה. מה שקורה במקרה של סין וגם במקרה של טראמפ, הוא שהאמת היא הקורבן. זו הבעיה. זה שלא רוצים לספר לאנשים את האמת זה הכי גרוע".

ארצות הברית מתגלה במערומיה

אחרי המשבר של 2008 עמדת בקשר עם הנשיא אובמה ויו"ר הפד ג'נט ילן. המשבר הנוכחי מגלה לך משהו שלא הכרת בוושינגטון?

"הכל מתגלה במערומיו. כל הפוליטיקה של ארצות הברית. הם אישרו פה אחד את חבילת החילוץ. מה שאני פגשתי בוושינגטון הוא בעיה של ערבוב כסף בפוליטיקה, וזו בעיה היא של שתי המפלגות. התהליכים שקרו כאן בחמישים השנים האחרונות התחוללו תחת ממשלים דמוקרטיים ורפובליקאים. זה לא התחיל אתמול. אבל הגענו למצב עוד יותר גרוע, שנוצר בחלקו בגלל הכעס על המשבר של 2007-2009. המשבר רק האיץ את התהליכים האלה, שהביאו לנו את טראמפ וגרמו להתפוררות של הדמוקרטיה הגדולה הזאת ברמה הפדרלית, בצורה מאוד מפחידה".

יש סיכוי שארה"ב תצא מהמשבר הזה עם הבנה של הצורך בתוכנית בריאות, או עם רשת ביטחון חזקה יותר?

"אם נצא מהמשבר הזה וכולם יחשבו: מה קרה לנו שנעשינו כל כך שבירים, ויעשו חשיבה מחדש - אז יכול להיות. אבל מה שאני חוויתי אחרי המשבר של 2007-2009 הוא שיש נרטיב למשברים, סיפור. אפשר למשל להגיד: 'דברים קורים, לא יכולנו לראות את זה, לא יכולנו לדעת מה יקרה - ועכשיו הכול בסדר'".

זה כמובן הנרטיב שרווח אחרי המשבר הפיננסי, שאותו לכאורה אי אפשר היה לצפות - נרטיב שנגדו אדמתי נאבקה. "מה שאני ראיתי בעשור האחרון הוא שהסיפורים ניצחו. למרות שהיה משבר כזה גדול לא למדו כמעט. למדו טיפונת, אבל לא הרבה. זה מה שקצת מדכא: כמה המשבר צריך להיות גדול כדי שילמדו ממנו".

"עברנו לעולם של פוסט-עובדות"

כבר עכשיו אפשר לראות איך הנשיא טראמפ מנסה להשתלט על הנרטיב.

"בדיוק. כרגע, עם הפייק ניוז והמדיה החברתית, וזה שכל אחד מאמין במה שהוא רוצה - עברנו לעולם פוסט-עובדות. אם אנחנו חיים בעולם פוסט-עובדות, אז מצבנו קשה מאוד. טראמפ יגיד שזה בא מסין, והם רימו אותנו, והכל אשמה של מישהו אחר. כל החיים שלו הוא ככה: שום דבר אינו באשמתו, הוא אף פעם לא מתנצל. אז עכשיו הוא נעשה גיבור".

בואי נדבר על ישראל. מה היית ממליצה לקברניטים שלנו?

"חייבים הרבה יותר בדיקות, אם רוצים שיחזרו לעבודה כמה שיותר מהר. הרבה הרבה יותר בדיקות. וחוץ מזה, צריך לסייע לאנשים, שצריכים עזרה באופן כמה שיותר ישיר, ולנסות לא להעביר את זה דרך החברות. אם החברות ייהנו מזה באופן עקיף, אז אוקיי. אני לא רוצה בהכרח שהן יילכו לפשיטת רגל. כל מקרה לגופו. לעסקים הקטנים בהחלט צריך לסייע לעבור את זה איכשהו.
"אבל אולי יהיה שינוי בכלכלה כולה. אם כמה בתי מלון ייסגרו, אולי ייבנו משהו אחר במקום. לא כל עסק חייב לשרוד כל זעזוע. אולי הכלכלה תשתנה ,ונעשה דברים אחרת. צריך לחשוב גם על זה".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988