מפרץ חיפה | ניתוח

השורה התחתונה של דוח מקינזי: סגירת בזן תשתלם מאוד למדינה

מהדוח המלא עולה כי האופציה הכלכלית ביותר מבין ארבע החלופות המוצעות, הינה סגירת התעשייה הפטרוכימית בחיפה, ומימוש תוכנית רמ"י להקמת קריית חדשנות ויחידות דיור במפרץ על פני שטח של 20 אלף דונם, לאחר שיקום ארוך של הקרקעות, שעלול להתארך עד כדי עשור

מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל
מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל

שנתיים לאחר שנמסר לידי המועצה הלאומית לכלכלה, ולאחר מאבק ציבורי לפרסומו, אתמול לקראת חצות פורסם לעיון הציבור דוח מקינזי העוסק בעתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. מהדוח המלא עולה כי האופציה הכלכלית ביותר מבין ארבע החלופות המוצעות, הינה סגירת התעשייה הפטרוכימית בחיפה, ומימוש תוכנית רמ"י להקמת קריית חדשנות ויחידות דיור במפרץ על פני שטח של 20 אלף דונם, לאחר שיקום ארוך של הקרקעות, שעלול להתארך עד כדי עשור.

מניתוח מקינזי, בהסתמך על נתוניה הכלכליים של החברה ושוק האנרגיה העתידי, עולה כי העתקת פעילות בזן לשטח אחר איננה כדאית; העברת המתקנים עשויה להיערך עשור ולגרור עלויות בגובה 18 מיליארד שקל. יתר על כן, ב-20 השנים האחרונות, נסגרו כ-14% מיכולות הזיקוק בעולם, ובמבט קדימה - בשעה שבה העולם צועד לקראת כלכלה דלת פחמן ושימוש מסיבי ברכבים חשמליים, הביקושים לתזקיקי נפט עשויים לצנוח בשווקים שבהם פועלת בזן. צמצום פעילות החברה איננה כדאית, שכן מדובר ב'כלים שלובים' בין התחומים השונים, וויתור על חלקים מהם עלול לגרור את החברה להפסדים. בין כה, הרווחיות של בזן צפויה לרדת משמעותית החל משנת 2025, בהסתמך על התחזיות בשוק האירופי, אך המועצה הלאומית לכלכלה העריכה בעבר כי לבית הזיקוק אין אינטרס כלכלי לסגור את הפעילות בחיפה ביוזמתו, גם בהינתן ירידה בביקוש לתזקיקים ורווחיות עתידית נמוכה.

מחברי הדוח לא נוקבים בהמלצה מפורשת באשר לעתיד התעשייה הפטרוכימית בחיפה, ומדגישים כי מדובר בהחלטה מורכבת, שדורשת איזונים בין משתנים שונים שלא נלקחו בחשבון בדוח, ובכל מקרה נתונה להחלטת הדרג הפוליטי. אך מהניתוח עולה כי האופציה המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית היא סגירת בזן ושחרור הקרקע סביב המתחם, שכן אזור בזן כולל 20 אלף דונם שאינם מיושבים בשל הסיכון הסביבתי והבריאותי, עשויים להניב לרמ"י כ-13 מיליארד שקלים. עלויות הפירוק של בזן וניקוי הקרקע, נמוכות יותר, וההערכות הן שגם אם יינתן לבזן פיצוי כספי בגין סגירה, שווי הקרקע וקידום תוכנית רמ"י להקמת כ-100 אלף יחידות דיור, עדיין יהפכו את ה'עסקה' לכדאית.

סגירת בזן, משמעותה ויתור על 60% מכושר הזיקוק של ישראל, וצורך למצוא חלופה לייצור ביטומן, על ייצורו לבזן יש מונופול בישראל. על כן, הדוח עוסק ביכולות היבוא והחלופות לתעשייה, כאשר סגירת בזן דורשת הקמת חלופות מורכבות, בין היתר של תשתיות אחסון ויבוא תזקיקים. מן הדוח עולה כי בסופו של דבר, ישנן חלופות אפשריות לבזן וסגירת המתחם משתלמת, כאשר עלות הפירוק נטו של בזן צפויה להיות 1,900-2,300 מיליון ש"ח ולהיערך 3-4 שנים.

אחד האספקטים שיניבו רווח משמעותי הינו ביטול פרויקטים המקבעים את התעשייה באזור - תוכנית קרקעות הצפון והרחבת תש"ן (תשתיות נפט אנרגיה) שעשויה לעלות למדינה יותר ממיליארד שקלים, וכן התוכנית להעתקת קצא"א. ביטול התוכניות הללו, יממן הקמת מסוף לקליטת תזקיקים והעתקת ייצור הביטומן (בעלות של כ-105-175 מיליון), ויותיר את המדינה עם סכום של 815 מיליון שקלים, שיכולים גם לשמש לניקוי הקרקע.

סגירת המתחם, לפי הדוח, תמקסם את הרווחיות שלה באם תתבצע עד שנת 2030. בדיווח בנושא שהעבירה בז"ן עצמה לבורסה ב-16.9.19 עם קבלת הדוח, החברה מסרה פירוט גם על אפשרות הסגירה המוחלטת, וכתבה כי "בהסתמך על ההנחות בדוח, החלופה של סגירה מלאה של הפעילות במתחם בזן, אשר נבחנה במועדים שונים שהמאוחר ביותר שבהם הינו שנת 2030, תניב את הערך הכלכלי הגבוה ביותר אם תתבצע בשנה הרחוקה ביותר שנבדקה, דהיינו שנת 2030. זאת, לאחר הבאה בחשבון של כלל ההכנסות והעלויות הרלוונטיות, לרבות פיצוי לבעלי המניות של בזן המבוסס על הערך נוכחי נקי של רווחי החברה במועד הסגירה".

האם כדאי לסגור את התעשייה הפטרוכימית בחיפה?

דוח מקינזי, שפורסם לאחר עתירת עמותת "הצלחה", נפרס על פני כ-60 עמודים, אך חלק ניכר ממנו מושחר, תחת נימוק של "מידע סודי בטחוני של מדינת ישראל, מידע מסחרי ועסקי הנוגע לצדדים שלישיים שהתנגדו למסירתו, וכן מידע שאי גילויו היה תנאי למסירתו". למרות שמידע רב נסתר מעין הציבור, הדוח שפורסם היום מאשש הנחות קודמות הנוגעות לכדאיות סגירת התעשייה הפטרוכימית בחיפה. למרות שמדובר במאבק ארוך שנים של התנועה הסביבתית בישראל, בסופו של דבר, המוטיבציה העיקרית איננה סביבתית או בריאותית - אלא נדל"נית-כלכלית.

הדוח איננו כולל החצנת עלויות ואספקטים דוגמת נזקים סביבתיים ובריאותיים. ייתכן כי הוא אף כולל הערכות שאינן מדויקות במלואן, שכן מחבריו לא היו חשופים לכלל המידע הנוגע למיפוי התשתיות והולכת האנרגיה במדינת ישראל. בנוסף, גם ההערכות בו כאמור, אינן עדכניות ולא כוללות גורמי סיכון הנשקפים גם מהדוח השנתי שפרסמה החברה במרץ - ובהם שינויים, אם יתרחשו, בתקנות ותקנים בנושא איכות הסביבה, בריאות ובטיחות, מעבר לחלופות למוצרי נפט ולמיחזור פלסטיק, אישור ומימוש תכנית לאיסור יבוא לישראל של כלי רכב מונעים בבנזין ובסולר ועוד.

המשרד להגנת הסביבה קיבל את הדוח המלא לעיון כשהונח על שולחן המועצה הלאומית לכלכלה, ובחודש נובמבר האחרון פנה בעקבותיו למשרד ראש הממשלה, ודרש כי תקודם סגירת המתחם כך שהוא יפונה עד שנת 2030. ואולם, עד כה לא נערך דיון בין-משרדי בנושא. בדוח של המשרד משנת 2017, עולה כי נזקי הזיהום של מתחם בזן בחיפה נכון לשנת 2014, מתבטאים בעלויות חיצוניות של תרופות, ימי מחלה, ימי אשפוז וכו' בגובה 650 מיליון שקל בשנה. גם השרה הנכנסת, גילה גמליאל, סימנה לעצמה את פינוי התעשיות המזהמות ממפרץ חיפה כיעד לקדנציה הקרובה, והכריזה ביום שישי האחרון, לאחר התמוטטות הלבנייה במתחם, כי "זהו סמל משמעותי של תחילת הסוף. הפעם הקריסה התרחשה בטעות, הפעם הבאה תהיה מכוונת. לתושבי חיפה מגיע לחיות בסביבה בריאה".

אך נכון לעת הזו, בין משרדי הממשלה ישנן מחלוקות בנוגע למפרץ חיפה, והן לא ממהרים לקבל החלטות. הסחבת הממשלתית בעניין בזן אף הייתה מוקד לביקורת בדוח חריף של מבקר המדינה שפורסם ביוני אשתקד; המבקר העביר ביקורת נוקבת על המשרד להגנת הסביבה ומשרדי הממשלה האחרים, וטען כי הם לא עושים די בכדי לצמצם את היקפי הזיהום - בזמן שכמיליון וחצי תושבי מפרץ חיפה משלמים מחיר בריאותי כבד.

הדיון בין המשרדים אמנם איננו שקוף לציבור, אך בדוח התקופתי שפרסמה בזן במרץ האחרון, הציגה החברה את המחלוקת בין משרדי הממשלה בנושא. בעוד שהמשרד להגנת הסביבה מבקש לפנות את התעשייה הפטרוכימית בחיפה, לפי בזן, בראשית דצמבר שלח משרד הכלכלה מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה המתייחס למכתב המשרד להגנת הסביבה בו צוין כי משרד הכלכלה ביחד עם משרד האנרגיה ואגף התקציבים במשרד האוצר טענו בפני הצוות הבין משרדי העוסק בנושא כי "הדוח אינו מבוסס וכי חלו בו כשלים מהותיים". עוד צוין במכתב כי מימוש התוכנית של סגירת מתחם המפעלים הפטרוכימיים כוללת סיכונים רבים למשק הדלק, לכלכלת ישראל ולאיכות האוויר, בדגש על אזור מפרץ חיפה. במכתב מבקש משרד הכלכלה לסיים את תהליך העבודה הבין משרדי תוך מתן מענה על הכשלים המהותיים שנמצאו בדוח "לפני שמסיקים מסקנות והמלצות עם משמעויות משקיות כה גדולות ובלתי הפיכות".

מחברת בזן נמסר בתגובה: "בזן לומדת את הדוח והשלכותיו. קבוצת בזן תנהל את השיח בנושא מול כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, על מנת לאפשר את קיומה של תעשייה חיונית ובת-קיימא, המהווה עוגן למשק אנרגיה עצמאי".

הארגונים הסביבתיים באזור חיפה הגיבו במשותף ואמרו כי "היינו רוצים לברך על כך שדוח מקינזי רואה אור. בשל ההשחרות הרבות אנו תוהים אם הוא רואה אור או עדיין שרוי בחושך. כפי שעולה מן החלק שלא הושחר, העתקת המפעלים למיקום חדש איננה כלכלית, סגירה חלקית אינה רווחית לבז"ן והחמרת הפיקוח לא תחולל שינוי משמעותי. במילים אחרות, אין חלופה אחרת מלבד סגירת המתחם. הסגירה תניב ערך כלכלי למדינה ותתרום לפיתוח המטרופולין. הגיע הזמן להחלטת ממשלה שתתווה מדיניות לעבודה משותפת ולסגירת הפערים. בשנת 2020 לא מתקבל על הדעת שבאומת הסטארט-אפ ממשיכים להשקיע בתעשיית דלקים פוסיליים מזהמים על חשבון אנרגיות מתחדשות ותעשיות קלינטק".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988