תיק ההשקעות של הפיס נחשף ואיתו גם הפסדים של 150 מיליון שקל

בתקופת הסגר ירדו הכנסות הפיס מהגרלות ב-706 מיליון שקל, והרווח נפגע ביותר מ-160 מיליון שקל • בתחילת השנה היה תיק ניירות הערך של הפיס שווה כ-3.9 מיליארד שקל

מפעל הפיס / צילום: תמר מצפי
מפעל הפיס / צילום: תמר מצפי

בדומה לרבות מהחברות הנסחרות בבורסה שפעילותן השוטפת ושווי תיקי ההשקעות שלהן נפגעו באופן דרמטי מסערת וירוס הקורונה, גם הדוחות הכספיים של מפעל הפיס מגלים כי הקורונה השפיעה בצורה ניכרת על פעילות החברה, שנמצאת בבעלות המדינה.

מפעל הפיס - גוף ציבורי בעל זיכיון בלעדי לעריכת הגרלות ומשחקי מזל בישראל - מעריך בדוחותיו הכספיים, כי בהשפעת הגבלות התנועה בישראל, שהיו בתוקף מאז אמצע מרץ ולמשך תקופה של כחודש, ירדו הכנסותיו מהגרלות ב-706 מיליון שקל - סכום המשקף ירידה יומית של כ-22 מיליון שקל לתקופה הרלוונטית. בגין ירידה זו מעריך מפעל הפיס כי ההשפעה על הרווח הנקי שלו מסתכמת ביותר מ-160 מיליון שקל - כמעט רבע מההכנסות האבודות.

במסגרת פעילותו מציע מפעל הפיס שישה משחקי הגרלות עיקריים: לוטו, חיש-גד, צ'אנס, 123, 777, והגרלות למנויים. כמו כן, הוא מחזיק ברשת הפצה ארצית, עם כ-2,400 נקודות מכירה.

בדוחות מסבירים במפעל הפיס כי ההגבלות על תנועה והתקהלות שהוטלו בישראל בחודש מרץ, "הביאו לסגירת פעילות המכירות וקיום ההגרלות", עד למצב שבו "למעט הגרלת 'מנויי פיס', יתר ההגרלות הופסקו לחלוטין". אחרי יותר מחודש ללא פעילות, לקראת סוף אפריל התחילה פתיחה הדרגתית של נקודות המכירה של מפעל הפיס, "בהתאם לאישורים של משרד הבריאות".

שווי התיק גדל ב-20% ב-2019

מלבד הפגיעה בפעילות השוטפת, מפעל הפיס גם מעדכן בדוחות, שפורסמו בשלהי חודש אפריל, על ירידה של קרוב ל-150 מיליון שקל בשווי תיק ניירות הערך הסחירים שבו הוא מחזיק - מאז תחילת השנה ועד למועד פרסום הדוחות - בהשפעת ירידות השערים החדות שנרשמו בשוקי ההון בעולם ובישראל.

מאז, יש לציין, נרשם בשווקים שינוי כיוון, והמגמה החיובית חזרה לאפיין את המסחר במרבית הימים. בסיכום 2019, שהיתה שנה חיובית בשווקים, חלה עלייה של 20% בשוויו של תיק ני"ע הסחירים של מפעל הפיס, שהתקרב ל-3.9 מיליארד שקל. 

עיקר תיק ני"ע של הפיס מורכב מאג"ח ממשלתיות (2.1 מיליארד שקל) ואג"ח קונצרניות  בדירוג A ומעלה (1.2 מיליארד שקל). יתרת התיק כוללת תעודות סל, קרנות נאמנות ומניות.

רווח שנתי של כ-300 מיליון ש' מני"ע

ההכנסות נטו שהציג מפעל הפיס מפעילויות צמחו בסיכומה של 2019 ב-13% והגיעו ל-1.9 מיליארד שקל, בין השאר, אחרי שהחברה עברה מהוצאות מימון להכנסות מימון בזכות רווחים של קרוב ל-300 מיליון שקל מני"ע סחירים.

עוד עולה מהדוחות כי בסיכום 2019 הכנסותיו של מפעל הפיס מהגרלות עלו ב-3% ל-8.2 מיליארד שקל, לצד עלייה דומה בהיקף סכום הזכיות, שהגיע ל-5.3 מיליארד שקל.

במבט קדימה, במפעל הפיס מציינים כי בשל חוסר הוודאות במצב הדברים הנוכחי, החברה לא יכולה "להעריך את ההשלכות המלאות של התפשטות הנגיף לטווח ארוך", ובמקרה שבו תימשך ההחמרה בהתפשטות הווירוס, ובהתאם גם בצעדי ההתמודדות עמו, "תיתכן פגיעה משמעותית בתוצאות הפעילות ותזרים המזומנים של החברה".

עוד מוסיפים במפעל הפיס כי "החברה בוחנת מגוון פעולות להקטנת ההשפעות הפוטנציאליות של נגיף הקורונה ונקטה שורה של צעדים על מנת להקטין את הסיכון לפגיעה בפעילות השוטפת שלה", אבל בפיס לא מפרטים לגבי צעדים אלה.

בני דרייפוס מונה באחרונה למנכ"ל

מפעל הפיס, הפועל כחל"צ (חברה לתועלת הציבור), נוסד בשנת 1951 ביוזמת ראש עיריית תל-אביב דאז, ישראל רוקח, "כמבצע חד-פעמי לגיוס כספים להקמת בית חולים בעיר", ומאז נהפך "לגוף משמעותי השותף לבניית המדינה, להקמת פרויקטים לרווחת הקהילה שחיה בישראל". ההגרלות שהוא עורך מתבצעות בהתאם להיתר שהעניק לו משרד האוצר.

חברי מפעל הפיס הם נציגי הרשויות המקומיות, והדירקטוריון שלו כולל נציגי שלטון מקומי, נציגי ממשלה ונציגי ציבור. יו"ר מפעל הפיס הוא אביגדור יצחקי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומי שעל מינויו הוחלט באחרונה כמנכ"ל מפעל הפיס, הוא בני דרייפוס, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון.

הכנסותיו של מפעל הפיס "מיועדות לסייע לרשויות מקומיות במימון פרויקטים בנושאי חינוך, בריאות, רווחה, תרבות ואמנות, בהתאם להחלטות הדירקטוריון ובהתבסס על 'מורה דרך'", ובין השאר, הוא מסייע להקמת כיתות לימוד בבתי ספר וגני ילדים.