דעה: גם עובדי הייטק עתידים להיפגע מעבודה מהבית

מי מעובדי ליבת ההייטק עלולים לאבד את עבודתם, וכיצד ניתן למזער את הסיכון?

עבודה בהייטק / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
עבודה בהייטק / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

אחד הענפים שעובדיו נפגעו הכי פחות ממשבר הקורונה הוא הייטק, שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק כ-11% מהם הוצאו לחל"ת, לעומת שיעור של כ-24% מהעובדים בכלל המשק (נכון לסוף חודש מרץ).

הנתונים הללו לא מפתיעים, במיוחד לנוכח המחסור במהנדסים, ובמהנדסי תוכנה בפרט, אך למרות זאת נראה שמודל העבודה מהבית, שנפוץ במיוחד במגזר ההייטק, עלול לפגוע בחסינות התעסוקתית של חלק לא מבוטל מהעובדים ובראשם המתכנתים המתחילים (ג'וניורים). מדוע? כי כעובדים מתחילים במקצוע מורכב במיוחד הם זקוקים לזמן הכשרה ארוך ויקר (עלות מעסיק של מתכנת מתחיל היא כ 25 אלף שקל ומעלה), זמן שילך ויתארך בשל הקושי להדריך אותם מרחוק. המשמעות היא מעמסה כלכלית כבדה מאד על חלק לא מבוטל מחברות ההייטק, שתתקשינה להמשיך לממן עובדים למרות תרומה קטנה בשל הדרכה לא מספיקה, ותיאלצנה להיפרד מחלק מהם.

האם כל המתכנתים המתחילים עתידים להיפגע במידה דומה? בהחלט לא. נתחיל במי שסיכוייהם להיפגע הם קלושים - בוגרים מצטיינים של האוניברסיטאות המובילות, שהם מהמתכנתים המבוקשים במשק ועל כן רבים מהם "ניצודים" על ידי החברות הגלובאליות, שממילא עשירות מספיק כדי לממן תהליכי הכשרה ארוכים של הג'וניורים הכי יקרים. לעומתם, למתכנתים מתחילים בוגרי מכללות סיכוי גבוה יותר לאבד את מקום עבודתם עקב העבודה מהבית כי הם מבוקשים פחות, מה גם שרבים מהם עובדים בסטארט-אפים וחברות פחות מבוססות (לגבי בוגרי בוטקאמפים אין בכלל שאלה, אם כי הללו פחות רלוונטיים שכן הם מהווים כ 3% מהמתכנתים בשוק).

ההבדל בין הקורונה לבועת הדוט-קום

התופעה הזו לא חדשה. עם התפוצצות בועת הדוט-קום בשנת 2000, שהביאה לגלי פיטורים מתמשכים גם בחברות הגדולות ביותר, הנפגעים העיקריים היו מתכנתים צעירים שחלק לא מבוטל מהם לא הצליחו לחזור לתעשיית ההייטק כמתכנתים. חלקם התפשרו על תפקידים נחותים מפיתוח תוכנה (בדיקות תוכנה, IT , תמיכה וכו'), ואילו אחרים מצאו תפקידי תכנות פחות מורכבים בגופים לא טכנולוגיים (בנקים, חברות ביטוח וכדומה), על כל המשתמע מכך מבחינת ערך מותג / שכר וכו'.

האם זה מה שצפוי לצעירים גם כעת? להערכתי לא, וזאת בעיקר מפני שהמחסור באנשי פיתוח הוא כל כך גדול (על פי הרשות לחדשנות חסרים כ 20 אלף, להערכתי חסרים יותר), שגם מי שיפוטר קרוב לוודאי שיצליח למצוא את דרכו חזרה לתעשייה כמתכנת, בפרט אם ישכיל להשקיע בפיתוח מיומנויות בתקופת האבטלה. אלו שילמדו טכנולוגיות רלוונטיות, ישפרו יכולות מקצועיות (לתכנת, לתכנת, לתכנת), ובמקביל יחפשו עבודה באופן אינטנסיבי (יש לא מעט משרות פיתוח פתוחות), סיכוי לא רע שיעברו בהצלחה מבחני מיון מקצועיים, וימצאו תפקידי תכנות איכותיים, ואפילו די מהר.

יתרה מכך, מתכנתים צעירים יכולים לעשות לא מעט כדי לשרוד בארגון למרות המשבר, אם יניבו יותר תוצרת/יותר איכותית מג'וניורים אחרים. ישקיעו יותר, ילמדו באופן עצמאי, יהיו יותר פרואקטיביים, "ישאבו" יותר משאבי הדרכה מרחוק, או אפילו יעבדו בצוות במידה וזה ניתן (במשרדי החברה או בבית עם מתכנת/ים נוספים).

השקיעו, שפרו, תקשרו

ומה על עובדים מתחילים בתחומים אחרים, האם גם הם עלולים לאבד את משרתם עקב עבודה מהבית? כל עובד ששיעור העלות/תועלת שלו גבוה יחסית נמצא בסיכון גדול בתקופת משבר כלכלי, בין אם הוא עובד מהבית ובין אם לאו, בוודאי עובדים לא מנוסים במקצועות מורכבים. לכן טוב יעשו כולם, והמתחילים בפרט, אם ישקיעו יותר, יגבירו תפוקה וישכילו לתקשר לממונים את השיפור בביצועים (עובדים מרחוק מוערכים פחות, כפי שכתבתי בהרחבה בטור רוצים קריירה? אל תעבדו מהבית), אחרת סיכוי ניכר שהמאמץ יהיה לשווא. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com