לאחר מלחמת העולם הראשונה מצבה של גרמניה היה בכי רע- העלבון מהסכמי ורסאי, שהטילו את האשמה הבלעדית על המדינה הגדולה בצפון מערב אירופה הוביל למשבר חברתי וכלכלי קשה. כשאדולף היטלר עולה לשלטון בשנת 1933, כשליש מכוח העבודה הגרמני מובטל. בשש השנים מאז עלייתו לשלטון ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה, מצבה של החברה הגרמנית משתפר מקצה לקצה.
מה נעשה שם בעצם? האם לנאצים היתה מדיניות כלכלית מודעת ומתוכננת? לפי החוקר הישראלי אברהם ברקאי, בהחלט כן. זו היתה תפיסה כלכלית שכפופה לעקרונות התוקפניים, הגזעניים והאנטישמיים של הנאצים; כלכלה שכפופה לאינטרסים של הפולק הגרמני. איך זה קשור לטייקונים ולמערכת הפיננסית הבינלאומית? ואיך זה שמרכיבים גדולים ממנה הפכו לנורמה בכלכלת העולם המערבי?
מוזמנים להאזין ולעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם.
■■
ד"ר אושי שהם-קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחומי ה-Fintech ,Wealthtech ,Insurtech. מרצה על התפתחויות טכנולוגיות קרובות והשפעתן על סקטורים שונים בתעשייה ומדריך בשימוש בסכמות חשיבה מתחום לימודי העתידים לטובת עבודה ארגונית. ניתן להשיג את אושי באתר הבית או במייל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
