סופית: דיון הקראת כתב האישום במשפט נתניהו לא יועבר בשידור חי

שופטי בג"ץ, עוזי פוגלמן, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף, דחו על הסף את עתירת "גלובס" לצלם ולשדר את הדיון הקבוע ליום ראשון הקרוב • לדברי השופטים, "הגם שאין חולק כי ההליך מעורר עניין ציבורי ברור, לא מצאנו כי הונחה עילה להתערבותנו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Gali Tibbon, Associated Press
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

סופית: דיון הקראת כתב האישום במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יועבר בשידור חי לציבור הרחב. שופטי בג"ץ, עוזי פוגלמן, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף, דחו על הסף את עתירת "גלובס" לצלם ולשדר את הדיון הקבוע ליום ראשון הקרוב, 24 במאי.

השופטים ציינו כי שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחו לפני כמה ימים את בקשת "גלובס" לשדר את הדיון, נתנו דעתם למגבלות הריחוק החברתי החלות בתקופה זו, לצד שיקולים הנוגעים לעניין הציבורי בהליך - שבגינם הותרה הקרנת הדיון בשני אולמות נוספים.

לדברי שופטי בג"ץ, "החלטה זו (של המחוזי בירושלים. ח',מ'), המסורה במובהק לשיקול-דעתו של המותב היושב בדין, מצויה בגדר סמכותו ואינה נופלת בגדר אמות-המידה להתערבות בהחלטות ערכאות שיפוטיות".

שלושת השופטים הוסיפו לגופם של דברים כי "הגם שאין חולק כי ההליך מעורר עניין ציבורי ברור, לא מצאנו כי הונחה עילה להתערבותנו, אף אילו היינו יושבים כערכאת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי".

לפי פסק הדין, נושא פתיחתם של בתי המשפט בישראל לתקשורת אלקטרונית נדון בהרחבה על-ידי ועדה ציבורית שמינה שר המשפטים בשלהי שנת 2000 בראשות השופטת (כתוארה אז) דורית ביניש. השופטים ציינו כי עמדת הוועדה הייתה כי יש להחיל את הניסוי לבחינת פתיחת הליכי משפט בישראל לתקשורת אלקטרונית על הליכים המתקיימים לפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלבד, וזאת מטעמים הנוגעים להגנה על זכויות המשתתפים בהליכי המשפט ועל העצמאות השיפוטית, הגנה על טוהר ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור בבתי המשפט.

עוד כתבו שופטי בג"ץ כי הומלץ להקים ועדת היגוי שתלווה את הניסוי האמור ותפקח עליו, וזו אכן הוקמה, בראשות המשנה לנשיאה חנן מלצר. בעקבות המלצות אלה הוחלט לאחרונה להתחיל בפרויקט ניסיוני של העברת שידורים ישירים מבית המשפט העליון, במתכונת דומה לזו שהומלצה על-ידי הוועדה, כך שהניסוי יצומצם בשלב הראשון להליכים נבחרים, בעלי עניין ציבורי מיוחד, המתקיימים לפני בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ או בהליכים המתבררים לפני הרכב מורחב של שופטים בלבד - בהיקף של כעשרה שידורים ישירים מדי שנה.

לדברי השופטים פוגלמן, גרוסקופף ואלרון, "קיימים שיקולים כבדי-משקל התומכים בבחינה הדרגתית וזהירה של הפעלת הסמכות להתיר שידורים אלקטרוניים של הליכים משפטיים בערכאות דיוניות - בהליכים פליליים ואזרחיים כאחד. זאת ועוד, גם השידור האלקטרוני של הליכים המתקיימים לפני בית משפט זה (העליון) נעשה בהתאם למתכונת מצומצמת וניסיונית שעליה המליצה הוועדה לצורך המשך בחינה של הנושא בעתיד". 

בעתירה לבג"ץ טענו, באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי, כי "העותרים סבורים כי לא די במקרה זה שבו ההליך מתנהל בדלתיים פתוחות כדי להגשים את עיקרון פומביות הדיון והשקיפות הנדרשת, שכן אין אפשרות לציבור הרחב להיחשף למלאכה השיפוטית, ובוודאי במשפט מכריע כמו זה, באופן שבו עיקרון הפומביות מחייב, באמצעות שידור ישיר".

לטענת "גלובס", החלטת שופטי המחוזי שלא להתיר את השידור חורגת ממתחם הסבירות, מכיוון שהיא מתירה שידור למספר בלתי מוגבל של אנשים, רק כל עוד ימהרו ויתפסו את מקומם בתחום הפיזי של שני האולמות הסמוכים (לאולם הדיונים). לעמדתנו, שכאמור נדחתה בבג"ץ, "לא קיים הבדל בין הציבור הרחב שייכנס לאותם שני אולמות סמוכים שאליהם ישודר הדיון ובין הציבור הרחב ברחבי ישראל שלא יצליח להגיע ולהיכנס אליהם".

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988