תיק חדלות הפירעון של "א. דורי בניה": נקבע כי קבוצת עמוס לוזון ביזתה את ביהמ"ש

השופטת איריס לושי-עבודי קבעה זאת לאחר שהקבוצה, בעלת השליטה ב"א. דורי בניה", סירבה לציית להחלטותיה ולהעביר לקופת הנאמנים כספים מעוקלים של "א. דורי בניה" בגובה 4.5 מיליון שקל, שבהם מחזיקה הקבוצה

עמוס לוזון/ צילום: יוסי כהן
עמוס לוזון/ צילום: יוסי כהן

קבוצת "עמוס לוזון יזמות ואנרגיה" שבשליטת איש העסקים עמוס לוזון התנהלה באופן בלתי מקובל, מיתמם וחסר תום לב, וביזתה את בית המשפט. זאת, כאשר סירבה לציית להחלטותיו ולהעביר לנאמנים 4.5 מיליון שקל, כספים מעוקלים של חברת הבנייה "א. דורי בניה", שבהם מחזיקה קבוצת עמוס לוזן, בעלת השליטה בדורי בניה. כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, השופטת איריס לושי-עבודי, שדנה בתיק חדלות הפירעון של דורי בניה.

בכך, קיבלה השופטת את טענת הנאמנים של דורי בניה, עוה"ד עופר שפירא ממשרד שפירא ואיתי הס ממשרד אגמון ושות'-רוזנברג הכהן ושות', שטענו כי קבוצת עמוס לוזון "עושה דין עצמי", כאשר היא מסרבת להשלים עם החלטותיה של השופטת לושי-עבודי בתיק.

איריס לושי-עבודי / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 איריס לושי-עבודי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שלוש החלטות

מאז החל נפתח הליך חדלות הפירעון של דורי בניה לפני כשמונה חודשים, קיבלה השופטת לושי-עבודי שלוש החלטות שונות עם שורה תחתונה זהה. כך, כבר באוקטובר 2019 הורתה השופטת על הקפאת הליכים בדורי בניה, שנגדה הוגשו תביעות חוב בגובה של 1.3 מיליארד שקל. השופטת קבעה כי כל תקבול שיתקבל בחשבונות הבנק של דורי בניה החל ממועד מינוי הנאמנים באוקטובר 2019, לרבות כספים מעוכבים או מעוקלים, יועבר לקופתם של הנאמנים.

כחודש וחצי לאחר מכן, לאחר שניתן צו פתיחת הליכים לדורי בניה, ומינויים של עוה"ד שפירא והס הפך למינוי קבוע - שבה והדגישה השופטת לושי-עבודי כי היא "מורה על ביטול העיקולים שהוטלו על כספי החברה ועל העברת כספים אלה לידי הנאמנים". גם בשלהי 2019 הבהיר ביהמ"ש פעם נוספת את החלטתו זו לאור טענות שהעלתה קבוצת עמוס לוזון שאותן דחה. ואם לא די בכל אלה, הרי שבתווך גם נדחתה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגישו מחזיקים אחרים בכספים מעוקלים של דורי בניה, שביקשו להימנע מהעברת הכספים לקופת הנאמנים.

אלא שהנאמנים חשפו בפני השופטת, כי למרות פניות חוזרות ונשנות שלהם לקבוצת עמוס לוזון, היא סירבה להשיב לקופת הנאמנים 4.5 מיליון שקל מחשבונה של דורי בניה. מדובר בכספים שעוקלו לטובת הקבוצה במסגרת הליך משפטי שנוגע לסכסוך שהתגלע סביב פרויקט מגדלי תל אביב, שבו שימשה דורי הניה כקבלן הראשי. זאת, הדגישו הנאמנים, בעוד שיתר ששת הגורמים המחזיקים בכספים מעוקלים של דורי בניה בגובה של 16.3 מיליון שקל, שיתפו עימם פעולה והחזירו לקופת הנאמנים את הכספים המעוקלים, לרבות מי שתחילה ערערו על החלטה זו לביהמ"ש העליון אך נדחו.

זכות קיזוז

טענתה העיקרית של קבוצת עמוס לוזון - שסירבה לשחרר את הכספים המעוקלים של דורי בניה שבהם החזיקה, בניגוד להחלטת השופטת - הייתה כי כספים אלה כלל אינם כספיה של דורי בניה, אלא כספים שלה, מכוח הפעלת זכות קיזוז שהייתה נתונה לה מול החברה. טענה זו כבר העלתה בעבר קבוצת עמוס לוזון בהליך משפטי אחר, שבמסגרתו דרשה כי יבוטלו עיקולים שהוטלו על דורי בניה. זאת בנימוק שעיקולים אלו תפסו כספים שלה, כמו למשל כספים שהפקידה מחשבונה לגזברות ביהמ"ש במסגרת הליך שבו נטלה חלק דורי בניה.

נציג הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר "הכנ"ר") צידד בבקשתם של הנאמנים, ואף העלה תהיות בנוגע לתום ליבה של קבוצת עמוס לוזון. זאת לדבריו, מאחר שהקבוצה נמנעה מלהעלות את טענת הקיזוז כשביקשה שיינתן לחברה צו למתן פתיחת הליכים, ולא ערערה על החלטות השופטת בעניין לאחר מכן.

בדיון שהתקיים במאי ובו נדונה בבקשת הביזיון שהגישו הנאמנים שפירא והס, רמזה השופטת לושי-עבודי לקבוצת עמוס לוזון כי מוטב לה שתיסוג מהתנגדותה להעביר את הכספים, ותפנה לבירור טענות הקיזוז שלה במסגרת תביעת חוב שתגיש לנאמנים. בתגובה, ביקש עו"ד אמיר ברטוב, המייצג את קבוצת עמוס לוזון, מהשופטת לושי-עבודי לפסול את עצמה מלדון בבקשה. אולם בקשתו נדחתה, מבלי שהוגש עליה ערעור.

מהלך משפטי

משסירבה קבוצת עמוס לוזון להצעתה של לושי-עבודי, הוציאה השופטת תחת ידה החלטה מפורטת ומנומקת המשתרעת על-פני 26 עמודים. "די בהחלטותיי הקודמות ובהחלטת ביהמ"ש העליון בערעור, כדי לקבל את בקשת הנאמנים. אינני סבורה כי טענותיה של קבוצת לוזון בעניין זה מתייחסות למחלוקת פרשנית בתום לב", קבעה לושי-עבודי.

גם בהמשך החלטתה, ביקרה לושי-עבודי באופן חריף את התנהלותה של קבוצת עמוס לוזון, תוך שהיא מאמצת את עמדתו של הממונה בעניין. "התנהגות בלתי-מקובלת זו של קבוצת לוזון באה על רקע העובדה כי בכל ההליכים שקדמו להחלטותיי הנ"ל, קבוצת לוזון כלל לא העלתה את טענת הקיזוז לה היא טוענת כעת", קבעה השופטת. "בנסיבות אלה, ומנקודת מבט של בקשה מכוח פקודת ביזיון ביהמ"ש, ובפרט ביחס לטענה כי ההחלטות הקודמות אינן חלות עליה, אכן קיימת בהתנהגותה של קבוצת לוזון מידה בלתי מבוטלת של היתממות וחוסר תום לב, ודאי בהשוואה לסטנדרט ההתנהגות המצופה מבעלת שליטה של חברה שנקלעה להליכי חדלות-פירעון".

השופטת לושי-עבודי אף התייחסה לרציונאל שעומד בבסיס החלטתה, שלפיו כל המחזיקים בעיקולים ישחררו אותם לקופת הנאמנים. היא הסבירה כי "עיקול הינו כלי דיוני בלבד, שאינו מקנה למעקל זכויות מהותיות בנכס שעוקל. מכאן, שמתן צו להקפאת הליכים, ביטול העיקולים וריכוז כספי החברה במקרה זה בידי הנאמנים עד להכרעה בגורל הכספים בהתאם להוראות הדין, ובפרט בהתאם לדיני חדלות הפירעון החלים בעניינה של החברה ונושיה, הינו מהלך משפטי שנועד להחליף באופן מיידי את העיקולים".

עוד קבעה לושי-עבודי, כי את טענת הקיזוז שהעלתה קבוצת עמוס לוזון יש לבחון במסגרת בקשה נפרדת למתן הוראות לנאמנים שתוגש מטעמה.

בשולי החלטתה, קבעה לושי עבודי כי על קבוצת לוזון להשיב לנאמנים בתוך 10 ימים את הכספים המעוקלים המוחזקים על-ידה, וכי בעבור כל יום איחור תחויב ב-100 אלף שקל. עוד קבעה השופטת כי קבוצת לוזון תישא בהוצאות הנאמנים בגובה 50 אלף שקל בגין הצורך בהגשת בקשת הביזיון. 

תגובת קבוצת עמוס לוזון: "לא ביזינו את ביהמ"ש. נערער לעליון"

עו"ד אמיר ברטוב, בא-כוחה של קבוצת עמוס לוזון, מסר בתגובה: "זכות הקיזוז הינה זכות מהותית קניינית שמופעלת כסעד עצמי וחד צדדי על פי החוק ואין צורך לבקש רשות של בית המשפט להפעילה. קבוצת לוזון הפעילה זכות זו כדין, ובכל הכבוד הראוי, לעניות דעתנו שגה ביהמ"ש כאשר התעלם מזכות זו מבלי לדון בה בכלל, וזאת בניגוד מוחלט לדין.

"קבוצת לוזון מכבדת את החלטות ביהמ"ש ולא הייתה כל החלטה שבוזתה על ידה, ובכוונתה לערער לבית המשפט העליון על קביעות ביהמ"ש בהחלטה זו". 

כרוניקה של הידרדרות:

אוקטובר 2019
● א.דורי בניה מבקשת מביהמ"ש הקפאת הליכים, לאחר שכשלה מלעמוד בתוצאות פסק דין שחייב אותה לשלם 1.2 מיליון שקל לחברה קבלנית קטנה
● ביהמ"ש דוחה את הסדר הנושים שהציעה דורי בניה
● עוה"ד עופר שפירא ואיתי הס ממונים לנאמנים של דורי בניה

דצמבר 2019
הנאמנים מגישים את הדוח הראשון בנוגע למצבה של החברה, ומפנים אצבע מאשימה לחלק מנושי החברה ובעלי השליטה בה "שניצלו את חולשת החברה"

ינואר 2020
● 
הנאמנים מעדכנים כי קיבלו תביעות חוב של 1.3 מיליארד שקל

מרץ 2020
● 
הנאמנים מודיעים כי הגיעו להסדר פשרה עם גינדי החזקות, הנושה שהגיש את תביעת החוב השנייה בגודלה בגובה 222 מיליון שקל

יוני 2020
● 
הנאמנים מודיעים כי הגיעו להסדר פשרה גם עם יזמית מגדל מאייר, הנושה שהגיש את תביעת החוב הגבוהה ביותר נגד החברה בגובה 291 מיליון שקל
● ביהמ"ש קובע כי קבוצת עמוס לוזון ביזתה את ביהמ"ש כשסירבה לקיים את החלטותיה ולהעביר לנאמנים 4.5 מיליון שקל