המשבר של הצעירים: מכסת ימי האבטלה של בני 20-34 עומדת להסתיים

כמחצית מהמועסקים שהוצאו לחל"ת הם בגילאי 20-34, עם מכסת ימי אבטלה מצומצמת יותר מהאוכלוסייה הבוגרת

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חמישה שבועות חלפו מאז החלו צעדי ההגבלה על המשק ועד השבוע שבו החלו להסיר בהדרגה את ההגבלות. באותם שבועות, כמעט מיליון עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו, ושיעור האבטלה זינק מפחות מ-4% לפני התפרצות נגיף הקורונה בישראל ליותר מ-26%. להערכת הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, צפוי שיעור האבטלה השנתי (ממוצע 2020 לעומת ממוצע 2019) להסתכם ב-11.5%.

להערכת אבירם ניצן, עד סוף השנה יתייצב מספר המובטלים (ללא העובדים שהוצאו לחל"ת) על מספר שנע בין 360 אלף ל-400 אלף, כמעט פי שלושה ממספר המובטלים שהיו במשק בחודשים ינואר-פברואר 2020. התחזית הזאת תואמת את תחזיות שירות התעסוקה לחזרה של 80% מהעובדים בחל"ת לעבודה ואת תחזית משרד האוצר, שלפיה צפויים במשק 400 אלף מובטלים כתוצאה ממשבר הקורונה.

עם החזרה ההדרגתית לשוק, מסתמנת אוכלוסיית הצעירים כחשופה במיוחד לפגיעה כלכלית. כמעט מחצית מהמועסקים שהוצאו לחל"ת הם בני 20-34 (כ-46% בחודש מרץ). חלקם קיבלו בימים האחרונים הודעה מהמעסיק על הארכה נוספת של החל"ת ב-30 יום וחלקם קיבלו הודעות פיטורים.

צעירים בשנות ה-20 לחייהם מועסקים בענפים שנפגעו באופן הקשה ביותר במשבר, ענפי ההסעדה והתיירות, ויהיו האחרונים ככל הנראה לחזור לפעילות חלקית או מלאה. ראשונים יחזרו ענפי ההייטק, הפיננסים והתעשיות המסורתיות, המאופיינות בעובדים מבוגרים יותר.

לדברי אבירם ניצן, הענפים המרכזיים שיפטרו עובדים יהיו ענפי המסעדנות, התיירות, התרבות והאירועים, שכבר בחודש מרץ נאלצו להוציא את רוב העובדים לחל"ת, וכעת ברור שאופק חזרתם לפעילות לוט בערפל. בענף המסעדנות מדובר בעיקר בפיטורים של עובדים לא מקצועיים, חלקם הגדול צעירים שהועסקו כמלצרים, טבחים ועובדי ניקיון.

הפגיעות של העובדים הצעירים גדלה עוד יותר אם מביאים בחשבון עומדים לרשותם פחות ימי אבטלה מאשר לעובדים מבוגרים. ייתכן שחלקם כבר מיצו אותם, אם זו אינה תקופת האבטלה הראשונה שלהם. אם תבעו דמי אבטלה בארבע השנים האחרונות, הם לא יהיו זכאים למלוא המכסה.

הזכאות לימי אבטלה נקבעת לפי גיל העובד ומספר התלויים בו, כלומר, בני זוג וילדים עד גיל 18 או יותר לפי קריטריונים של ביטוח לאומי (ראו טבלה).

שכירים שתקופת הזכאות שלהם עומדת להסתיים, יעמדו בפני שוקת שבורה. הם יסיימו את ימי הזכאות שלהם לדמי אבטלה כשמקומות העבודה שלהם קרסו או טרם נפתחו ואין להם רשת ביטחון מהמדינה.

לדברי עו"ד נעמה שבתאי בכר, הרגולטור יידרש לתת פתרון גם לבעיה זו ויצטרך להחליט אם להחריג את תקופת החל"ת מימי הזכאות של העובד. כמו כן, המדינה תצטרך להחליט אם תקופת האבטלה שנבעה מחל"ת תמנע מעובד שפוטר להגיש תביעה נוספת לדמי אבטלה.

מספר ימי האבטלה לפי גיל ומצב משפחתי
 מספר ימי האבטלה לפי גיל ומצב משפחתי

"אם הרגולטור לא ייתן פתרון לכך, החל"ת יתברר כסוג של "גול עצמי" בעבור העובדים שימצאו עצמם כעת מפוטרים ללא כל מקור של הכנסה חלופית", אומרת שבתאי בכר.

במשרד האוצר אמרו ל"גלובס" שאין להם התנגדות עקרונית להארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה מעבר למכסה הקבועה, שנחשבת "קמצנית" ביחס למקובל במדינות המערב.

האבטלה הזמנית עלולה להפוך לקבועה

פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב מעלה את החשש מפני תהליך שבו האבטלה הזמנית תהפוך לאבטלה קבועה, כפי שקרה באירופה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת בעקבות משבר הנפט. באותן שנים עברו המדינות ביבשת משיעור אבטלה של 3% ל-9%-10%, שנשארו עד היום.

"המחקר התעניין במונח היסטרזיס, שמשתמשים בו במדעי הטבע לתיאור תהליך שבו מצב זמני הופך לקבוע. הסיבה הכלכלית לזה היא שאנשים מובטלים לאורך זמן מאבדים כישורי עבודה, הפירמות מסתדרות בלעדיהם והאנשים האלה הולכים ומתרחקים משוק העבודה. זה יקרה אם לא תהיה חזרה מהירה והרבה פירמות ובעיקר עסקים קטנים יפשטו את הרגל. יציאה ארוכה מהסגר עם פשיטות רגל ופחות ביקוש לעובדים עלולה ליצור הנצחה של המצב הזה. לא מדובר בעובדי ההייטק המוכשרים ביותר אלא בעובדים החלשים יותר".

מה אתה מעריך שיקרה?

"יכול להיות שדווקא הבלגן העצום באסטרטגיות היציאה השונות יאפשר יציאה מהירה וחזרה לעבודה, ואז נוכל להתייחס לעניין החל"ת כמו למונח האמריקאי temporary layoff (פיטורים זמניים), שמתאר מצב שבו בזמני מיתון או קשיים העובד מפסיק לעבוד, לא מקבל שכר אבל מוחזר בחלוף המיתון אל מקום העבודה שלו ולעתים גם אל התפקיד הקודם שלו. התהליך הזה מאפשר למעסיק לשמור על קשר עם העובדים. התסריט האופטימי הוא שכך יהיה גם בחל"ת".

אבירם ניצן סבורה כי על הממשלה להכין סט של הכשרות מקצועיות לתחומים הנדרשים במגזר העסקי. "במסגרת חבילת הסיוע הוקצו לנושא ההכשרות כ-200 מיליון שקל. טוב תעשה הממשלה אם תיזום שיתוף פעולה עם נציגי המגזר העסקי, כדי להבטיח שההכשרות המקצועיות אכן ייתנו מענה לצורכי השוק המשתנים, ולא יהפכו לבזבוז תקציבי שיוביל לאבטלה מתמשכת, גם לאחר תקופת ההכשרה/הסבה מקצועית". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988