ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "לסגור את בזן עד 2025"

פרופ' אבי שמחון אמר בוועדת הפנים של הכנסת כי הערך שמביא יצור תזקיקים בישראל נופל מהבעיות הסביבתיות שהוא גורם • גמליאל: "מתכוונת להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה שלפיה ייקבע מועד לסגירת מתחם בזן"

פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: יונתן בלום, גלובס
פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: יונתן בלום, גלובס

"אפשר וכדאי לגור את בזן עד 2025. התשלובת הזו מונעת את קידום מטרופולין חיפה. הוא מידרדר כבר 30 שנה, ובלי סגירת התשלובת הוא ימשיך להידרדר", כך אמר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון בישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה שדנה בעתיד מפרץ חיפה ובפינוי. שמחון דחה אפשרות להעתיק את המפעלים למקום אחר בהסבירו כי לצעד הזה אין היתכנות כלכלית.

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל אמרה באותו דיון כי "אני מתכוונת להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה בתיאום עם הגופים הרלוונטיים - משרדי האוצר ורשות מקרקעי ישראל, שלפיה ייקבע מועד לסגירת מתחם בזן". איגוד הכימיה הגיב בחריפות כי "זאת בושה לכנסת ישראל שככה מתייחסים לעשרות אלפי עובדי התעשייה בישראל".

הדיון נערך בשעה זו ביוזמת ראש הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ, על רקע פרסום דוח מקינזי, שעל אף שחלקו הגדול מושחר, בתואנה של סוגיות בטחוניות, הוא מצביע בעקרון על כדאיות הפסקת פעולת המפעלים כעל הצעד הכדאי ביותר. כמו כן, רמ"י מקדמת תוכנית ענק להקמת מתחם בגודל עיר שגדולה אף יותר מחיפה במקום מתחם בזן וקרקעות המפרץ הסמוכות. מתחם זה יכלול כ-100 אלף יחידות דיור. "הדיון שאנו פותחים כעת הוא שלב חשוב בדרך לבשורה של ממש לטובת בריאותם של תושבי מפרץ חיפה והאזור, חיזוק הכלכלה המקומית והגנה על הסביבה", אמרה חימוביץ בפתיחת הדיון. "מפעלים שהיוו מקור לגאווה, לאנרגיה ועבודה בעבר, הפכו בחלוף הזמן לקריה פטרוכימית עצומה בלב אוכלוסייה אזרחית. תעשיה מזהמת שאינה מתאימה יותר לרוח התקופה, לאמצעים הטכנולוגיים הקיימים, ולזיהום הסביבתי הגדול שהיא מייצרת בקרב תושבים".

"לפני 3 שנים הקמנו ועדה בין משרדית לבחינת עתיד המפעלים הפטרוכימיים, והזמנו את דוח מקינזי", סיפר פרופ' שמחון. "לא הגענו להסכמה בקרב אנשי הצוות מה לעשות, ואולם אחרי שלמדתי את הדוח הגעתי למסקנה שאפשר וכדאי לסגור את בזן עד 2025. התשלובת הפטרוכימית מונעת את קידום מטרופולין חיפה. הוא מידרדר כבר 30 שנה ובלי סגירת התשלובת - הוא ימשיך. לצערי אין היתכנות כלכלית להעתקת המפעלים. קיווינו שאולי תהיה, על מנת לסייע בתעסוקה לפריפריה, אבל אין. לכן האלטרנטיבה היחידה היא סגירת מפעלי בזן והחלופה תהיה יבוא תזקיקים. הבחינה של מקינזי גילתה שהערך של יצור תזקיקים כאן נופל בהרבה מהעלות הסביבתית".

גמליאל הודיעה כי: "המשרד להגנת הסביבה בראשותי יוביל את המהלך הלאומי של סגירת מפעלי מתחם בזן בחיפה ויציב יעדים סביבתיים ברורים לשיקום הקרקע ולחיזוק מטרופולין חיפה. אני מתכוונת להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה בתיאום עם הגופים הרלוונטיים - משרדי האוצר ורשות מקרקעי ישראל, שלפיה ייקבע מועד לסגירת מתחם בזן.

"זה תהליך שצריך להתחיל מיידית, יהיה הדרגתי, ויסתיים לא יאוחר מ-2030. הבנתי מהר מאוד שאם אני לא אוביל את הנושא - זה לא יקרה. ואם זה לא יקרה - תתרחש קטסטרופה סביבתית וכלכלית. אני מאמינה שבביצוע נכון, התהליך יוביל לתועלות לכל הנוגעים בדבר, כך שכולם ייצאו מורווחים". עוד הזהירה גמליאל כי אם יתנו למצב הנוכחי להמשיך, המפעלים יגוועו בהדרגה ויישארו על הקרקע על כל המפגעים שלהם.

"לפני 100 שנה הבריטים מיקמו את בתי הזיקוק בנמל חיפה כנקודת יציאה עם תזקיקים לאירופה. זה כבר לא רלוונטי ל-2020. אני מסתכלת קדימה על העתיד שלנו: אנחנו חייבים להסתכל מה נכון לנו עכשיו עבור מדינת ישראל ועבור הצמיחה של אזור חיפה כמטרופולין ששואב אליו אוכלוסייה, תושבים שרוצים לבוא לשם, ומרחב משגשג", אמרה גמליאל.

ואילו מנכ"ל המשרד דוד יהלומי דחה את הטענה שסגירת המפעלים תפגע בתעסוקה. "האצת תוכנית פינוי בזן והמפעלים הפטרוכימים תעשה רק טוב לכלכת המדינה והסביבה. מקומות העבודה ייסגרו אם נרצה או לא, אבל במצב של פינוי יזום נוכל לתכנן את התהליך טוב יותר".

איגוד הכימיה הגיב כי "זה היה דיון פופוליסטי במעמד צד אחד. במשך שעתיים כולם חבטו בגופה של התעשייה בישראל. זאת בושה לכנסת ישראל שככה מתייחסים לעשרות אלפי עובדי התעשייה בישראל ולא בוחנים את הנתונים האמיתיים: התעשייה צמצמה את זיהום האוויר בכ-70% בשנים האחרונות והיא לא גורם משמעותי בזיהום האוויר בחיפה לעומת התחבורה והנמל. התעשייה רק תורמת למדינת ישראל, יוצרת מקומות עבודה במשק ושומרת על עצמאות ייצורית של חומרי גלם שחיוניים למשק, ללא צורך להסתמך על יבוא. בלי התעשיה אין כלכלה וחיפה תמשיך להידרדר. אף אחד לא בדק מה הזיהום שייגרם כתוצאה מעליית הפעילות בנמל חיפה, מייבוא התזקיקים ומה תהיה ההשלכה של הייבוא הזה על צרכי החירום של ישראל. מצער לראות כיצד בחוסר מקצועיות מוחלט מקיימים דיון כאילו כבר התקבלו החלטות לסגירת התעשייה בחיפה וזאת ללא בדיקת המשמעויות שלה".

מארגון מגמה ירוקה נמסר בתגובה כי "היום כבר כולם מבינים שצריך לסגור את בזן. כעת, עלינו כציבור לדרוש מהממשלה החלטת ממשלה בתוך שבועות ספורים ולוח זמנים ברור ומדויק להוצאת התכנית אל הפועל בהחלטת ממשלה, ולהחמרת הפיקוח והאכיפה כנגד המפעלים המזהמים - עד לסגירתם בשנת 2025".

מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה נמסר: "אנו קוראים לראש הממשלה להתערב בסוגיה באופן מיידי ולעצור את הדיון הפופולסטי בין השרה להגנת הסביבה לבין יו"ר ועדת הפנים מי תפגע מהר יותר בתעשייה ובתעסוקה בישראל. בדיון 'המקצועי' שנערך היום, לא ניתנה במה ראויה לנציגי משרדי הממשלה הכלכליים ולנציגי התעשייה להביע את עמדתם על ההשלכות הכבדות של סגירת התעשייה בחיפה, הפגיעה המיידית באלפי המועסקים בצפון הארץ וההשלכות ארוכות הטווח על משק האנרגיה בישראל".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988