למחרת פסק הדין שקבע שבית הדפוס הפלה להט"ב - כל הסכום גויס במימון המונים

במפלגת האיחוד הלאומי וארגון "תורת לחימה", ובעידודו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', בחרו לגייס עבור בית הדפוס את סכום הפיצוי שנדרש לשלם • בתוך פחות מ-24 שעות גויסו 70 אלף שקל לצורך תשלום הפיצוי והגשת ערעור לביהמ"ש המחוזי

מתוך גיוס ההמונים של מפלגת האיחוד הלאומי  / צילום: צילום מסך
מתוך גיוס ההמונים של מפלגת האיחוד הלאומי / צילום: צילום מסך

בעלי בית הדפוס "צבע הקשת" חויבו על-ידי בית המשפט השלום בבאר-שבע לפצות את האגודה למען הלהט"ב ב-50 אלף שקל לאחר שסירבו ליצור ולמכור כרזה של האגודה, בטענה כי אינם מפרסמים דברי תועבה שהרי הם יהודים.

בעקבות הפרסום ב"גלובס", החליטו במפלגת האיחוד הלאומי וארגון "תורת לחימה", בעידודו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', לגייס עבור בית הדפוס את סכום הפיצוי. בתוך פחות מ-24 שעות גויסו 70 אלף שקל לצורך תשלום הפיצוי והגשת ערעור לבית המשפט המחוזי.

בעל בית הדפוס יורם כהן מסר בתגובה לגיוס הכסף: "אנו בבית הדפוס השומר על צביון דתי נמנעים ונזהרים מאוד מלפרסם חומרים הנוגדים את ערכי הדת. חופש הפרט, חופש הדת וחופש העיסוק נרמס. ובית המשפט פסק את פסיקתו. אך בזאת אנו מעלים את קרנה של תורת ישראל. תודה רבה לעם ישראל על התמיכה הגורפת".

כזכור, אתמול פרסמנו כי שופטת בית המשפט השלום בבאר-שבע אורית ליפשיץ קיבלה את תביעת האגודה לשמירת זכויות הפרט נגד בית דפוס שסירב ליצור ולהדפיס כרזות בעלי תוכן להט"בי. כאשר בעלי בית הדפוס "צבע הקשת" קיבלו בקשת הצעת מחיר מהעמותה, הם השיבו מיד באמצעות המייל: "איננו עוסקים בחומרי תועבה. יהודים אנחנו!".

בעקבות כך החליטה העמותה להגיש נגד בית הדפוס תביעה בסך 100,000 שקל על-פי חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים".

בית הדפוס טען בכתב ההגנה כי בעליו הם אנשים יהודים דתיים, ועל-פי ההלכה חל איסור ליתן סיוע לקיום עבירות הלכתיות הכרוכים בחיי להט"בים. לצורך כך, גייס בית הדפוס חוות דעת של שני רבנים בכירים, אשר כתבו כי על-פי ההלכה חל איסור ליצור ולפרסם מודעות אלה. לטענת בית הדפוס, חוק איסור אפליה לא חל על נסיבות מעין אלה של הזמנה להציע הצעה לייצור מוצר עבור לקוח מסוים, החוק חל על מוצרים או שירותים אותם העמיד נותן השירות בהצעה בלתי חוזרת לציבור בלתי מסוים של אנשים. לטענתם לא נמצא בעולם כולו מצב בו כפו אדם בשוק הפרטי להתקשר עם מישהו ולייצר עבורו מוצר, בניגוד לאיסורי דתו והשקפתו.

בית המשפט דחה כאמור את כל טענות הנתבעים וחייבם ב-50,000 שקל לא כולל הוצאות. השופטת כתבה כי "המחוקק אינו מבקש לחדור לצפונות ליבם של נותני השירות או לרדת לנבכי נפשם בכל הנוגע לעמדתם הסובייקטיבית ביחס לאחר. המחוקק אף אינו מבקש להתערב בחופש הדת והפולחן השמורים להם ככל אדם, אלא אך לקבוע כי מקום שבו אמונתם מתנגשת עם ההכרח ליתן שירות לכל "במקום ציבורי", הערך האחרון מכריע".

לדברי ליפשיץ, בחוק איסור אפליה ביקש המחוקק ליצור מנגנון יעיל למאבק בתופעות האפליה בתחומים בהם הוא עוסק. המחוקק למעשה ביקש להעניק לנפגעי אפליה דרך פשוטה, מהירה, זולה ויעילה לפיצוי, ללא הוכחת נזק, במטרה לעודד אותם להגיש תביעות מבלי לחשוש מקשיים - בעיקר קשיי כימות והוכחת הנזק, כמו גם עלויות משפטיות - הקיימים במסלולי תביעה רגילים, ובכך לקדם את המאבק בתופעת האפליה כתופעה חברתית רווחת.

השופטת דחתה את החילוק בין בין הספקת מוצר לבין ייצור וכתבה כי "בשים לב לתכליתו של החוק והצורך לקדם שוויון במדינת ישראל, יש לפרש את הוראות החוק באופן שיקדם את תכליתו ולא יעקר אותו מתוכן. קבלת פרשנותם של הנתבעים להוראת החוק, משמעה כי הרבה מהמוצרים, אשר מטבע הדברים כרוכים ב"ייצור" מוצר ובהמשך "בהספקתו", לא יכנסו תחולתו של החוק. טענות הנתבעים כי לגביהם חלה החובה רק למכור לתובעת מוצרי מדף קיימים ולא להדפיס לתובעת מוצרים, תעקר את החוק מתוכן ולמעשה תחריג מהוראות החוק "הספקת מוצרים" רבים וזאת ללא אחיזה בהוראות החוק ובתכלית החוק".

הנתבעים טענו עוד כי בית המשפט העליון של ארצות-הברית התירה אפליה כזו ממניעים דתיים. על כך השיבה השופטת ליפשיץ כי טענות אלה "יכולות להיות מקור מצוין לשיח פורה ומרתק בעניין התנגשויות בין זכויות מהותיות, אך הן אינן רלוונטיות כלל לענייננו, היות והחוק התקף במדינת ישראל הוא החוק הישראלי, ובחוק איסור אפליה במוצרים מעוגן כי אפליה כזו היא אסורה".

עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו שייצג את בית הדפוס הגיב בכעס לפסק הדין: "בית המשפט הכשיר את הכפייה החילונית בישראל. אם במדינת ישראל יהודי מאמין לא יכול לנהל עסק ע"פ אורחות חייו, איפה כן? כל יהודי מאמין יודע שעם ישראל שרד אלפי שנות היסטוריה בזכות תורת ישראל, בית המשפט שכח או אולי אף פעם לא למד את השיעור הזה". לדבריו, "זהו יום שחור למדינת ישראל, אשר חייבת במציאות המורכבת לאפשר שוויון גם לשומרי תורה ומצוות, כפי שאפשרו בסוגיות דומות בתי המשפט הן בארה"ב והן בבריטניה, אולם בית המשפט בישראל הפעיל מנגנון הכרעה חד-צדדי, פרו להטב"י ואנטי-דתי שיכרסם בכושר הלכידות של החברה הישראלית ויפגע בחוסנה".

באגודה למען הלהט"ב בירכו על פסק הדין. אוהד חזקי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב מסר ל"גלובס" כי "לא ייתכן שבית עסק שמספק שירות ציבורי יחליט להפלות אוכלוסיה שלמה בחברה הישראלית רק בשל נטייתה המינית או זהותה המגדרית. גם היום, אלפי חברות וחברי הקהילה סובלים מאפליה, שנאה ואלימות רק בגלל מי שהם.
אנו מברכים על הפסיקה הברורה והצודקת שאוסרת את האפליה הפסולה וממשיכים להיאבק עבור כולן וכולם עד לשוויון זכויות מלא".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988