תוכנית הסיוע להייטק: "הכסף ילך למדעי החיים ולפריפריה, ולא לחברות ברוטשילד"

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, הודף את הביקורת על תוכנית הסיוע המתגבשת להייטק: "ההייטק מניע את המשק. יש חשש שמשקיעי הון סיכון ישקיעו פחות בסטארט-אפים ישראליים" • ומה הסיכוי שהמוסדיים ישקיעו בתעשייה? "הם חוששים לקפוץ למים, אך לדעתי הם יעשו זאת"

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון / צילום: איל יצהר, גלובס
מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון / צילום: איל יצהר, גלובס

השבוע צפויים רשות החדשנות ומשרד האוצר להציג את תוכנית הסיוע לתעשיית ההייטק, שאותה הם מגבשים בימים אלו לאחר התייעצויות עם נציגי התעשייה. התוכנית כוללת שלושה חלקים, לפי גודל החברות - סטארט-אפים קטנים ייהנו ממענקים מהירים מהרשות; המדינה תעודד את הגופים המוסדיים להשקיע בחברות בינוניות (עד 50 מיליון דולר מכירות) באמצעות מנגנוני הגנה; וחברות גדולות, שהמחזור שלהן גבוה מ-50 מיליון דולר בשנה, יוכלו לקחת הלוואות בערבות מדינה.

אולם עוד לפני שפרטיה הסופיים פורסמו, התוכנית מעוררת ביקורת - יש כאלו שסבורים שהמדינה צריכה לפעול מהר יותר ולשים יותר כסף על מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, ומנגד כאלו שסבורים כי תעשיית ההייטק ממומנת היטב והמדינה צריכה לשים את הכסף על אלו שזקוקים לו יותר, כמו עסקים קטנים ועצמאים. חלק מהמבקרים עושים זאת מפוזיציה וחלק לא מדייקים, אך חילוקי הדעות נובעים גם מהשקפות עולם שונות. סיבה נוספת היא הנחות המוצא - חלק משערים כי משקיעי ההון סיכון ישקיעו פחות וייווצר כשל שוק מימוני, אחרים סבורים כי הקרנות מצוידות במיליארדי דולרים והן ימשיכו להשקיע כרגיל.

רשות החדשנות קיבלה עד כה 650 מיליון שקל לתקציב השנתי שלה (מהם 50 מיליון שקל למאבק בקורונה) והשבוע תעלה לאישור העברת 1.2 מיליארד שקל נוספים. הסכום אמנם גבוה רק ב-100 מיליון שקל מתקציב הרשות בשנה שעברה, אך אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, מסביר בראיון ל"גלובס" כי תקציב 2019 כלל גם 200 מיליון שקל שהוקצו לעבודה עם משרדים ממשלתיים אחרים, אך השנה הסכום הזה ינותב לסיוע לתעשייה. כמו כן, הרשות תעניק מענקים מהירים (בתמורה לתמלוגים) בהיקף של 500 מיליון שקל.

"אם החברה יכולה להחזיק עם הכסף שבקופה שלה יותר משנה אז היא לא תקבל מאיתנו מענק מהיר. אנחנו גם בודקים איך החברה מתמודדת עם המשבר, האם היא כבר נקטה צעדים כדי להתמודד איתו או שבחברה רק מחכים שיגיע כסף, שזה אומר שההנהלה לא טובה. אנחנו גם בודקים האם החברה טובה מבחינת השוק שהיא פועלת בו. כל חברה צריכה להגיש תוכנית מחקר ופיתוח ואנחנו נותנים 50% מקדמה, לעומת 35% בדרך כלל, ואת השאר לפי ההתקדמות. אנחנו גם אף פעם לא מממנים לבד, ואנחנו מצפים שלחברה יהיה מימון משלים, של לפחות 50% מהסכום, בתוך שלושה-ארבעה שבועות", מסביר אהרון.

האם זה נכון מבחינה ערכית לתת כסף להייטק במקום להעביר את הכסף לאוכלוסיות אחרות?
"הכול זה 50 גוונים של אפור. אם אתה מסתכל על הפרופורציות - 1.5 מיליארד שקל מתוך 80 מיליארד שקל - אני חושב שהמינון הוא בסדר, כי בסוף ההייטק יניע את המשק. נותנים 2.5% מתוכנית החילוץ לפלח שמייצר 13% מהתוצר העסקי. אם למשל היו מתנהגים בצורה מאוד קפיטליסטית, ואומרים - מה אכפת לי שהמספרה תיסגר, אנשים ימצאו פתרונות אחרים, אז הייתי מרגיש חרא באופן אישי אם הייתי מקבל אגורה להייטק. אני מקווה התוכנית תהיה הוגנת ותדאג כמה שניתן לעסקים הקטנים, ואני אקח את הכסף שאקבל ואעשה איתו הכי טוב שניתן".

מה אתה אומר לאלו שאומרים שלא צריך לתמוך בהייטק, כי יש בתעשייה מספיק כסף?
"אנשים לא מבינים איך הרשות עובדת. כשאתה אומר הייטק, יש לכולנו תמונה בראש של הפיינשמייקרים שיושבים ברוטשילד, אבל כשאנחנו מסתכלים על התקציב שלנו, שעמד על 1.75 מיליארד שקל בשנה שעברה - בערך 500 מיליון שקל ממנו הלכו לתעשיית מדעי החיים, למימון עובדים שלא יושבים ברוטשילד אלא יושבים במעבדות ולא מקבלים משכורות גבוהות; 150 מיליון שקל הלכו לתעשיית הייצור ועוד 350 מיליון שקל לחברות שתומכות בייצור, כמו סטארט-אפים שמנסים למנוע תקלות במשרדים או מעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה. בין הסטארט-אפים האלו יש גם הייטק קלאסי, אבל יותר קשה להן לקבל מימון.

"נושא נוסף זה הפריפריה - אנחנו אוהבים לדבר על הנושא הזה אבל לא לעשות איתו משהו - ואנחנו נתנו בערך 400 מיליון שקל. גם לנשים, חרדים וערבים נתנו מענקים מוגדלים. זה מרבית כספי הרשות, כי אנחנו מטפלים בכשלי שוק? בכמה חברות סייבר תמכנו בשנה שעברה? כמעט באף אחת".

אתם אומרים שהשנה יהיה כשל שוק מימוני, כלומר חברות טובות לא יקבלו כסף כי המשקיעים יחליטו לצמצם השקעות. כלומר יש סיכוי גבוה יותר שהשנה כן תתמוך בחברות שיושבות ברוטשילד?
"נכון, אנחנו עובדים על כשלי שוק ולכן יצטרפו גם חברות שאין להן מימון לשנה הקרובה. כדי שהחברות האלו יקבלו מימון הן צריכות להגיש תוכנית מו"פ, והן צריכות שגם המשקיעים שלהן ישימו כסף במקביל. אבל אני לא חושב שהרבה חברות מרוטשילד יגישו בקשה למענק. בניגוד לעבר, היום רוב הקרנות אוהבות לעבוד עם הרשות, אבל עדיין הכסף שלנו בא עם מגבלות, למשל שהקניין הרוחני יישאר בארץ. גם כשאנחנו מפשטים את הכללים שלנו אנחנו עדיין עובדים עם כסף ציבורי ולכן אנחנו רוצים לקבל מהחברה נתונים ותוכנית מו"פ מסודרת. זה מצריך עבודה וזה חסם שגורם לחברות עם משקיעים מאוד נדיבים לא ללכת למסלול".

"המוסדיים הם אריות לא קטנים"

ברשות החדשנות עשו חישוב של אובדן ההכנסות בהייטק הישראלי, שיגיע להערכתה ל-8.6 מיליארד שקל בשנה (ירידה שנתית של קרוב ל-30%). ההנחה בבסיס החישוב היא הירידה בהכנסות במשבר הדוט.קום. לכך צריך להוסיף גם את הירידה בהיקף השקעות הון סיכון. אמנם הקרנות שפעילות בישראל מצוידות בכמה מיליארדי דולרים, אך יש חשש כי הקרנות יחליטו לצמצם את ההשקעות.

יש טענה, בין השאר של המשקיע מייקל אייזנברג, שמכיוון שהקרנות הצטיידו יש להן כסף לתמוך בסטארט־אפים שלהן.
"קרנות הון סיכון שפעילות בישראל (כולל הזרות) צברו 4 מיליארד דולר. רוב הכסף לא אצלן אלא הן צריכים לקרוא ל-LP’s (שותפים מוגבלים שמהם הקרן מגייסת הון - ע"ז) שהם גם חבוטים כי הבורסות ירדו, והם גם מעדיפים להגן על ההשקעות שקרובות לבית שלהם. אני לא רוצה להתווכח עם מייקל אייזנברג אבל הוא לא משקיע בחברות שאנחנו משקיעים בהן. הוא בוחן את הערך שההשקעה מניבה לבעלי המניות שלו, ואני שואל מה התועלת לכלכלת ישראל, ולכן יש הבדל גדול. בשבילי חברה שנמכרה ועברה לניו יורק זה כישלון טוטאלי אבל בעבור המשקיעים שלה זאת יכולה להיות הצלחה כלכלית".

התוכנית כוללת עידוד הגופים המוסדיים להשקיע בחברות בינוניות באמצעות מנגנוני הגנה.
"המוסדיים כמעט לא משקיעים בהייטק הישראלי, 0.5% מתוך 1.7 טריליון שקל שהם מנהלים. מוסדיים במדינות אחרות משקיעים 3% בהייטק, כולל בהייטק הישראלי. המוסדיים הישראליים לא משקיעים בסטארט-אפים צעירים וגם לא צריכים להשקיע בהם. זה לא נכון להגיד שהם ישקיעו כעת בסטארט-אפים ששיעור הצלחה שלהם הוא 8%. אני חושב שאם המוסדיים היו משקיעים בהייטק ב-20 השנה האחרונות, התשואה שלהם למשקיעים - שזה הציבור - הייתה לאין שיעור יותר גבוהה. זה הדבר הכי רווחי בישראל והיה יכול להיות לנו הרבה יותר כסף בפנסיה.

"המטרה של התוכנית היא לא לתת כסף להון סיכון - זה לא נכון. התוכנית של האוצר נותנת הגנה למוסדיים כדי שייכנסו לשוק הישראלי. מכיוון שלא תמיד יש להם המיומנות לקבוע אם החברה טובה או לא, הם ישקיעו ביחד עם המשקיעים הקיימים מבלי לקבוע ערך.

"אף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל אנחנו יודעים שבמשברים קודמים היה חסר כסף למימון חברות. הקרנות רוצות להציל את כל החברות הטובות שלהן אבל אין להן מספיק כסף. בא מוסדי, גדול, מבוסס, שמקבל הגנה מהמדינה ואומר - בוא נשקיע ביחד איתך. זה פותר את הבעיה ומכניס את המוסדיים למשחק ויש לזה גם יתרון לטווח הארוך. זה יותר טוב מנדל"ן או מכל הדברים האחרים שהמוסדיים משקיעים בהם".

תעשיית הסטארט־אפים נכנסה למשבר ברמות שווי גבוהות. להכניס את המוסדיים לשוק לא יפגע בתשואות שלהם?
"לכן לא קובעים את שווי החברה כעת אלא רק בסבב הגיוס הבא, כי כולם מצפים שרמות השווי יירדו. יותר קשר לקבוע שווי היום וגם לוקח הרבה זמן. אפשר להניח למשל שהשווי של חלק מחדי הקרן יהיה נמוך יותר.

לא יכולים להיווצר ניגודי אינטרסים עם המשקיעים הקיימים - למשל לגבי קביעת השווי בסבב הבא?
"תמיד יש חששות, אבל המוסדיים הם אריות לא קטנים, הם מנהלים הרבה כסף ויודעים לעשות את זה. זה נכון שהקרנות יותר מתוחכמות בהשקעות בסטארט-אפים, אבל הסיכוי שהם יעבדו על המוסדיים הוא נמוך".

מה אתה חושב שיקרה עם המוסדיים - הם ייכנסו להשקעות?
"אנחנו מדברים איתם הרבה מאוד זמן, ולהערכתי הנטייה שלהם היא כן לקפוץ למים. הם חוששים, אלו מים שלא מוכרים להם. בגלל עניינים היסטוריים, יש להם הרבה אנליסטים שמתעסקים בפיננסים ונדל"ן ופחות מיומנות בהייטק. אני חושב שההזדמנות הזאת תזיז אותם קדימה".

"כולם מתלהבים מהמסלול המהיר"

בתעשיית ההייטק דאגו להבהיר היטב למדינה כי אחרי הפסח צפוי גל פיטורים, אם לא יינתן סיוע לתעשייה. קשה לקבוע עדיין האם התוכנית תצליח לצמצם פיטורים ועד כמה, וזה תלוי גם בוודאות שהיא מספקת לתעשייה. הפרטים שידועים עד כה מספקים ודאות חלקית בלבד, בעיקר כי לא ברור עד כמה המוסדיים ישקיעו מתוך 2 מיליארד השקלים שבמדינה מקווים שהם יזרימו לתעשייה.

"מהמסלול המהיר כולם מתלהבים", אומר אהרון. "לגבי המסלול של המוסדיים, מכיוון שהוא עוד לא הוגדר עד הסוף, אז אנשים אומרים ‘בואו נראה’, והלוואות שהן חלק מהמסלול לחברות הגדולות הן תמיד דבר טוב. אנחנו נותנים לתעשייה ודאות לפני מה שאנחנו מקבלים. אם נקבל את הכסף נוכל לתת יותר ודאות. אנחנו עובדים עם משרד האוצר גם על תוכניות שלא קשורות לרשות, שהן לא תוכניות מו"פ, ואנחנו עובדים מאוד מהר כדי לנעוץ את הדברים".

האם אתם צפויים לקבל עוד כסף השנה?
"לדעתי יכול להיות שיהיו עוד תקציבים, אבל לא בהכרח אצלנו. אם מסתכלים בצורה קצת יותר רחבה על תעסוקה, שהופכת להיות קריטית יותר, אז יכול להיות שבחברות הצמיחה צריך לתת תמיכה טובה ורחבה יותר. לא צריך להסתכל בעיניים צרות של מחקר ופיתוח".

אומרים שבזמן משבר הרשות צריכה להגדיל את התקציב. באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר אפילו פרסמו כמה חודשים מחקר בנושא. כרגע לא נראה שהתקציב שלכם גדל משמעותית.
"אתה מתעלם מה-500 מיליון שקל שהם גיים צ’יינג’ר. התקציב הזה אמנם גורם להסטה של תקציבים רגילים אבל הוא עושה הסטה חכמה, לחברות שצריכות את הכסף מיד. אם יחסר כסף - אני חושב שלא תהיה לנו בעיה להגדיל אותו כי נדע לשכנע למה הוא מיועד. מי שייפגעו אלו חברות גדולות יותר שניגשות למסלול של מו"פ גנרי". 

צרו איתנו קשר *5988