היום שאחרי הקורונה: כך תשפיע הגיאופוליטיקה על מלחמות הטכנולוגיה

דוח אסטרטגי של בנק אוף אמריקה משרטט את המאפיינים המרכזיים של עולם העסקים ביום שאחרי הקורונה • השיקולים הגיאופוליטיים יהפכו למרכזיים בקבלת החלטות, הממשלות יתחזקו על חשבון העסקים, וזכויות הפרט ומלחמת הדורות בדרך

מעבדת שבבים בסין / צילום: רויטרס
מעבדת שבבים בסין / צילום: רויטרס

חודשים ספורים אל תוך העשור החדש, ונדמה שהקורונה השליכה לבוידעם את התחזיות לעשור הקרוב. בין אם השנים הקרובות יחלפו ב"צל" הקורונה או בעולם "פוסט" קורונה, סדרי עולם מונחים על הכף. בבנק אוף אמריקה - מריל לינץ' פרסמו לאחרונה מחקר אסטרטגי שבו הם פורסים את תחזיותיהם לעתיד הקרוב לנוכח מה שהם מכנים "אחד האירועים הנדירים בהיסטוריה, כמו השפל הכלכלי הגדול בארה"ב או נפילת חומת ברלין, שעומדים לשנות לחלוטין את הגיאופוליטיקה, החברות האנושיות והשווקים".

הדוח מבוסס על מחקרים כמו של ארגון מדינות ה-OECD, וכן על ראיונות וסקרים שנערכו בקרב האנליסטים של הבנק, המכסים כ-3,000 חברות. נוסף על האנליסטים, הדוח מבוסס גם על דיונים עם מובילי דעה באקדמיה, בממשלות ובמגזר העסקי. את המחקר הוביל בכיר הבנק חיים ישראל, המשמש בתפקיד אסטרטג גלובלי וראש "תחום מחקר מגמות-על" בבנק.

חיים ישראל, ראש תחום מגמות־על בבנק אוף אמריקה  / צילום: בנק אוף אמריקה
 חיים ישראל, ראש תחום מגמות־על בבנק אוף אמריקה / צילום: בנק אוף אמריקה

על פי הדוח, השפעות הקורונה יחזקו מגמות שכבר נחזו בדוחות קודמים, אך גם ייצרו מגמות חדשות. תוצאות התהליכים שתניע המגפה, "יהיו מרחיקות לכת, החל מאי שקט חברתי, אי יציבות בשוק הנפט, דוקטרינות כלכליות חדשות והערכה מחדש של החוזה החברתי במדינות הריבוניות".

הדוח של בנק אוף אמריקה לא מסתכל על הרבעון או בוחן מי מהחברות הכתה את התחזיות אלא חמש עד עשר שנים קדימה, במטרה לאבחן את מגמות העל שישפיעו על החיים שלנו, כך שמהן ניתן יהיה לגזור הזדמנויות השקעה. יש לציין כי הדוח לא בוחן מגמות בשוקי ההון והמטבעות, כמו גם מגמות בתחומים אחרים שנבחנות על ידי צוותים אחרים בבנק, במטרה למנוע השפעות הדדיות.

האצת הדה-גלובליזציה

אחת הטענות המרכזיות בדוח היא עלייתם הצפויה של השיקולים הגיאופוליטיים אל צמרת השיקולים של מקבלי החלטות במגזר העסקי. לצד ובתוך השיקולים הגיאופוליטיים מדגיש הדוח את חזית הטכנולוגיה, שמרכזת את החלק הגדול והחשוב בסדר היום, בעיקר סביב קניין רוחני (IP).

תהליך מרכזי נוסף שהדוח חוזה הוא האצת הדה-גלובליזציה, שתתבטא בשינוי במבנה שרשרת האספקה. שליש מהאנליסטים שהשתתפו במחקר השיבו שהחברות שאותן הם מסקרים מתכוונות לבצע מהלך שיכלול החזרה הביתה של הפעילות או גיוון של שרשרת האספקה. 80% מהאנליסטים שציינו שהחברות שהם מסקרים יבצעו מהלך שכזה, אמרו שהסיבה לכך היא מתח גיאופוליטי.

הכוונה בשינויים עמוקים בשרשרת האספקה היא לאו דווקא להחזיר את המפעלים הביתה (אונשורינג), אלא להחליש את התלות בייצור במדינה אחת, כחלק מהלקח שנלמד מהמקרה של סגירתה של סין בתחילת המשבר. עם זאת, כוח האדם שכן עשוי לחזור לארה"ב, יועסק יותר סביב פעילות מבוססת אוטומציה - ההעברה של משימות מאדם לרובוט ומחשב. שוק האוטומציה התעשייתית (המכונה גם תעשייה 4.0) הוא הסעיף הראשון בפרק הראשון בדוח, העוסק ב"גיאופוליטיקה וגלובליזציה", והוא מוערך ב-554 מיליארד דולר בשנה.

במקרה של ארה"ב, מגבלות של רגולציה, סובסידיות וכמובן עלות השכר, יכולים לפגוע במוטיבציה להחזרת הפעילות הביתה, אך אזורים אחרים בעולם יכולים להרוויח מכך, כמו הודו, מקסיקו או דרום קוריאה למשל. מעניין לגלות שבעוד ש-80% ציינו את הסיבות הגיאופוליטיות, רק כמחצית ציינו את הקורונה, כרבע את הטכנולוגיה, ורק כ-15% ציינו את שינויי האקלים כגורם מרכזי לתהליך דה-גלובליזציה. שוק ה"מגלובלי ללוקאלי" כהגדרת הדוח, הוא הסעיף השני לאחר סעיף האוטומציה, עם שווי שוק של 442 מיליארד דולר בשנה.

אחד האירועים הבולטים לאחרונה שגלומים בו גם המאבק האמריקאי-סיני, גם תחום השבבים, וגם המגמה לגוון את שרשרת האספקה הוא ההכרזה של ענקית ייצור השבבים TSMC על הקמת מפעל באריזונה. TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, היא אולי אחת מחברות הטכנולוגיה שכמה שהן גדולות וחשובות, כך הן אינן מוכרות מחוץ לתעשייה.

החברה, המייצרת שבבים בין היתר עבור אפל, אנבידיה, קוואלקום, ברודקום ו-AMD, עומדת לפתוח ב-2024 מפעל מתקדם לייצור שבבים בארכיטקטורה של 5 ננומטר, בתמיכת הממשל הפדרלי והמדינתי, שנשא ונתן ובמקביל לצורך העניין גם עם אינטל. מטרת פתיחת המפעל היא בין השאר להקטין את התלות של ארה"ב בשבבים המיוצרים באסיה, ולאפשר למפתחות שבבים מקומיות (חברות "פבלס", שמתכננות ומעצבות את השבבים ומעבירות אותם ל-TSMC לשם ייצורם הפיזי) לייצר את השבבים שלהם "בבית".

העובדה שמדובר בחברה טייוואנית לא תעזור בוודאי להפחית את המתיחות בין שתי המעצמות. סין אמנם מפתחת תעשיית שבבים משלה אך היא עדיין תלויה באופן משמעותי בחלקים האמריקאיים של שרשרת הייצור. מצד שני גם ארה"ב לא רוצה לדחוק את הענק הסיני אל הקיר, לאלץ אותו לנקוט צעדי נגד או "לפתוח מבערים" בדרך לעצמאות טכנולוגית בתחום (אם כי זו אינה נראית בטווח הנראה לעין). וזה עוד לפני שהזכרנו את יצרנית ציוד התקשורת הגדולה בעולם וואווי, שהורשתה להתמודד על חוזים הקשורים בהקמת רשתות דור חמישי בסלולר בכמה מדינות באירופה, או להקים מפעל בצרפת.

ישראל כמוקד חיכוך

תחום השבבים הוא כמובן תחום מרכזי, אבל מרוץ החימוש הטכנולוגי בין המעצמות רחב בהרבה. דוח בנק אוף אמריקה הציג מחקרים שהראו כי לאחרונה עבר סך ההשקעות הסיניות במחקר ופיתוח את סך ההשקעות האמריקאי (510 מיליארד דולר בשנה בסין, 493 מיליארד דולר בארה"ב) והצביעו על כך שאם יישמר קצב הגידול הנוכחי, יגיע הפער בין המדינות ל-304 מיליארד דולר כבר ב-2025 (916 מיליארד בסין, 612 מיליארד דולר בארה"ב).

באחד התחומים הטכנולוגיים שקיימת לגביו הסכמה רחבה כי הוא בעל הפוטנציאל המשמעותי ביותר - טכנולוגיות קוואנטיות - עברו הסינים במספר הפטנטים הרשומים את ארה"ב (פי שניים) ואת אירופה (פי 13), כבר ב-2018.

למאבק הבין-גושי הזה שמתבטא במלחמת הסחר ובמלחמות הטכנולוגיה עשויה להתווסף חזית בשוק ההון, כפי שמצביע חוק שעבר בסנאט במאי האחרון שעשוי להגביל רישום חברות סיניות למסחר. באירוע מקביל, הודיעה ענקית האינטרנט הסינית באידו כי תשקול למחוק את עצמה מהמסחר בנאסד"ק, גם כן על רקע מלחמת הסחר.

אחד ממוקדי החיכוך הבין-מעצמתיים הללו נמצא בישראל. לא רק פרויקטי התשתית לרוחבה של ישראל בביצוע סיני מדאיגים את האמריקאים אלא גם העניין שהיא מגלה במרכז הטכנולוגי שהתפתח כאן, אחד הגדולים והחשובים בעולם, בית לייצור וגידול של חברות ושל טכנולוגיות בתחום הקריטיים של תשתיות, בינה מלאכותית ואפילו קוונטום.

מאמר שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשבוע שעבר (11.6) טען כי השקעות סיניות בטכנולוגיה "מדאיגות את ארצות הברית, המתחרה עם סין על עליונות טכנולוגית, אף יותר מסוגיית התשתיות". המאמר, מאת גליה לביא ושירה עפרון, מצביע על מנגנון הפיקוח על השקעות זרות שהחל לפעול בראשית השנה במטרה לבחון את ההשלכות לביטחון לאומי של השקעות זרות אל מול השיקולים הכלכליים אך ציין כי "מגבלותיו של המנגנון מותירים פערים משמעותיים בניהול הסיכונים הישירים לישראל", בין השאר, וזה עשוי להיות מעניין לאקוסיסטם הישראלי - משום ש"המנגנון לא דן בהשקעות שלא בהכרח מובילות לשליטה וכן השקעות לא-ישירות, דרך קרנות הון סיכון לדוגמה, ואינו מוסמך לדון בהשקעות בתחום הטכנולוגיה".

ייתכן אם כן שאחת ההשלכות של הדברים הללו היא כי בקרוב מאוד משקיעים ייאלצו לקחת יותר ויותר בחשבון שיקולים גיאופוליטיים גם בבואם להשקיע בסטארט-אפים ישראלים והסטארט-אפים - בבואם לבחור משקיעים. הביטוי הבולט האחרון לאופן שבו השפעות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין משפיעות על מהלך העסקים היה עם התמשכות תקופת האישורים לעסקת מלאנוקס שנרכשה על ידי אנבידיה, דווקא מצד הרגולטור הסיני. וזו כנראה רק הסנונית הראשונה.

התקוממות בני דור ה-Z

הצרות שעלולות להתרגש על העולם בעשור הקרוב, בעקבות המגפה, כוללות לא רק תהליכי עומק ברמה הבינלאומית, אלא גם כמה תחזיות מדאיגות לגבי היציבות הפנימית במדינות. בתחילת החודש התפרסם כי משרד ההגנה של ארה"ב ערך "משחק מלחמה" שבו נבחן תסריט של התקוממות של בני דור ה-Z, שבין היתר יגנבו כסף מה"ממסד" וימירו אותו לביטקוין כדי לממן את פעילותם. הדוח של בנק אוף אמריקה, שנכתב לפני פרוץ המהומות סביב מותו של ג'ורג' פלויד במיניאנפוליס, מתייחס להיבטים הצרכניים של ילידי שנת 2000 והלאה.

על פי הדוח, בני דור ה-Z שונים ונפרדים לחלוטין לא רק מהדורות המבוגרים אלא אף מדור ה-Y, המילניאלנז, שקדם להם, זה שלכאורה הוא הקרוב להם ביותר באופיו. על פי הדוח, בני דור זה מוכנים היטב לעולם שלאחר הקורונה, וכי הדורות האחרים ייאלצו ללמוד מהם ולהתאים את עצמם להרגלי הצריכה שלהם.

אך אולי הטענה המדאיגה ביותר בדוח לגבי בני דור זה, היא שיחד עם בני דור ה-Y הם שני הדורות "החשופים ביותר לפוטנציאל השתכרות מופחת, בטווח הארוך". הדוח טוען עוד כי המגפה עלולה לשנות את כיוון המהלך ההיסטורי של ירידה בשיעור העוני שהתחולל בעשורים האחרונים, כאשר "ירידה של 20% בשכר עלולה להוריד כחצי מיליארד בני אדם אל מתחת לקו העוני".

בתחום הממשל, המגמה החזויה היא התחזקות הממשלות והיווצרות מה שמכונה "ממשלות גדולות" - ממשלות גדולות, מעורבות ומשפיעות יותר. הנושא מופיע בדוח בכותרת מרחיקת הלכת "חוזה חברתי חדש". המעקב אחר אזרחים, אי השוויון ואלה ממערכות הבריאות שאינן מתפקדות באופן נאות, יהוו זרז לתהליכים פוליטיים כמו התחזקות הפופוליזם וחוסר השקט החברתי. הדוח מדבר "על קדחת דאטה" בקרב הממשלות וטוען כי הפרטיות תהיה ה'מטבע' שבעזרתו תיקנה הבטיחות.

הדוח קושר באופן מעניין בין התחזקות הממשלות לזכויות בעלי מניות. כמעט 60% מהנסקרים מקרב האנליסטים אף אמרו שזכויות בעלי המניות עומדות להתכווץ בגלל מעורבות הממשלתית שצפויה אחרי הקורונה. "הקורונה העניקה לממשלות מנדט חברתי חדש כדי להגן על אזרחיהן. הממשלות יגבירו את השפעתן על עסקים תוך שחיקה פוטנציאלית של עליונות בעלי המניות, לטובת בעלי העניין (Stakeholders)". תהליך זה, אף מציין הדוח - "לא עומד לשנות כיוון".

רפואה מונעת

תחום נוסף שבו עוסק הדוח הוא הבריאות. על פי הדוח, "הדיון הציבורי על כיסוי בריאותי כולל - יחריף", ומציין כי בעוד כעשירית מהתוצר הגולמי הולך על שרותי בריאות, "כ-40%-20% ממנו מבוזבזים". הדוח קובע כי "מערכת יעילה יותר שמבוססת על תוצאות, רפואה מונעת ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות (ביג דאטה, בינה מלאכותית, מצרים לבישים וכו') תהיה חשובה במאמץ להביא לקיומה הבריא של אוכלוסיית העולם אחרי הקורונה".

לבסוף, מסכם הדוח של הבנק, "עצירה או היפוך של תהליך הגלובליזציה, מלחמות הטכנולוגיה, הפיצול האפשרי של האינטרנט (ספלינטרנט), השוני בתגובות של ארה"ב וסין לקורונה - האירו את הפיצול הגובר והולך בעמדות הממשלים השונים.

"תהליכים אלה, יחד עם הירידה בכוחו של ארגון יצרניות הנפט OPEC, במקביל לעלייתן של האנרגיות המתחדשות, עשויים להביא לאחד השינויים הגדולים ביחסי הכוח שנראו בהיסטוריה של הכלכלה המודרנית".

גלובס טק:
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988