כך אפשר לחבר את קטר ההייטק לקרונות התעשייה המסורתית

מה יוביל חברות בתעשיות מסורתיות לאמץ טכנולוגיות • איך המדינה יכולה לעזור להן • ואיך דואגים שכוח האדם בתעשיות האלו לא יישאר מאחור • תוכנית עבודה: סדרת שידורי לייב של "גלובס"

איך חיבור בין סטארט-אפים לתעשייה יתרום לכלכלה?

לוטן לבקוביץ’, שותף בקרן ההון סיכון גרוב ונצ’רס: "לצערנו, יש פה תחושה של שתי כלכלות - ההייטק שבין חדרה לגדרה ושאר המדינה. אני אוריד את כובע ההון סיכון ואדבר כישראלי - זאת טרגדיה למדינה. זה משול לאותו אפריקאי שעובד במכרה יהלומים, בתנאים לא תנאים, ויהלומים - אחד הדברים היקרים - נמצא לידו והוא לא נהנה מהם".

מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים: "מפעלים בלי טכנולוגיה מתקדמת מציעים מוצר פחות טוב. יש להם יותר תקלות, ופחות תפוקה. אין להם ידע על מה שקורה במפעל, ומכיוון שהמכונות לא מחוברות לאינטרנט, לא ניתן למנף את הדאטה".

מה מקשה על שיתוף הפעולה?

קינן: "הבעיה הכי גדולה זה נושא ההטמעה. הפתרון של הסטארט-אפ הוא לא גנרי, הוא צריך לעבור התאמה מלאה לצרכים של אותו מפעל. זה דורש תשומות גדולות שלא קיימות. סטארט-אפ מתעסק בפיתוח ואין לו אנשי שירות. לכן רשות החדשנות צריכה לתת את המימון שנדרש להטמעה הארוכה. אני מאמינה שנראה יותר הצלחות של חיבורים כאלו".

לבקוביץ’: "סטארט-אפ נשמע כמו דבר מפואר ויציב, אבל זאת חיה עדינה - אם היא לא מוכיחה את הערך שלה, מצליחה למכור ולהשיג לקוחות - היא לא תשרוד. אין להם רזרבות ענקיות ועשרות שנים של מותג ונוכחות. סטארט-אפ חייב לפתור את הבעיות הנכונות וכמה שיותר מהר. האבסורד הוא שתהליך המכירה ארוך יותר בישראל מאשר ללקוחות גרמניים, למשל. יש עוד אתגרים - הסכום שאתה יכול לקבל עבור אותו מוצר ושירות הוא נמוך יותר, וגם לא בטוח שהבעיות שאתה פותר למפעל בישראל, הן רפרנס מספיק טוב למה שקורה בעולם. אתה עלול לפתח את הפתרון הלא נכון לבעיה הלא נכונה".

איך משבר הקורונה משפיע על החברות המסורתיות?

קינן: "יהיה קשה לבצע תהליכים רוחביים ולהכניס חדשנות - בטח בחודשיים הקרובים - מכיוון שחברות מתכנסות לחשיבה על ההתנהלות השוטפת ברבעונים הקרובים, שבהם יהיה חוסר ודאות בגלל השפעת המשבר בעולם על היצוא. בוחנים את ההוצאות ואיך מחזירים עובדים, ותוכנית העבודה ברמת התעשייה משתנה".

יריב לוטן, ראש תחום פיתוח סקטורים אסטרטגיים בעמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל: "תעשייה 4.0 בארץ ובעולם תרוויח מהמשבר, כי יש צורך. בעידן שאין כנסים ואין טיסות, הסטארט-אפים הישראליים יכולים להגיע לעוד לקוחות, בתקווה שברוב המקרים זה כן יהיה רפרנס טוב למה שקורה בעולם".

האם הלקוחות המסורתיים יודעים לאמץ טכנולוגיות?

לוטן: "צריך להתגבר על שלוש בעיות, ששתיים מהן מיוחדות לישראל: תעשייה קטנה יותר ולכן יש פחות משאבים להתנסויות כאלו; הערך המוסף בתעשייה פה נמוך יותר; והפן התרבותי, שנכון בכל המדינות. הסטארט-אפים פה בחצר האחורית, קל לעבוד ביחד - זה באמת עניין של תמרוץ לעשות את הצעד הראשון. ברגע שהדברים יזוזו, נראה פה דברים מעניינים".

מה המדינה יכולה לעשות?

לבקוביץ’: "אני מאוד מאמין בשוק חופשי - אם למישהו אין אינטרס כלכלי מובהק ורצון לעבוד עם סטארט-אפ, כנראה שזה לא צריך לקרות. המדינה יכולה לגשר בחינוך שוק. אולי המונח של תעשייה 4.0 יותר מוכר, אבל צריך עוד יותר להכין את הקרקע. והדבר השני הוא לתמרץ את החברות לחשוב לטווח הארוך על חשבון הטווח הקצר".לוטן: "עם תעדוף מהמגזר הממשלתי, אני חושב שאפשר לקדם את הנושא. גם כשאנחנו עושים תוכניות בגרמניה, יש תמיכה ממשלתית משמעותית לאימוץ טכנולוגיות כאלו. זה לא קורה מעצמו. בטח כשהתרומה לעובד נמוכה בחצי ממה שקורה במדינות אחרות".

איך הקדמה הטכנולוגית משפיעה על כוח האדם?

צורי דבוש, יו"ר קליל: "אנחנו מקימים מפעל חדש לתריסים. זה מצריך מאיתנו לגייס עובדים בעלי מיומנות גבוהה יותר - מהנדסים, מתכנתים וכו’. העלות שלהם אמנם גבוהה יותר, אך השימוש בטכנולוגיות ייצור מתקדמות מאפשר להגדיל את הפריון. במפעל החדש יהיו הרבה פחות עובדים בעלי מיומנויות נמוכות, כי המכונות מחליפות עבודה ידנית. המדינה צריכה לתת יותר תקציב להכשרת כוח אדם שקיים במערכת, כי אנחנו לא רוצים להיפרד מהעובדים הוותיקים".

מה ניתן לעשות כדי להכין את כוח האדם טוב יותר למאה ה-21?

דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "העובד בתעשיות המסורתיות לא יעצור באמצע החיים כדי ללמוד. נדרשת התערבות ממשלתית כי יש פה כשל שוק. אם התעשיין ישקיע את הכסף בשדרוג היכולות של העובד, בסיום ההכשרה עלול המתחרה שלו לחטוף לו את העובד. המשק ירוויח, אבל מבחינתו ההשקעה תרד לטמיון, ולכן המדינה צריכה לסבסד את ההכשרה. המדינה לא צריכה לבצע ההכשרות מקצועיות בעצמה, זה לא רלוונטי להיום".

תומר סיימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט: "יש קשר בין רמת ההשכלה ליכולת להתנייד בעשירונים בישראל, המדינה חייבת לקחת אחריות על הפערים. למשל, לאפשר מסגרות למידה כדי שאנשים ישפרו את היכולות שלהם. צריך לשים דגש על הירידה בפריון בשנים האחרונות. להייטקיסט יכולה להיות השפעה גדולה על תחומים מסורתיים כמו חקלאות ותעשייה, אבל יש מחסור בעובדים. אם המדינה תשקיע בכך, ההחזר שהיא תקבל יהיה גבוה". 

***גילוי מלא. שידורי הלייב מתקיימים בשיתוף ובחסות מיקרוסופט.

צרו איתנו קשר *5988