דעה: נשים לא צריכות סיבה מיוחדת כדי להנהיג במשברים

אסטרטגיית היציאה של ישראל מותנית בכניסה - פתיחת הדלת לנשים נבחרות אל מרכז השליטה והבקרה במגפה • למל"ל אין זכות למנוע את הידע של הנשים מהציבור המשווע להכוונה

ראש המל"ל מאיר בן שבת / צילום: איל יצהר, גלובס
ראש המל"ל מאיר בן שבת / צילום: איל יצהר, גלובס

80%. זה המספר שמתאר את היקף תעסוקת הנשים במערכות הבריאות והחינוך. רוב מוחלט ומוחץ של רופאות אחיות וטכנאיות, מנהלות בתי ספר, מורות וגננות וסייעות. כולן ניצבות בחזית המערכה היומיומית בלוחמה בקורונה. מסכנות את בריאותן ובריאות בני משפחתן.

ארגון הנשים איתך מעכי ומרכז רקמן עתרו לבג"ץ בתביעה לאייש את הוועדה בטיפול במשבר הקורונה בנשים מומחיות, ארגוני הנשים פנו במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ובכל זאת המל"ל בחר שלא להיעתר לבקשה לשלב בהקדם נשים בוועדות המטפלות במשבר. זאת אף שנשים הן הראשונות להיפגע או להרוויח מההכרעות בנושאים האלה, הרוב המוחלט של הנציגים היושבים בוועדה שתחליט על חיי כולנו הם גברים.

משבר הקורונה חושף משבר הנהגה חמור. הוראות שעה שמתחלפות ולא ברור מי משגר אותן: משרד הבריאות, לשכת ראש הממשלה או משרד האוצר. רבנות ראשית שסיכנה את הציבור בכך שהתירה לקיים מניינים ושלחה את הנשים למקוואות גם כשהסכנה הייתה ודאית, שלא לדבר על העדר אמירה רוחנית יהודית על המצב. שר בריאות שלא מכבד הוראות שהמשרד שלו החליט עליהן, ומשהודיע שלא ימשיך בתפקיד אין מי שמעוניין למלא את מקומו. ובכל אלה, נאלם קולן של שרות וחברות כנסת, בכירות במשק ובכלכלה. רק הגברים נצפים בכל ערב באולפנים, ובתגובה למכתב ארגוני הנשים כותבים: "נשמח שתציעו רעיונות".

העובדה שרוב המועסקים במערכות החינוך והבריאות הן נשים, מחייבת נציגות שלהן במוקדי קבלת ההחלטות. ניסיון החיים שלהן הופך אותן לבעלות תמונה רחבה של המציאות. מודעות להשלכות של כל החלטה שמונחתת מגבוה. הן מרושתות כלפי חוץ וכלפי פנים - כאמהות, לא מתאפשר להן לצאת לעבודה כשהילדים בבית, הן אלה שמודעות למה שמתרחש כשלימודים מרחוק מתבצעים באמצעות שני מחשבים לארבעה ילדים, הן מבינות מה זה אומר כששירותים חיוניים כמו טיפולי הפוריות מופסקים. ובמקרים הגרועים יותר - נפגעות מאלימות במשפחה, בתנאים של מתיחות גבוהה, לחץ כלכלי הולך וגובר, ונוכחות מתמדת לצד בן הזוג האלים בניתוק מהסביבה החיצונית. רק השבוע נרצחו שתי נשים על ידי בני זוגן. שיעורי הפנייה למערכות הסיוע עלה במאות אחוזים - כלום זה לא מספיק כדי להושיב נשים בוועדה למלחמה בקורונה? על כל השלכותיה?

החיבור הבלתי אמצעי אל כל מערכות החיים - בית הספר, הבית, הקריירה, קופת החולים, הופך אותן לחיוניות וקריטיות במוקדי קבלת ההחלטות. הן יכולות למנוע הכרעות שגויות שרק מי שמשלם את המחיר עליהן מבין את העיוות במבט ממגדל השן.

אבל נניח שנשים לא היו הרוב במערכות האלה, האם זה מצדיק את העדרן של מומחיות נשים מהוועדה? האם מישהו היה טורח להצדיק את ריבוי הגברים בצמרת הביטחונית או האקדמית בכך שרוב החיילים או החוקרים הם גברים? אין סיכוי. לגברים ברור שהאוכלוסייה כולה צריכה לקבל את סמכותם, בכל תחום. לא תשמעו גבר טוען שהוא צריך להיות המפקח על הבנקים כי רוב מנהלי הבנקים הם גברים. הוא יטען שהוא ראוי מתוקף כישוריו. אבל אישה נדרשת תמיד לטיעון הייצוג של נשים כי הכישורים שלה, מסתבר, לא מספיקים.

האם אין כלכלניות, מדעניות, פיזיקאיות וביולוגיות שיכולות לאייש את ספסלי המל"ל? האם לא נמצאה פסיכולוגית חברתית, אשת חינוך או כימאית בכירה מספיק כדי להצטרף לצוות?

נשים חייבות להיות שם לא רק בגלל שהכרעות הוועדה יימסרו להן למימוש כמחנכות ומרפאות. אלא כי הן מוכשרות. מלומדות ומוסמכות. מהוו את החלק הארי באוכלוסיה (51%) מושכות בעול ובעלות הישגים שאסור שיימנעו מהציבור - לרווחתו. אנחנו רוצות להנות מהידע ומניסיון החיים שלהן, כי אנחנו סומכות עליהן. על המחויבות והיסודיות שלא נופלים מאלה של אף גבר.

פסח שני שמצוין השבוע ניתן לשבים ממסע שלא הספיקו לעלות לירושלים ושואלים: למה נגרע?

למה שנגרע אנחנו הנשים במצב חירום כאשר הידע והניסיון שלנו יכולים להציל חיים? למל"ל אין זכות למנוע את הידע הזה מהציבור המשווע להכוונה. אסטרטגיית היציאה שלנו מותנית בכניסה - פתיחת הדלת לנשים נבחרות אל מרכז השליטה והבקרה במגפה. לא לטובתן כמו שלטובת החברה כולה. 

הכותבת היא מנכ"לית קולך - ארגון פמיניסטי דתי לקידום נשים לתפקידי הנהגה רוחנית וקהילתית ומניעת אפליה על רקע דתי