אסיפת בעלי המניות של טבע אישרה את הארכת כהונתו של המנכ"ל שולץ ואת השינוי בתנאי העסקתו

כהונתו של קאר שולץ, שנכנס לתפקיד מנכ"ל טבע בסוף 2017, תוארך ויוגדל הרכיב המתבסס על ביצועים בתגמול שלו • עלות התגמולים למנכ"ל בשנתיים האחרונות: כ-45 מיליון דולר • בוטל הסעיף בתקנון המחייב רוב של דירקטורים תושבי ישראל

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: כדיה לוי, גלובס
קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: כדיה לוי, גלובס

האסיפה השנתית של בעלי המניות של טבע , שבשל מגפת הקורונה נערכה השנה באופן וירטואלי בלבד, ללא התכנסות בפועל במשרדי החברה בפתח תקווה, אישרה אתמול את כל ההצעות שהעמידה החברה להצבעה.

ההצעות שאושרו כוללות את שינוי תנאי ההעסקה והארכת כהונת המנכ"ל קאר שולץ, בחירה של ארבעה דירקטורים ובהם היו"ר ד"ר סול ברר, ושינוי בתקנון החברה, המבטל את הדרישה שלפיה רוב חברי הדירקטוריון יתגוררו בישראל.

בהצעה על שינוי תנאי ההעסקה של שולץ תמכו 71.5% מבעלי המניות שהשתתפו בהצבעה. ההצעה שאושרה כוללת הגדלה של החלק בתגמול של שולץ שיתבסס על ביצועים, כך שהוא יקבל מניות חסומות שמותנות בעמידה ביעדים (PSU) בגובה 7 מיליון דולר ב-2020, לעומת 4 מיליון דולר ב-2019. 

בשאר הרכיבים של התגמול לא יהיה שינוי: שכר הבסיס השנתי שלו יישאר 2 מיליון דולר, יעד הבונוס השנתי יהיה 2.8 מיליון דולר והיקף המניות החסומות יהיה 3 מיליון דולר. במקביל, כהונתו של שולץ תוארך לשש שנים - עד נובמבר 2023, במקום נובמבר 2022. העלות השנתית של שולץ תסתכם ב-14.8 מיליון דולר ב-2020 בהנחה של עמידה בכל היעדים כולל של הבונוס.

שולץ נכנס לתפקיד המנכ"ל בסוף 2017, כשטבע הייתה במשבר עמוק, ובין נימוקי דירקטוריון החברה לשנות את תנאי ההעסקה שלו כעת צוינו הצלחת החברה לעמוד ביעד חיסכון שנתי של 3 מיליארד דולר באמצעות תוכנית ההתייעלות ששולץ הציג, הפחתת החוב נטו ב-21% בין סוף 2017 לסוף 2019, הגדלת מכירות התרופות המקוריות אוסטדו ואג'ובי והשקת תרופת ביוסימילר בארה"ב.

כל אלה צוינו על-ידי הדירקטוריון בזימון לאסיפה כצעדים שממצבים את טבע לקראת צמיחה עתידית. במקביל הם ציינו, כי בתקופת שולץ ישנו לחץ "חיצוני" על המניה "בשל אירועים שקדמו לתקופת שולץ - ההליכים המשפטיים בגין האופיואידים ותיאום המחירים בארה"ב". עלות העסקתו של שולץ עמדה אשתקד על 11.9 מיליון דולר וב-2018 על 32.5 מיליון דולר, כולל מענק חתימה של 20 מיליון דולר. 

הצעה נוספת שאושרה, כאמור, הייתה שינוי בסעיף בתקנון של טבע. הצעה זו זכתה לרוב משמעותי של 96% מהמשתתפים בהצבעה. קודם לכן קבע הסעיף בתקנון כי חבר בדירקטוריון טבע לא יידרש להחזיק במניות טבע, כי תאגיד אינו יכול להיות חבר דירקטוריון וכי רוב חברי הדירקטוריון יהיו תושבי ישראל, אלא אם מרכז הניהול של החברה עובר למדינה אחרת.

נכון להיום, הדירקטוריון כולל שלושה ישראלים: אמיר אלשטיין, חמי פרס ופרופ' רונית סצ'י-פאינרו, כשגם קודם לכן דובר על תושבות בישראל ולא בהכרח אזרחות ישראלית. השינוי בסעיף, כפי שאושר אתמול באסיפה, קובע כי "דירקטוריון החברה יכלול ייצוג משמעותי לדירקטורים תושבי ישראל, שאינו חייב להיות רוב, אלא אם מרכז הניהול של החברה יעבור למדינה אחרת". שתי ההגבלות הנוספות (החזקה במניות ודירקטור שהוא תאגיד) בוטלו.

האסיפה אישרה גם את מינוים מחדש של שלושה חברי דירקטוריון וכן צירוף דירקטורית חדשה, לתקופה של עד לשנת 2023. המינויים של הדירקטורים הנוכחיים היו"ר סול ברר, חמי פרס וז'אן מישל חלפון, ושל הדירקטורית החדשה ג'נט ורגיס שמגיעה מעולמות הפרייבט אקוויטי והפארמה, אושרו ברוב של 88%-94%.

טבע נסחרת בניו יורק ובת"א לפי שווי של 13.7 מיליארד דולר, לאחר עלייה של כ-29% במחיר המניה מתחילת 2020.