עם פרידמן כמתווך, המו"מ על הסיפוח הוא לא עם הפלסטינים אלא בין נתניהו לגנץ

תריסר ימים לפני הדד ליין לסיפוח, נראה שהכול תלוי בהסכמה של גנץ • מאז פתיחת השמפניות בוושינגטון שפכו האמריקאים מים צוננים על היוזמה והבהירו לישראל כי תהליך חד צדדי לא בא בחשבון • מאז מה יהיה בעוד שבוע וחצי? אולי איזו הצהרה או הודעה לעיתונות

השגריר דיוויד פרידמן וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
השגריר דיוויד פרידמן וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

תריסר ימים נותרו עד לסיפוח המיוחל ורב הנסתר על הגלוי. הקולות העולים מן הליכודניקים הבכירים בממשלה ובכנסת מרמזים שלא עומד להתחולל אירוע משמעותי במיוחד. אולי יהיו הצהרות כלשהן, ייתכן שתצא הודעה לעיתונות מלווה בווידיאו של ראש הממשלה, אך המשמעות המעשית תיוותר יבשה, ריקה. כמו כביסת בגדים הנתלים לייבוש על המרפסת בקיץ לוהט. הבדים ללא ריח, ללא רכות. לאף אחד אין חשק ללבוש אותם יותר אחרי שהתחממו בחוץ. כך גם הסיפוח. בשל רוגזם של הפלגים הימניים בימין, אין מי שיברך, יתבשם ויהלל. המהלך ייבש את המדינה ולא יוסיף דבר.

שר בכיר בליכוד נזכר השבוע בערגה בפתיחת השמפניות בוושינגטון בסוף חודש ינואר 2020. ראש הממשלה הבטיח אז שהסיפוח יתרחש, כבר ביום ראשון בבוקר, מיד עם שובו מארה"ב. זו הייתה הצהרת בחירות, ארבעה שבועות וחצי לפני הליכה לקלפיות בפעם השלישית בשנה. נתניהו צריך היה להלהיב ולהרקיד את הבייס באופן כלשהו וזה עבד. 36 מנדטים מתוקים ועסיסיים של מעריצי נתניהו.

אך מיד אחרי הבחירות במרץ 2020 בוושינגטון שפכו מים צוננים ומטעם קושנר התברר שמחכים להרכבת קואליציה ולאחר מכן מחכים שבני גנץ וגבי אשכנזי יחשבו שזה מהלך הגיוני וסביר עבור המדינה.

"קושנר הוא סמן שמאלי של הממשל", אמר לנו שר בכיר בשיחה בכנסת השבוע. "הוא מאוד רוצה לרצות את הסעודים ולכן הוא לא ינוע לפני שהם יהיו שבעי רצון. כלומר, זה לא יקרה כפי שנתניהו קיווה, אולי יהיה איזה סיפוחון, איזה מהלך קטן של העיר אריאל או מעלה אדומים. במידה מסוימת, זה יהיה נוח לקושנר, הוא יוכל לבוא ולהגיד בוושינגטון לכולם, הנה הישראלים רצו 30%, ונתנו להם משהו מאוד קטן".

ומה לגבי השגריר דיוויד פרידמן? הוא דוחף חזק לסיפוח מלא, וזה לא קורה. "עבור פרידמן", אמר לנו אותו שר בכיר, "זו קריסה של מפעל חייו. הוא גרם לנתניהו לצאת עם הצהרות בומבסטיות בינואר. הנושא של הסיפוח הוא הסיבה העיקרית עבורו שהוא שגריר פה בישראל. זה כל מה שהוא רצה. עבור כך הוא חי".

מי בכלל זוכר את הפלסטינים

פרידמן הפך את עצמו לחזות הכול. השבוע הוא השתתף בשיחות מו"מ בין נתניהו לגנץ בנושא הסכמה לאומית רחבה. בעבר, בנושא תהליך השלום, נהוג היה לקיים מו"מ בין ישראל לפלסטינים. לאחר מכן, בכל תקופת נתניהו, השיחות בנושא תהליך מול הפלסטינים השמיטו את המילה "שלום" ופוקוס המו"מ עבר להתרחש בציר שבין ירושלים לוושינגטון, כאילו הפלסטינים לא נוגעים לעניין. כיום, עם פרידמן כמתווך, שיחות השלום הן ניסיון לגשר בין נתניהו לגנץ. מי בכלל זוכר שהפלסטינים קשורים לכך.

בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
 בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

גם אחרים בימין שעמם שוחננו אמרו לנו השבוע שנתניהו עומד לעשות מעצמו צחוק. פוליטיקאי בכיר בימין (שלא מתוך הליכוד) חזר על אותה הגישה. "נתניהו טיפס על עץ גבוה מדי. אם זה יהיה רק אריאל ומעלה אדומים - יספרו לו אחוזים ויגידו לו, ׳זה הכל?׳ "נתניהו יכול להעביר את זה אם היה רוצה. הוא לא מעוניין, תמיד מתחבא מאחורי פוליטיקאים מן השמאל או מן המרכז. או אחרי מישהו בוושינגטון שמתנגד", הוא אמר.

לנתניהו יש רוב בממשלה להעברת החלטה, לכאורה. שר התקשורת יועז הנדל, המשויך לגוש של כחול לבן, אמר בגלי צה"ל כי הוא יצביע בממשלה בעד הסיפוח/החלת הריבונות. לראש הממשלה החליפי, בני גנץ, יש כוח פוליטי ליישר את שריו לפי היעדים הפוליטיים שלו, ובמקרים מן הסוג הזה, רק איזכור האפשרות של שימוש בכלי הפיטורים עשויה לעשות את העבודה, אבל לא ברור עד כמה בני גנץ מעוניין להיות בעל עמדה משפיעה בנושא הזה של הסיפוח/החלת הריבונות.

עד היום שמענו ממנו אמירות כלליות, שלפיהן הוא היה רוצה שמהלך מדיני יעשה בתיאום עם המדינות הרלוונטיות, ירדן, איחוד האמירויות, סעודיה. אבל אף אחד לא ראה את גנץ נלחם על כך.

עבור הפלסטינים, ירדנים, איחוד האמירויות ואף סעודיה, לא ישנה אם ב-1 ביולי ידובר בסיפוח קטנטן של יישוב אחד ביו"ש, או שמא במהלך בארבעה שלבים (כפי שפורסם ב"ישראל היום") או אפילו החלת ריבונות של 30% מן השטח, כפי תוכניתו של הנשיא טראמפ, תוך דחיית החלק של הפלסטינים בתוכנית נדחה לעתיד לא ידוע. ככל שירדן תתנגד, לכל דבר, גם איחוד האמיריות וסעודיה ייצאו בקול ברור. מצרים ממתינה לרגע האחרון, אך גם משם תצא אמירת נגד, כך אומרים ל"גלובס" דיפלומטים העוסקים בדבר.

פומפיאו מחכה להכרעת גנץ

בחזרה לוושינגטון. בין יועצו של הנשיא, שהוא גם חתנו, ג׳ראד קושנר, לבין שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, יש דמות פוליטית משפיעה ביותר, מזכיר המדינה מייק פומפיאו. פומפיאו יצא לביקור מהיר בישראל לפני כמה שבועות וככל הנראה העביר אז את המסר שהממשל האמריקאי לא יתקדם עם הסיפוח כל עוד זה נעשה ללא הסכמה לאומית רחבה. דהיינו, פומפיאו נתן לגנץ מעמד מכריע.

כאמור, מאז, מעביר את שעותיו השגריר האמריקאי בישראל, פרידמן, במשימת התיווך  ומנסה לרבע את המעגל. איך לגרום לגנץ להסכים למהלך חד צדדי שלא יסכן את הסכם השלום עם ירדן, שלא יפגע ביחסים העדינים בין ישראל לירדן? שלא יחריב לישראל את השמירה על הגבול הארוך?

משיחות עם בכירי ליכוד עולה שפומפיאו נמצא עם קושנר, יותר מאשר עם פרידמן. עבורם, היחסים בין וושינגטון לריאד חשובים עד מאוד, ולא יעלה על הדעת לפעול בניגוד לקולות מפורשים היוצאים משם.

מעל לכל זה נמצאת מערכת בחירות מורכבת בארה"ב. מצבו של טראמפ בסקרים, בשלב הזה, לא מדהים. יש לו תמיכה רחבה בתוך הבייס הרפובליקני, אך כדי לנצח הוא זקוק למתנדנדים. אלה הם לא האוונגליסטים, שהולכים איתו, אלא הם נשים ממעמד ביניים, שוטרים, אנשי צבא, בעלי עסקים קטנים ובינוניים במדינות המתנדנדות. הנושא הישראלי רחוק מהם, לא מעניין אותם.

הפוליטיקאים החרדים לא רוצים בחירות 

בסיעות החרדיות חוששים מאוד מן הדיבורים התכופים על בחירות. הם עוקבים אחר כל ניואנס של חיכוך בין צמרת הליכוד לצמרת כחול לבן וזזים בחוסר נוחות בכיסאותיהם. "אצלנו עוקבים אחרי הפיצוצים התכופים בין הליכוד לכחול לבן בחשש", אמר לנו השבוע מקורב לצמרת יהדות התורה.

אנשי יהדות התורה התמקמו במקומותיהם, בכנסת ובממשלה. ליצמן צלח את המשבר הבריאותי והתיישב על תפקיד שר השיכון, והוא כבר אינו מתווכח אם מותר לו או אסור לו (לפי מועצת גדולי התורה) להיות שר מלא או רק סגן שר. סגן השר מאיר פרוש התפטר השבוע כדי להכניס ח"כ חדש, יצחק פינדרוס, לכנסת ה-23. גפני שב לחיק הוועדה האהובה עליו, ועדת הכספים, השולטת בכל ההעברות התקציביות במדינה. לא בא להם (בלשון המעטה) בחירות.

אם כך, מדוע התנדב גפני לשפוך שמן למדורה, כאשר לפני שבוע הודיע שהוא שואף להעביר את תקציב 2020 בלבד, למשך ארבעה חודשים? האם לא ידע שבהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן סוכם על תקציב דו שנתי, עד 31 בדצמבר 2021, תוך קביעה שב-1 בינואר 2021 ניתן יהיה לבצע בו תיקוני קורונה ספציפיים?

גפני תרם במו ידיו לנקודת חיכוך נוספת בין הצדדים. הוא נאמן לנתניהו, מזוהה עם גוש הימין ולא נתפלא אם אותה ההצהרה הלילית שלו, על תמיכה בתקציב לארבעה חודשים בלבד, הייתה תשורה קטנה שהעניק לליכוד, רק כמה ימים לפני ששר האוצר ישראל כ"ץ יצא בהכרזה דומה בראיונות בכל הערוצים.

החלק התמוה ביותר הוא מצידו של נתניהו והליכוד. במשך שנים הם טוענים שתקציב דו שנתי הוא פתרון חשוב לייצוב הכלכלה ולפתע, דווקא כשחצי מן הממשלה נמצאת בשליטת כחול לבן, הם מחפשים לייצר תגרות ידיים אינסופיות, מעתה ועד 31 במרץ 2021, זאת אם העברת התקציבים תפוצל ל-2020 ו-2021 בנפרד.

ביהדות התורה מבינים היטב שפמפום הרקע על פיצול התקציבים הוא הדרך המהירה ביותר לדרדר את המדינה למערכת בחירות רביעית. הסקרים המצוינים עבור הליכוד, המשפט הפלילי, כל אלה עומדים ברקע.

השבוע סופר לנו, שבשיחות סגורות בין יהדות התורה לליכוד לקחו את העסק צעד קדימה, ורמזו לנתניהו שאם הוא יפרק את הממשלה, הם ישקלו תמיכה פוליטית בגנץ. אבל האיום הזה העלה חיוך. אקדח ללא כדורים. כיצד יתמכו בגנץ, אם נתניהו ישיג 41 מנדטים וגנץ רק עשרה?