איך הפכו המשקיעים המוסדיים לאבירי הסביבה החדשים

ד"ר מיכל נחמני אמרה בכנס "חשיבותה של אחריות תאגידית ומשמעותה בזמן משבר": "בהרבה מקרים כבר לא משתלם כלכלית לזהם. זה הופך לשיקול אצל המשקיעים"

"אחת מהיצירות הידועות ביותר של האמן היפני הוקוסאי היא ציור הגל הגדול בסמוך לkanagawa - רואים אותו מתנשא, רגע לפני ההתנפצות, הר פוג’י ברקע, עד דומם למה שעתיד עוד רגע להתרחש. אני רוצה שנהיה רגע כולנו הר פוג’י, עדים לגל. זהו גל הקורונה - שנחווה בעוצמה גוברת והולכת בעולם. אפשר לטעום את רסיסי המלח שלו על השפתיים, והם צורבים", אמרה ד"ר מיכל נחמני בכנס "חשיבותה של אחריות תאגידית ומשמעותה בזמן משבר".

"מאחורי הגל הזה מתנשא גל נוסף: גל המשבר הכלכלי, שהוא תוצאה של המשבר הבריאותי. זהו גל של אבטלה עולמית, עסקים קטנים וגדולים שקורסים, חברות תעופה שמפטרות שליש מעובדיהן, וכן הלאה.

"ומאחורי הגל הזה, נמצא המשבר הסביבתי, ובראשו משבר האקלים. בניגוד לשניים הראשונים, הוא בלתי הפיך. יש בו נקודות מפנה קריטיות, כמו אירועי מזג אוויר קיצוני, משבר מים ומזון, גלי ענק של הגירה, סכסוכי מים ומשבר פליטים.

"שלושת המשברים פתירים, אבל לשם כך נדרשת אחריות קולקטיבית של השחקנים החזקים במשק - בראשם הרגולטור, חברות ומשקיעים. אנחנו נתמקד במשקיעים: האם ענייני סביבה מעניינים אותם באמת?".

השוק נכנס לפעולה

"השבוע ראינו מכתב לממשלת ברזיל, שתובע להפסיק כריתת יערות עד, שנכרתים בעיקר לטובת תעשיית הבשר. מי חתום על המכתב, גרינפיס? לא. כ-30 משקיעים עם שווי נכסים כולל של 3.7 טריליון דולר. 'חברות שהאופרציות שלהם ושרשרות האספקה שלהם בברזיל מערבות כריתת יערות, חשופות לסיכון של אובדן נגישות לשווקים בינלאומיים’, הם כותבים שם. 'סביר שגם אגרות החוב של ממשלת ברזיל יסווגו בסיכון גבוה מטעמים אלה’.
"כמו הקואליציה הזו, אנחנו רואים עוד קואליציות גלובליות של משקיעים. למשל, Climate Action 100+, ש-450 חבריה מחזיקים יחד נכסים בשווי יותר מ-40 טריליון דולר. הקואליציה הזו שמה במוקד את 160 החברות הכי מזהמות בעולם - שביחד אחראיות לכ-80% מסך הפליטות התעשייתיות - ולוחצת עליהן לדווח באופן מלא על פליטות גזי החממה שלהן.

"כשמשקיעים מודדים חברות זו כנגד זו, ומגישים להצבעה החלטות בעלי מניות, ומצביעים נגד ההנהלה, ומושכים השקעות מהפרפורמרים הגרועים - השוק נכנס לפעולה. כשחברות ביטוח גדולות אומרות 'לא נשקיע בכם, ומעבר לזה, לא נבטח אתכם אם לא תציגו תוכנית סביבתית מהימנה’, חברות זזות.

"משקיעים מסתכלים על העולם בפריזמה של סיכון, ומשקיעים מוסדיים בפרט מסתכלים על העולם בראייה ארוכת טווח - הם צריכים לשלם תשלומי פנסיה לאנשים בעוד 30 ו-40 שנה - והם זקוקים לוודאות גבוהה. קשה יהיה לשלם בעולם שבו שינויי אקלים מכתיבים קריסה כלכלית, וחוסר הוודאות גבוה מאוד, בין היתר בגלל אירועי מזג אוויר קיצוני ושינויים דרסטיים אחרים".

לא רק חברות ציבוריות

"לסיכון הפיזי הזה מתווספים כמה סיכונים. הראשון, סיכון כלכלי פשוט: בהרבה מקרים לא משתלם לזהם. מי שלא בודק את עצמו לאורך שרשרת האספקה, בדרך כלל מבזבז כסף. משקיעים לא רוצים שיבזבזו את הכסף שלהם.

"שנית, יש סיכון רגולטורי. בעולם היום יש יותר מ-1,800 חוקים ומסמכי מדיניות ממשלתית שמטפלים בשינויי אקלים בלבד. שלישית, יש סיכון ליטיגציה - תביעות בבתי משפט כנגד חברות שנתפסות כאחראיות לנזקים סביבתיים, ברוח תביעות הענק נגד חברות הטבק.

"האם זה רלוונטי רק לחברות הציבוריות? ברור שלא. ככל שהחברות יקדימו להבין זאת, הן ימצאו את עצמן במצב שהן אקטיביות ולא ריאקטיביות. זה יוזיל עלויות, וימנע חיכוכים עם בעלי המניות וקהלי היעד שלהן. מעבר לכך, תהליכים של אחריות סביבתית וחברתית בונים עמידות גבוהה ללחצים ומשברים - ראייה ארוכת טווח, עובדים נאמנים, וניהול סיכונים אפקטיבי לטווח אורך".