"הסבירות להקמת מפעל פצלי שמן ושריפת פלסטיק במישור רותם – נמוכה מאוד"

כך קבע מנהל התכנון, לאחר שנטען כי "המיזם אינו תואם מדיניות ארצית לצמצום פליטות גזי חממה מאחר שהוא מתבסס על פצלי שמן - מקור דלק פוסילי מהמזהמים ביותר שיש" • המשרד להגנת הסביבה והארגונים הסביבתיים טענו שיש להוריד את התוכנית לחלוטין מסדר היום

מכרה פצלי שמן במישור רותם בנגב /צילום: שותפות רא"מ
מכרה פצלי שמן במישור רותם בנגב /צילום: שותפות רא"מ

מזה זמן רב מנסה חברת רא"מ לקדם הקמת מפעל להפקת נפט וחשמל מפצלי שמן ומפסולת פלסטיק באזור התעשייה מישור רותם. אך כעת נראה כי הסבירות לכך שאותה שאיפה תגיע לכדי מימוש - נמוכה, לאחר שבישיבה שהתקיימה השבוע במנהל התכנון, הוחלט כי "הליך של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה לתכנית עלול להמשך זמן רב ויידרש לתשומות גדולות של זמן וכסף, הן של חברת רא"מ והן של מוסדות התכנון". על כן, לכן נתבקשה חברת רא"מ להתאים את ציפיותיה ולבחון שוב את כדאיות המשך קידום הפרויקט. בישיבה, הבהיר המנהל כי המתקן עומד בסתירה למדיניות הלאומית לטיפול במשבר האקלים, ועלול לגרום לזיהום סביבתי.

המנהל אף ציין, שגם אם היזמים רוצים לקדם את הפרויקט - הסיכוי שהוא יאושר בהמשך, נמוך. יחד עם זאת, ולמרות שהוחלט כי "הליך של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה לתכנית עלול להמשך זמן רב ויידרש לתשומות גדולות של זמן וכסף, הן של חברת רא"מ והן של מוסדות התכנון", ולכן חברת רא"מ נתבקשה להתאים את ציפיותיה ולבחון שוב את כדאיות המשך קידום הפרויקט, הועדה אישרה את ביצוע התסקיר.

המתקן אותו מתכננת רא"מ להקים במישור רותם, מיועד להשתמש בפצלי השמן להפקת 1.5 מיליון חביות נפט בשנה, כאשר כחלק מתהליך הפירוליזה במתקן, כלומר פירוק החומר בטמפרטורה גבוהה, יעשה גם שימוש ב-200 אלף טון פלסטיק בשנה. הליך ההפקה במתקן המשולב, דורש 380 אלף מ"ק של מים בשנה, ועתיד לייצר תוצר לוואי של 1.5 מיליון טון אפר בשנה.

"המיזם אינו תואם מדיניות ארצית לצמצום של מזהמים ופליטות גזי חממה"

לאחר עבודה ממושכת ומאמצים שנמשכו שנים, המשרד להגנת הסביבה הצליח לפני מספר חודשים להגיע להסכמות עם משרד האנרגיה על כך שבישראל לא יאושרו עוד פרויקטים חדשים של כרייה והפקת נפט מפצלי שמן, וזאת בשל פוטנציאל הזיהום הגדול של התהליך. יחד עם זאת, הוסכם כי הפרויקטים הקיימים בצינורות התכנון ימשיכו. אך המשרד להגנת הסביבה טען בדיון כי נכון לקיים תחילה דיון עקרוני על הפרויקט, ללא צורך להורות על הכנת תסקיר, ועמדתו הייתה שיש לדחות את הבקשה על הסף. זאת, שכן "המיזם אינו תואם מדיניות ארצית לצמצום של מזהמים ופליטות גזי חממה מאחר שהוא מתבסס על פצלי שמן המהווה מקור דלק פוסילי מהמזהמים ביותר שיש, כאשר אנו נמצאים בעידן בו משרדי הממשלה פועלים ללא לאות לקידום התבססותה של מדינת ישראל על אנרגיות מתחדשות". בנוסף, בעת הדיון, עמדה נציגת משרד הבריאות על הצורך בבחינת ההיבטים הבריאותיים של הפרויקט המוצע, אשר כרגע אינם ידועים.

הארגונים הסביבתיים שנכחו בדיון, אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע, התנגדו גם הם ליוזמה. הארגונים הציגו בדיון עמדה לפיה כריית פצלי השמן והפקת אנרגיה מהם (בעבודת המפעל) הם תהליך מזהם שעבר זמנו. לטענתם, פצלי שמן הם דלק מאובן מזהם ובלתי נדרש בעת הזו, ועל ישראל להתיישר עם מגמות בעולם ולעבור לאנרגיות נקיות יותר. בנוסף, היוזמה מהווה בעיניהם פתרון לא נכון לפלסטיק, בעידן שבו מדברים על צמצום בזבוז משאבים וכלכלה מעגלית.

הוועדה, לאחר ששמעה את מגיש התכנית ואת הנציגים השונים, החליטה כי כריית פצלי שמן והפקת אנרגיה מהם מהוות מקור פליטה משמעותי של מזהמים והן עומדות בסתירה למדיניות המתמשכת של ישראל למעבר לאנרגיות מתחדשות ופעולה להפחתה משמעותית של השימוש בנפט לתחבורה, והחלפתו בתחליפי דלקים. קידום התכנית שתאפשר הפקת אנרגיה מפצלי שמן, אינה עולה בקנה אחד עם היעדים של מדינת ישראל להפחתת מקורות פליטה.

בנוסף, הובלת כמויות גדולות מאוד של פסולת פלסטיק מכל הארץ ל"מישור רותם" המרוחק, רק על מנת שתשתלב עם עיבוד פצלי השמן בהליך של פירוליזה, במקום למחזר אותה ולטפל רק בשאריות המיון בסמוך למקור היווצרותה, עומד לכאורה בניגוד למדיניות הנוכחית לטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה ושל המועצה הארצית לתכנון בניה. גם ההכרח להוביל כמות גדולה של נפט במכליות כביש מ"מישור רותם" הנמצא במזרח הנגב אל בתי הזיקוק באשדוד או בחיפה, תוך העמסת כבישי הארץ במכליות רבות מהווה חסרון גדול מאוד של התהליך המוצע. "לאור האמור", נכתב בהחלטת הוועדה, "הסבירות לאישורן של שתי התכניות הנ"ל על ידי הוועדה, נמוכה מאוד".

אולם, על אף ההבנה וההכרה בנזק של הפקת פצלי שמן לסביבה, בתועלת הנמוכה שיכולה לצמוח ממפעלים כאלו בתחום הטיפול בפסולת ובסיכוי הנמוך שהתכניות תאושר על ידי המנהל, חברי הוועדה בחרו שלא לבטל כבר כעת את ההליך התכנוני. הועדה קבעה שבמידה שחברת רא"מ מעוניינת להתקדם עם הפרויקט, עליה להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, במסגרתו יוצג באופן מפורט כלל התהליך המוצע (בנוסף לכרייה שנסקרה בתכנית לכריית פצלי השמן): מהגעת פצלי השמן לפתח המפעל, דרך הבאת פסולת הפלסטיק הנדרשת לתהליך (לרבות מקורותיה), תהליך הייצור, הובלת הנפט לבתי הזיקוק (כולל הליך הזיקוק), תוך הצגת ההשפעה הסביבתית הכוללת של הליך זה בתסקיר.

 "מהיום הראשון היה ברור שהנזק יהיה רב על התועלת"

פלסטיק חד פעמי, מכפפות חד פעמיות, לבקבוקי משקה ועד כלי מזון חד פעמיים - מהווה מטרד סביבתי בעל השלכות חמורות בעולם כולו. המשרד להגנת הסביבה מעריך כי הציבור בישראל מייצר פסולת פלסטיק במשקל של כ-900,000 טון בשנה. האם שימוש בחלק מאותה פסולת פלסטיק במתקן המוצע מהווה פתרון למשבר הפלסטיק? "מהיום הראשון שחברת רא"מ הציגה את חזון המתקן להשבת אנרגיה שלה, מתקן להפקת דלק וחשמל מפצלי שמן בשילוב פסולת פלסטיק, היה ברור שהנזק יהיה רב על התועלת", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. "התוספת של פלסטיק לפצלי השמן, שהם דלק מאובן שהכרייה שלו והשימוש בו להפקת נפט הם תהליכים מזהמים, הגורמים לזיהום אוויר, זיהום קרקע וזיהום מקורות מים, היא לא יותר מהתיירקקות (Greenwash), וניסיון לצבוע בירוק תהליך מזהם".

וולפסון מדגיש כי "הדרך הנכונה לטפל בפסולת הפלסטיק היא בהפחתה במקור, כלומר צמצום השימוש בפלסטיק. יחד עם זאת, את הפסולת שנוצרת בכל זאת ניתן למחזר, כחלק מהעיקרון של כלכלה מעגלית, אם כי צריך לזכור שגם תהליך המחזור הוא תהליך שצורך משאבים ויש לו פליטות. בנוסף, בשל הערך הקלורי הגבוהה של הפלסטיק, ניתן לשרוף את הפלסטיק בתהליכים מבוקרים להשבת אנרגיה".

ואמנם, וולפסון מדגיש כי בשלב זה, המדינה לא דחתה את התוכנית. "טוב עשה המשרד להגנת הסביבה שהמליץ לדחות את התכנית על הסף, וכך גם הועדה המחוזית שהצטרפה וציינה כי התהליך כולו מזהם ועומד בסתירה למדיניות של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ולמעבר לאנרגיות מתחדשות, ובניגוד למדיניות הנוכחית לטיפול בפסולת של המדינה. אולם חובה היה על חברי הועדה לסגור את הדלת לגמרי על הפרויקט, ולא להשאיר פתח לקידומו בעתיד. יש פעמים שצריך להיות ברור ונחרץ, ולוועדה לתכנון ובנייה יש אחריות לא רק לקיים את המדיניות הלאומית אלא גם להתוות מדיניות ולהגן על הסביבה הטבעית והאנושית".

בנוסף, ראוי לציין, כי החומר המופק מפצלי שמן, הוא נחות ביעילותו ובפוטנציאל הכלכלי שלו לעומת נפט נוזלי קונבנציונלי; יחס האנרגיה המוחזרת על האנרגיה המושקעת של פצלי שמן הוא נמוך מאוד בהשוואה לנפט קונבנציונלי, והוא עומד על כ-1.5:1, בהשוואה ליחס של כ-20:1 בנפט קונבנציונלי. לפי הערכות שביצע מנהל התכנון בשנת 2013, עבור יצירת חבית דלק גולמי בודדת נדרשים כ-2 טון פצלי שמן, כשרק חלק קטן מאוד מהחומר אכן הופך לנפט. גם בשריפת החומר המוצק להפקת חום וחשמל, היעילות נמוכה ביחס לדלקים אחרים.

משותפות רא"מ נמסר בתגובה: "רא"מ ממשיכה כמתוכנן בהקמת המפעל הראשון מסוגו בישראל להשבת אנרגיה מפסולת פלסטיק במישור רותם, בהתאם למדיניות הממשלה וגורמי איכות הסביבה לצמצום היקפי פסולת הפלסטיק, דבר שבא לידי ביטוי גם בהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה במחוז הדרום שאישרה ברוב גדול של 12 תומכים מול 4 מתנגדים את המשך קידומו. החלטת הוועדה מעידה כי חבריה סמוכים ובטוחים שהפרויקט יפעל בהתאם לתקני איכות הסביבה המחמירים ביותר, כפי שייקבעו בתסקיר בלתי תלוי שיערך על ידי צוות מומחים בנושא בו תיבחן ההשפעה על הסביבה.

"שותפות רא"מ אינה מתכננת להקים את המפעל על חשבון קופת המדינה המצטמצמת בימים אלו, ועשויה לספק מענה מהיר וטוב יותר מפרויקטים אחרים הנסמכים על משלם המסים הישראלי שאמורים לקום בסמיכות לערי ישראל לטיפול בפסולת שמהווה מטרד סביבתי משמעותי. בימים בהם ישראל משוועת להקמת מפעלים חדשים ויצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, רא"מ תתמיד בחזונה להקים מפעל סביבתי ומתקדם לרווחת התושבים בנגב הצפוני".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988