שקיפות | פרשנות

פרשנות: משבר הקורונה חושף את מצבה העגום של השקיפות בישראל

ההחלטה ההיסטורית של ביהמ"ש העליון להיעתר לבקשת "גלובס" לשדר את העתירה נגד הפעלת תקנות שעת חירום, אינה מעידה על מצב השקיפות בישראל • אי-הוודאות באשר למספר הבדיקות, ההנחיות העמומות לציבור ואישור התקנות ללא פיקוח ציבורי משקפים את המצב האמיתי

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב / צילום: איל יצהר, גלובס
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב / צילום: איל יצהר, גלובס

משבר הקורונה שאנחנו נמצאים בעיצומו חושף לא רק את מצבה הרעוע של מערכת הבריאות, אלא גם את מצבה העגום של השקיפות במדינת ישראל. השקיפות, כלומר, הנגישות של כל אחד מאיתנו למידע מלא ושלם על אודות ההחלטות שמקבלים גורמי השלטון במאבק בקורונה, אמורה להיות זכות יסוד שלנו. החשיבות במימושה של הזכות לשקיפות גדלה בעת משבר כל-כך קשה שמאפשר לשלטון לקחת לעצמו סמכויות חירום וכשהבריאות שלנו ושל משפחותינו תלויה באותן החלטות ציבוריות. ללא קבלת מידע מלא, שלם, וברור, על התנהלות גורמי השלטון במאבק בקורונה ועל ההנחיות וההחלטות שהם מקבלים, הציבור לא יכול לדעת כיצד לנהוג ולא ניתן לפקח על ההחלטות ולבקר אותן.

דוגמאות להיעדר השקיפות כבר ראינו למכביר. אחת הבולטות שבהן נוגעת לכמות הבדיקות לגילוי קורונה שמתבצעות בישראל. יש תמימות-דעים בין המומחים כי ביצוע עשרות אלפי בדיקות קורונה מדי יום הוא תנאי הכרחי ליציאה מהסגר. על הרקע הזה פורסם בחודש שעבר שראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את משרד הביטחון לדאוג לרכש של ערכות הבדיקה באופן שיוכל לאפשר 30 אלף בדיקות ביום. ואולם בהמשך התברר כי מספר הבדיקות היומי צומצם לאלפים בודדים. עד כאן לא טוב ולא יפה אבל לפחות גלוי. אלא שלפני כמה ימים משרד הבריאות פשוט הפסיק לפרסם את נתוני בדיקות הקורונה.

למן היום הראשון למשבר, ישנו היעדר שקיפות בולט באשר לשאלה מי זכאי לבדיקת קורונה ואיך ניתן לממש את אותה זכות. יש עשרות ישראלים שסבלו מתסמיני קורונה ונאלצו להישאר חולים בבתיהם ללא שהתאפשר להם לקבל בדיקה קורונה וללא שהצליחו לקבל תשובה ראויה לשאלה, מתי ייבדקו, אם בכלל. הבלגן והיעדר השקיפות בנוגע לבדיקות פוגע אנושות בעיקר בקשישים שנמצאים בקבוצות סיכון. קרובי משפחה של דיירי בתי אבות נאלצו להתחנן בפני משרד הבריאות כדי שיגיע לבצע בדיקות. המשפחות העידו על חוסר סדר, שהוביל לבהלה בקרב המשפחות, וכן על מחסור באינפורמציה קריטית. רק ביום חמישי הוחלט לבצע בדיקות בכל בתי האבות. זה קרה אחרי שעשרות קשישים ששהו בבתי אבות כבר נדבקו ורבים מהם מתו.

גם תהליכי קבלת ההחלטות, ואפילו השאלה שאמורה להיות פשוטה - מי מקבל את ההחלטות, סובלים מהיעדר שקיפות. משרד הביטחון מתקוטט עם משרד הבריאות; שר הביטחון נפתלי בנט מתעמת עם ראש הממשלה נתניהו; סמנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו, מכנה את מנכ"ל הדסה זאב רוטשטיין, שביקר את המשרד, "בוגד"; ובאמצע נמצאים אזרחי ישראל שמנסים להבין מי לעזאזל מנהל את המשבר הזה, למי להקשיב, וכיצד עליהם לנהוג.

יתר על כן, בשבועות האחרונים הפעילה הממשלה צעדים חסרי תקדים בתולדותינו, באמצעות תקנות שעת חירום אך הציבור לא חשוף דיו לדרך קבלת ההחלטות ולהתלבטויות בממשלה בנוגע אליהן. הצעדים כוללים איסורי יציאה מן הבתים, סגירת מקומות עבודה, איסור תפילות ואף הפעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים למעקב אחר אזרחים באמצעות השב"כ והמשטרה. המשמעות הכלכלית של החלטות הממשלה היא תקדימית במשק הישראלי, וההחלטות ישפיעו על הישראלים למשך שנים קדימה. ולמרות האמור, דיוני הממשלה שהביאו להחלטות הללו, נעשים הרחק מהעין הציבורית.

לא להטיל חיסיון

תקנון הממשלה בנוגע לתיעוד דיוני הממשלה אומנם סווג כחומר חשאי למשך 30 שנה, אולם חוק יסוד: הממשלה קובע כי דיונים והחלטות של הממשלה ושל ועדות שרים הם סודיים ביחס לנושאי ביטחון המדינה ויחסי חוץ של המדינה. וכאן מדובר בנושאים אחרים. על הרקע הזה הצטרפנו, "גלובס", הכתבת הפוליטית טל שניידר והחתום מעלה, לעתירה לבג"ץ שמבקשת לחשוף את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה שבהן דנו בנושא ההתמודדות עם וירוס הקורונה.

לצד עיתון "הארץ", העיתונאית נעה לנדאו, עורכי הדין שחר בן מאיר, יצחק אבירם והתנועה לחופש המידע, אנחנו טוענים כי הוראות חוק היסוד גוברות על הוראות התקנון, ועל כן אין להטיל את החיסיון על הדיונים באשר להגבלת התנועה של הישראלים, להחלטות הכלכליות ו/או בתחום המעקב אחר אזרחים, שכן ההחלטות כולן נוגעות לנושאי בריאות העם ומשמעויות כלכליות, והן בעלות חשיבות ציבורית גבוהה במיוחד.

לשיטתנו, הסתרת המידע מישיבות הממשלה שבהן נדונו והתקבלו, בין היתר, החלטות על אופן ניהול המשבר הכלכלי החריף שהוא תוצר לוואי של המאבק במגפה, מהווה פגיעה נוספת בציבור. באמצעות עו"ד אוריין אשכולי, כתבנו לבג"ץ כי "כעיתון כלכלי, זכותנו להיות חשופים לדיונים ולהחלטות הללו של הממשלה. כאשר המידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתנו למלא את תפקידנו בדמוקרטיה - לבחון את ההחלטות, לבקר אותן ואת דרך קבלת ההחלטות".

בנוסף, פעמים רבות, ההנחיות לציבור אינן ברורות. לפני כמה ימים הועברו חלק מההנחיות לציבור בשעת לילה מאוחרת מאוד, פעם ב-1:00 ובפעם ב-4:00. עורך ב"גלובס" מספר שניסה במשך שעות ארוכות להבין כיצד על הציבור לנהוג ומה אומרות ההנחיות העמומות, כדי לדווח עליהן בעיתון.

היסטוריה בעליון

לעתים, הפגיעה בזכות לשקיפות לא נעשית במזיד, אלא דווקא בשל הצורך להגן על הציבור. הדוגמה הקלאסית היא מה שקורה במערכת המשפט. אחד מהרעיונות הבסיסיים שלאורו פועלת מערכת המשפט שלנו הוא עקרון השקיפות ופומביות הדיון. אבל בימים שבהם התגודדות של קהל עלולה להביא להתפשטות מגפה, גם הדיונים המשפטיים שעדיין מתקיימים - מתקיימים במתכונת מצומצמת עד כמה שניתן. אפילו לדיונים של בג"ץ, שעוסקים בעתירות שמוגשות נגד צעדי הממשלה במאבק בקורונה, הציבור והתקשורת מנועים מלהגיע. וכך, נפגע עקרון פומביות הדיון ונפגעת השקיפות בהתנהלות המערכת.

השופטת אסתר חיות / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
 השופטת אסתר חיות / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

כאן באה לעזרתנו הטכנולוגיה שמאפשרת להעביר את השידורים בשידור חי. במובן הזה, בתחילת השבוע נעשתה היסטוריה בבית המשפט העליון. על רקע משבר הקורונה שמונע התקהלויות ובעקבות בקשה שהגיש כתב המשפט של "גלובס", אבישי גרינצייג, הודיעה נשיאת העליון, אסתר חיות, על כוונה להעביר לראשונה בשידור חי בקשת דיון של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. מדובר בדיון שיערך ביום חמישי הקרוב בעתירה שהוגשה נגד תקנות שעת החירום שמאפשרות למשטרה ולשב"כ לעקוב אחר חולי קורונה.

"מערכת בתי המשפט מקפידה כל העת על הגשמת עיקרון פומביות הדיון. כך בימים כתיקונם וכך באילוצים המתחייבים ממצב החירום ובהתאם להנחיות משרד הבריאות", כתבה חיות בהחלטתה. לדבריה, "אנו שוקדים על הפעלת שידור ישיר ניסיוני של דיונים נבחרים בבית המשפט העליון באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית, וזאת לרבות תיקוף נוהל מתאים שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות השופטת". חיות ציינה, כאמור, כי ייעשה כל מאמץ על-מנת שניתן יהיה להפעיל את המערכת האמורה כבר בדיון הקבוע ליום ה’ הקרוב, 16 באפריל.

דיונים ישירים שודרו עד כה רק ממשפטי אייכמן ודמיאניוק

אף שהטכנולוגיה מאפשרת זאת כבר מזמן, פרט למקרים חריגים, עד היום לא הועברו בארץ שידורים מדיונים של בתי המשפט. בישראל הועברו בעבר בשידור חי עד כה דיונים משפטיים ספורים, בהם הדיון במשפטו של אדולף אייכמן, שמשפטו בירושלים בשנות ה-50 ריכז אליו את תשומת הלב של המדינה כולה והביא לשינוי התפיסה הציבורית בעניין קורבנות וניצולי השואה; המשפט השני היה זה שבו זוכה לבסוף איוואן דמיאניוק, מחמת הספק, מהחשד כי הוא "איוואן האיום" ממחנה ההשמדה טרבלינקה. ‎ ‏

ב-2004 פרסמה ועדה בראשות הנשיאה בדימוס, דורית ביניש, המלצות לבחינת פתיחת בתי המשפט לתקשורת אלקטרונית. ב-2011 הגישו חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד) ויו"ר מרצ דאז, זהבה גלאון ב-2011, הצעת חוק לפיה הטלוויזיה והרדיו יורשו לצלם, להקליט ולשדר דיונים המתנהלים בבג"ץ ובבתי המשפט המנהליים. ‎ ‏ ב-2014 נערכו פיילוטים של שידורים חיים באודיו ובווידיאו מדיונים בעליון. הדיון שהועבר בשידור חי עסק בעתירה נגד מוסד הטכניון בבקשה להורות על ביטול סעיף 4 לחוק גיל פרישה, הקובע כי "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה". ואולם, עד היום, הפיילוט לא יושם. כעת, לאור משבר הקורונה, המצב הזה עשוי להשתנות. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988