"השתדלנו כמה שיותר לשמור על העובדים, אבל בסוף לא היתה לנו ברירה ונאלצנו לפטר חלק מהם ולאחרים לחתוך את שעות העבודה בחצי", מספרת מירב רוזנשטוק לוי, שחיה כבר 25 שנה בסאן חוזה, בירת קוסטה ריקה. היא ובעלה סידני, שגדל שם בקהילה היהודית, עובדים בעסק שהקימה המשפחה שלו, שכולל כיום רשת חנויות רהיטים, חברת בנייה ועוד כמה עסקים נלווים באותם תחומים.
כשחושבים על מגפה שעושה את דרכה למדינה מתפתחת במרכז אמריקה, די סביר לצפות לבלגן, מחסור בציוד, תורים אינסופיים וחוסר ארגון כללי, אבל בקוסטה ריקה המצב שונה לגמרי. עוד לפני שהגיע החולה הראשון, ומתחת לרדאר הציבורי, הממשלה כבר הקימה בית חולים ייעודי לקורונה עם 180 מיטות, מכונות הנשמה וציוד מתקדם. עד עכשיו אגב, הם בקושי משתמשים בו כי מערכת הבריאות מתמודדת לא רע עם המצב.
מה הסוד של המדינה הקריבית הקטנטנה עם מזג האוויר המושלם, יערות הגשם והחופים הבלתי נגמרים? האזינו לפרק של הפודקאסט "דברים שרואים משם".
אפשר להאזין ל"דברים שרואים משם" באפל פודקאסטס, גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי או באפליקציה האהובה עליכם.
סאן חוזה, קוסטה ריקה / צילום: מירב רוזנשטוק לוי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
