60 אלף עסקים בסכנת סגירה. עד לאן תוביל אותנו הקורונה הכלכלית?

ההערכות האחרונות שפורסמו על ידי ארגון להב מדברות על 60 אלף עסקים שייסגרו בעקבות משבר הקורונה, אבל החשש הוא שהנתונים יהיו גבוהים יותר • "גלובס" בעקבות הרשימה ההולכת ומתארכת של עסקים שהודיעו על סגירה, והדאגה מתגובת שרשרת שתשפיע על שוק התעסוקה

בית עסק שנסגר במרכז תל אביב. יותר עסקים ייסגרו ב־2020 מאשר עסקים שיפתחו  / צילום: איל יצהר, גלובס
בית עסק שנסגר במרכז תל אביב. יותר עסקים ייסגרו ב־2020 מאשר עסקים שיפתחו / צילום: איל יצהר, גלובס

"חברים יקרים, לאור המצב הקשה... היום הלכתי לראיון עבודה לאחר 35 שנים שאני עובד ומתפרנס בכבוד כליצן וקוסם, במותג איציק הליצן... ומתחיל לעבוד כשומר בלילות עם שכר של 31 שקל לשעה... רק כדי להביא לחם הביתה... עצוב וכואב".

את הפוסט הזה העלה לפייסבוק איציק עוזרי, או בשמו המוכר יותר "איציק הליצן והקוסם". דמותו הופיעה במסיבות ימי הולדת, בבתי ספר, בתוכניות בידור וברדיו. הוא מהראשונים שנכנסו לתחום הליצנות הרפואית והפך (בהתנדבות) לליצן של ילדי בית החולים שניידר.

אבל אז הגיעה הקורונה ואיציק פשט את מדי הליצן, נטש את העסק העצמאי שטיפח במהלך 35 השנים האחרונות ועבר ללבוש את מדי השומר, השכיר.

סיפורו של איציק הליצן הוא סיפורם של עצמאים רבים בימים אלה. מאות עצמאים שמחזיקים עסקים, חלקם במשך 50 שנה, נעלו את הדלתות ויצאו לחפש פרנסה במקום אחר. בין העסקים הללו חנות הצעצועים השכונתית הוותיקה, מסעדות מפורסמות, עסקים בתחום התיירות, צלמים. חלקם עובדים לבד, אחרים מעסיקים עובדים שגם הם מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה.

פחות עסקים פחות פדיון - אתר
 פחות עסקים פחות פדיון - אתר

הסוגרים: מסעדות, מכוני כושר וחנויות משחקים

מבדיקת "גלובס" עולה רשימה ארוכה של עשרות עסקים שסגרו את שעריהם לצמיתות בימים האחרונים. ביניהם, קזינו זה פריז - מחלוצי מהפכת הברים של שוק מחנה יהודה, שסוגר אחרי כ-10 שנים; חנות המשחקים הוותיקה שלמה משוק הכרמל בתל אביב, שתסגור את פעילותה לאחר 50 שנות פעילות; הסטודיו לפילאטיס של דליה מנטבר בתל אביב, שנסגר אחרי 44 שנות פעילות, מקום שבו התאמנו 400 תלמידים והעסיק 22 עובדים; קפה לואיז בחיפה, בית הקפה בשכונת כרמליה, שנסגר לאחר 14 שנות פעילות - "מהמשבר הזה כבר לא הצלחנו להתאושש", כתבו הבעלים בפוסט בפייסבוק;
וכך גם רשת האופנה הוותיקה רזילי, שמפעילה 10 חנויות וסוגרת לאחר 25 שנות פעילות, ותשמר לעוד זמן קצר רק את פעילות האונליין; ובית הספר למוזיקה של דורון גיאת בתל אביב, שבאופן שוטף העניק שירות לכ-100 תלמידים בשישה חדרי הקלטות, סגר את שעריו לאחר 22 שנה.

ועוד ועוד מסעדות - מסעדת מנצ’וק התל-אביבית; מסעדת סלטוס בהרצליה; נקניקיה שכזאת, הסניף באלנבי שבתל אביב; מסעדת זכאים הטבעונית בתל אביב; חומוס שוק ברמת גן; אורבן שמאן ברחוב דיזינגוף בתל אביב; מסעדת מדזו בהרצליה; מסעדת סולטנה בתל אביב; והרשימה עוד ארוכה.

בין העסקים שנאלצו לסגור מצאנו גם את אלבינה בעזוב, בעלת המסעדה האיטלקית הוותיקה בוקצ’ו שברחוב הירקון. מזה 27 שנים שהמסעדה עובדת ומשגשגת - אבל הקורונה הצליחה להכריע אותה. אלבינה רכשה את המסעדה לפני כשנתיים והעסיקה 19 עובדים. היא הצליחה להחזיר את ההשקעה והתחילה להרוויח כסף רגע לפני המשבר. "הרבה עסקים לא הרגישו את הקורונה כי הם יכלו לעבוד במשלוחים או טייק אווי, אבל מסעדות ערב כמוני שהיו בהן שלוש ארוחות בישיבה - לא יכולנו לשנות את העסק, וקרסנו ראשונים", מספרת אלבינה.

לגבי המענקים מהמדינה שהיו אמורים לסייע לה, היא אומרת: "מה שהיה רלבנטי לעסקים בינוניים ולמחזורים של בתי קפה ומסעדות היה הפעימה השלישית, אבל אני לא קיבלתי עדיין שקל. במענק הפעימה השנייה הייתי אמורה להיות זכאית למענק כי אני שכירה בעלת שליטה בחברה שלי, אבל עדיין לא קיבלתי כלום ולא יודעת כמה אקבל. קרסתי".

היום שאחרי: הרבה פחות עסקים ועצמאים

התחזיות של כלכלנים וארגונים שונים במשק בנוגע לשרידותם של העצמאים בצל משבר הקורונה מבשרות רעות. מהן עולה כי בין 60 ל-100 אלף עסקים עתידים להיסגר בשנה הקרובה. חלקם הגדול יצטרכו להתמודד עם הבעיה התזרימית מהיום הראשון: בעוד לעובדים שכירים ישנה רשת ביטחון סוציאלי בדמות דמי אבטלה, הפגיעה באוכלוסיית העצמאים הותירה אותם ללא הגנות.

על פי מחקר שערך ד"ר רובי נתנזון, יועץ כלכלי של להב (לשכת ארגוני העצמאים בישראל), מספר העסקים הקטנים צפוי להצטמצם בכ-17 אלף במהלך שנת 2020 ומספר העצמאים יצטמצם בכ-20%.

מסקרים שביצעה הלמ"ס בקרב עסקים לאור התפשטות נגיף הקורונה, עולה כי הענף שבו שיעור העובדים המצויים בחל"ת הוא הגבוה ביותר הוא המסחר הסיטונאי והקמעונאי - 33% מהעובדים בענפים אלו לא חזרו מחל"ת, נכון לחודש מאי. כ-85% מהעסקים דיווחו במהלך חודש מאי כי לאור משבר הקורונה נרשמה פגיעה בפדיון העסקי שלהם, כאשר כמעט שליש מהעסקים דיווחו על פגיעה הגדולה מ-50% בפדיון.

מדובר במגמת שיפור בהשוואה לפגיעה בפדיון במהלך חודשים מרץ ואפריל 2020, אבל בפועל המצב המספרים אינם חושפים את עומק הפגיעה - הסקרים הללו מתייחסים לעסקים המעסיקים חמישה עובדים ויותר, ואינם לוקחים בחשבון עסקים של עצמאים שלא מעסיקים עובדים או של עסקים של עצמאים המעסיקים פחות עובדים.

מסקר שביצעה רשות החדשנות בקרב סטארטאפים ועסקים בתחום הטכנולוגיה העילית, עולה כי גם שם קיים סיכון ממשי לשרידות העסקים: 20% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו על קשיים בגיוס הון; 90% דיווחו על פגיעה במכירות; 71% הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים.

לדברי נתנזון, "תמונת מצב זו, מעידה על החומרה של הפגיעה בעסקים בישראל ועל יכולת השרידות שלהם לאור משבר הקורונה. הפגיעה אמנם אינה אחידה בכלל ענפי המשק, אך היא אינה פוסחת על אף אחד מהם. כמו כן, נראה כי עסקים קטנים יותר, המעסיקים פחות שכירים, נפגעים באופן משמעותי הרבה יותר".

החשש: הנתונים בשטח עגומים הרבה יותר

פתיחה של עסקים על ידי עצמאים מהווה מדד לצמיחה ולחדשנות במשק. לפי הערכת מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, מספר העסקים שייפתחו ב-2020 צפוי לעמוד על כ-40 אלף בלבד - שיעור נמוך ב-30% מבשנים רגילות. מרבית הירידה במספר העסקים החדשים צפוי לנבוע מהירידה בפתיחה של עסקים חדשים על ידי עצמאים.

לעומת זאת, שיעור העסקים שנסגרים צפוי לעלות בצורה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות ולעמוד על 57 אלף. במילים אחרות: 2020 צפויה להיות השנה הראשונה מזה שנים ארוכות שבה נסגרים יותר עסקים מאשר נפתחים.

ההשלכות יתגלגלו הלאה: על פי יחס מוערך של 4.2 משרות בממוצע לכל עסק חדש שנפתח, הרי שמדובר בצמצום של 71,400 משרות במשק במהלך 2020 כתוצאה מסגירה של עסקים בלבד.

ההערכות הפחות אופטימיות מדברות על מספרים אחרים. אביר קארה, מייסד תנועת "אני שולמן", אומר: "אנו צופים שלפחות 100 אלף עסקים יסגרו. הקורונה מאיימת על הכלכלה הישראלית, ואנחנו צועדים בצעדי ענק לפשיטת רגל של מדינת ישראל. אין למדינת ישראל את הפריבילגיה לפשוט רגל, ישראל היא לא יוון או ספרד. יש לנו אויבים שעומדים בפתח. אם נפשוט רגל, מחר בבוקר אין לנו מדינה. חשוב שמדינת ישראל תשקיע את כל הכספים שלה היום בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים כדי להימנע מהמצב הזה".

ההערכות בסקרים ובמחקרים השונים מדברות על 60-70 אלף עסקים שייסגרו.
קארה: "אלו הערכות שגויות. יש עסקים שלא נכנסים לסטטיסטיקה. למשל, איציק הליצן הוא עסק שלא נכנס לסטטיסטיקה, כי זה עסק של בן אדם אחד. הוא לא לבד - הרבה מפעילי הילדים, צלמים באירועים ועוד החליפו עבודות, הפכו לשכירים, והם לא יחזרו להיות עצמאים. אבל אף אחד לא סופר עסקים של בן אדם אחד. יש בערך 150 אלף עוסקים פטורים שעובדים לבד. אנחנו יכולים בקלות להגיע ל-700-800 אלף עסקים סגורים. קשה לעקוב ולספור את כל העסקים שהם עסק של אדם אחד. יש פה מאות אלפי עסקים בסיכון".

קארה אומר כי לאנשים רבים הטענות נשמעות כמו נבואת זעם, אבל זו המציאות. "אחרי השיחה שלי עם איציק הליצן בכיתי. אבל אני כל היום שומע את הסיפורים האלה. יש גני ילדים, משחקיות שנסגרות ועסקים שבעלי הנכסים שבהם הם פועלים לא יכולים להוריד להם את השכירות כי זו הפרנסה היחידה שלהם, אז גם העסק קורס וגם בעל הנכס קורס. אני מקבל מאות פניות ביום, ואני נחרד מהמצב".
רשות המסים ומשרד האוצר בחרו שלא להגיב. 

החורים בתוכנית הסיוע לעצמאים: מעט מדי, ובעיקר מאוחר מדי

המציאות הקשה של העסקים בארץ לא חמקה מעיני המדינה, והולידה את תוכנית הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. זו כללה שלוש פעימות של מענקי סיוע לעצמאים, הנחה בארנונה, קרן הלוואות בערבות המדינה ותוכנית לעידוד העסקת עובדים.

אז מדוע העצמאים עדיין מתלוננים? בעיקר בשל העובדה שעד היום התוכנית לא הגיעה למיצוי, וסכום עצום נותר תקוע בקופת הסיוע.

בנוסף, אלו שכבר קיבלו סיוע כספי גילו שהסכום נמוך מאוד ואינו משקף את השיעור האמיתי של הפגיעה שחוו.

אבל נדמה שהבעיה המרכזית שהובילה לקריסתם של עסקים רבים הייתה העובדה שהסיוע מהמדינה הגיע מאוחר מדי. לדברי עו"ד רועי כהן, נשיא להב, "אנחנו שלושה חודשים מפרוץ המשבר ויש בעלי עסקים שלא קיבלו עוד שקל אחד סיוע מהמדינה. איך ציפו שישרדו את המשבר בלי סיוע מיידי?".

כהן אומר כי "בכל מדינות אירופה הזרימו מהרגע הראשון מענקים לחשבון הבנק והלוואות בערבות מדינה של 80% ו-90%. כאן כבר חודשיים רק מדברים על קרן של 50% בערבות מדינה, ועם דיבורים עסקים לא שורדים. בעלי העסקים איבדו את האמון, התייאשו וסגרו. ואני מבין אותם, כי בשעת אמת המדינה הפקירה אותם לגורלם ולא לקחה אחריות על זה שהיא סגרה להם את הפרנסה. זו תהיה בכיה לדורות, כי הדור החדש לא יפנה ליזמות ולעצמאות".

לדברי אביר קארה, מייסד תנועת "אני שולמן", "המענקים של המדינה יכלו לעזור לעסקים, אבל במענק הפעימה הראשונה רוב בעלי העסקים לא קיבלו כי התנאים היו נוקשים, וגם מי שקיבל קיבל בממוצע מענק של כ-3,500 אלף שקל - שלא מאוד סייע לו בשיאו של המשבר במרץ-אפריל. בפעימה השנייה, שעמדה על סכום מקסימלי של 10,500 הממוצע היה כ-5,300 שקל, ושוב זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.

"בפעימה השלישית, שהיתה אמורה להיות המשמעותית ביותר וזו שבאמת תציל את העסקים, הבעיה המרכזית היא העיתוי. לקח להם המון זמן להגיב, והם הוציאו את התוכנית אחרי חודשיים וחצי כשכבר המצב היה קשה מאוד. אם מגיע לעסק 320 אלף שקל בפעימה השלישית - ברור שזה יכול לתת לו אוויר לנשימה, אבל הוא מקבל את זה רק עכשיו".

הפעילות העיקרית של ראשי ארגוני העצמאים מתמקדת כרגע בהפעלת לחץ על המדינה - לתקן את תוכנית הסיוע, ולאפשר לעוד עסקים להיכלל בתכניות הללו, ולקבל סכומים משמעותיים יותר.

מעבר לכך, טוענים בארגוני העצמאים כי המדינה גם לקחה כעת צעד לאחור בסיוע לעצמאים לאור החזרה לשגרה. דבר המתבטא בכך שהופסקו ההקלות בארנונה, ולא נעשות תוכניות שיקום ליום שאחרי המשבר. "זה גזר דין מוות לעסקים, שזורקים אותם לשגרה בלי שום סיוע", אומר רועי כהן.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988