משבר הקורונה מסתמן והולך כמשבר של הדור הצעיר: התרסקות הכלכלה עלולה לפלוט את הצעירים משוק העבודה ולהציב אותם בסיכון מוגבר לרדת מתחת לקו העוני. לפי נתוני שירות התעסוקה המתפרסים בדוח מיוחד, רק 20% מבני ה-24 ומטה חזרו לעבודה עד סוף מאי. מרבית הצעירים הם בעלי השכלה נמוכה או טרם הספיקו להתמקצע ועובדים בעבודות זמניות.
ההיסטוריה מלמדת שצעירים מתקשים להתאושש מהאבטלה יותר מקבוצות אחרות. צעירים עם היסטוריית אבטלה צפויים לקבל אפשרויות מוגבלות לפיתוח קריירה. כותבי הדוח מצטטים את דוח ה-OECD ל-2020 שקבע כי אותם צעירים נמצאים בסיכון לקבל שכר נמוך יותר לאורך כל הקריירה שלהם ואף הפנסיה העתידית שלהם צפויה להיות נמוכה יותר.
בחודשי מרץ-אפריל הוצאו רבבות עובדים מהמשק לחל"ת או פוטרו, וקרוב למחציתם (47.6%) היו בני 20-34. הן במרץ והן באפריל, קבוצת הגיל 34-25 הובילה במספר ובשיעור הנרשמים בשירותי התעסוקה. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), שיעור הנרשמים קפץ מ-10.2% בחודש ינואר ל-18.4% בחודש מרץ, והמשיך לעלות באפריל ל-19.6%.
הצעירים נשארו בבית
ענפי העבודה של הצעירים נפגעו קשה
לפי הדוח של שירות התעסוקה, ההסבר לחזרה המועטה יחסית של צעירים לעבודה נעוץ ככל הנראה במקצועות שבהם הם עוסקים, ובייחוד בתחומי המסעדנות, המזון והאירועים. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), הייתה קפיצה חדה בשיעור הנרשמים בשירות התעסוקה בתחומים אלה - מ-2.3% בינואר-פברואר ל-15.6% במרץ-אפריל. גם ביתר קבוצות הגיל אמנם נראתה עלייה בנרשמים מתחומי המסעדנות, המזון והאירועים, אך בשיעורים נמוכים יותר (מ-2.4% ל-5% בקרב כל מי שמעל גיל 25).
מקצוע נוסף שנרשמה בו עלייה בכל קבוצות הגיל, אך בולטת יותר בקרב צעירים עד גיל 24, הוא המכירות (14.7% מנרשמי מרץ-אפריל שגילם עד 24, 8.6% משאר הקבוצות הגיל). מקצועות ההוראה, חינוך והדרכה נמצאים במקום ה-3 ברשימת המקצועות הנפגעים של הקבוצה הצעירה ביותר, אך עם זינוק ושיעור דומה לשאר האוכלוסייה.
בשירות התעסוקה חוששים כי בעיית הצעירים שכבר הייתה קיימת ערב המשבר - תועצם. לפי עיבוד של נתוני הלמ"ס על ידי שירות התעסוקה, בין השנים 2017-2012 התחוללו שני תהליכים סותרים: עלייה כללית בשיעור התעסוקה לצד עלייה בשיעור הצעירים עד גיל 34 שאינם פעילים כלכלית, ובייחוד בקבוצת הגיל הצעירה יותר. שיעור הצעירים בארץ ש'אינם נמצאים בהשכלה, הכשרה או תעסוקה' ("NEET"), עמד ב-2018 על 13.3% - גבוה ביחס לרובן הגדול של מדינות ה-OECD.
הביטוח הלאומי: המעסיקים לא מחזירים את העובדים
הנתונים העגומים לא שייכים רק לצעירים; שוק העבודה מתקשה להתאושש מהמשבר הכלכלי בעקבות הקורונה. נכון ליום שני השבוע, רשומים בשירות התעסוקה 861,861 דורשי עבודה. מהם 605,157 בחל"ת. שיעור האבטלה עומד על 21.2%. למרות דיווחים של כ-370 אלף איש על חזרה מעבודה מאז תחילת הסגר, נרשמו גם יותר מ-130 אלף דורשי עבודה חדשים.
אל המספרים המבהילים האלה מצטרפים נתוני המוסד לביטוח לאומי: מאז תחילה הקורונה הוגשו לביטוח לאומי 1,074,905 תביעות לדמי אבטלה. עד כה, לא חזרו לשוק העבודה 673,567 אזרחים מתוך מבקשי דמי אבטלה. מה שמדאיג עוד יותר היא העובדה שעיקר החזרה לעבודה הייתה עד ה-6 ביוני ומאז ניתן לראות האטה בדיווחים על חזרה שוק העבודה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
