פינטק | דעה

ארגז החול למען קידום תעשיית הפינטק הישראלי

בעולמות הטכנולוגיה, המונח "ארגז חול" מתכוון לסביבת ניסוי מבודדת בה בוחנים ומנסים תהליך או מוצר חדש • איך ניתן לתת דחיפה משמעותית לפינטק הישראלי ולאפשר לו להצטרף למגמות המובילות בתחום

"ארגז חול" רגולטורי לחברות פינטק / אילוסטרציה: shutterstock
"ארגז חול" רגולטורי לחברות פינטק / אילוסטרציה: shutterstock

השבוע פורסם תזכיר חוק ארגז החול הרגולטורי, או בשמו הפורמלי: תזכיר חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל, התש"ף-2020.

החוק המתוכנן יאפשר לחברות פינטק לפעול בסביבה ניסיונית ("ארגז חול" - "sand box") תוך קבלת הקלות רגולטוריות, במטרה לבחון וליישם פיתוחי פינטק חדשניים.

בעולמות הטכנולוגיה, המונח "ארגז חול" מתכוון לסביבת ניסוי מבודדת בה בוחנים ומנסים תהליך או מוצר חדש. מונח זה הושאל לתחום הפינטק, כשהכוונה כאן היא לאסטרטגיה פיקוחית המאפשרת ליזמים סביבת ניסוי לפיתוח המוצר שלהם, תחת פיקוח של הרגולטור, אך תוך הקלות רגולטוריות משמעויות למשך תקופת הניסוי.

לארגזי החול יתרונות רבים: מצד אחד, הם מאפשרים ליזמים לקדם פיתוחים חדשניים בסביבה רגולטורית נוחה, וליהנות מהפחתת הדרישות הפיקוחיות. במקביל, הם מאפשרים לרגולטור לאמוד את טיב ומידת הרגולציה הנדרשת תוך כדי שלבי הפיתוח המוצר, ולהתאימה בהתאם לידע הנרכש. ארגזי חול מקדמים את ההתפתחות הטכנולוגית, מעודדים שחקנים חדשים להיכנס לתחום, ועשויים להגביר את התחרות.

ארגז חול רגולטורי איננו המצאה ישראלית. כיום קיימים כבר בעשרות מדינות ארגזי חול בתחום הפינטק, ועם חקיקת החוק החדש ישראל תצטרף למגמה העולמית.

בשנים האחרונות קמו בישראל חברות פינטק רבות שעושות שימוש בטכנולוגיה חדשה לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים במגוון תחומים, כגון אשראי, תשלומים, סליקה, ניהול השקעות, ניהול פיננסי, שירותים בנקאיים, ביטוח ועוד. תחום הפינטק הוא אחד מהתחומים המתפתחים ביותר בקרב חברות ההזנק בישראל. לפי ההערכות, בשנת 2019 חברות הפינטק בישראל גייסו כ-1.8 מיליארד דולר, ובתעשייה פעולות יותר מ-500 חברות. לפי הערכות אלה, ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בתחום. עם זאת, הניסיון שהצטבר עד כה הוכיח כי חברות הפינטק נתקלות בקשיים לא מעטים לאור הרגולציה ההדוקה הקיימת בתחום הפיננסי. מכאן הצורך בחוק שיסמיך את הרגולטורים הפיננסים לקבוע הקלות לחברות חדשות הפועלות בתחום.

על פי תזכיר החוק, פרויקט ארגז החול ינוהל על ידי ועדה מיוחדת - הוועדה לעידוד טכנולוגיה פיננסית בישראל. הוועדה תכלול את כל רשויות הפיקוח הפיננסיות בישראל וכן נציגים של משרד האוצר והרשות לאיסור הלבנת הון.

הוועדה תקבע ותפעיל תוכניות לעידוד טכנולוגיה פיננסית, ותקבע את החברות המשתתפות בכל תוכנית. התוכניות יופעלו בשני מסלולים: המסלול הראשון הוא מסלול רישוי, המיועד לחברות שפעילותן דורשת רישיון ומטרתו לקבוע הקלות בתנאי הרישוי. המסלול השני הוא מסלול ליווי, עבור חברות שפעילותן אינה מחייבת רישיון, ומטרתו לסייע לחברות בקשיים שונים בהן הן נתקלות, כגון הגבלות מכוח חוק איסור הלבנת הון. לכל חברה המשתתפת בתכנית תהיה רשות פיקוח פיננסית מובילה, שתוביל את הטיפול בבקשה ותלווה את החברה במשך תקופת התוכנית.

תזכיר החוק הוא שלב חשוב במסלול פיתוח החדשנות הפיננסית. עם זאת, הרבה יהיה תלוי באופן יישום החוק על ידי הרגולטורים הפיננסיים ובנכונותם לתת את ההקלות המתבקשות. מצד שני, עם כל הרצון לעודד חדשנות, יש להבטיח שמירה על ענייני הלקוחות והמשקיעים, ולפעול לצמצום הסיכונים השונים הכרוכים בפעילות החברות החדשות. עניין נוסף הוא הצורך בשיתוף פעולה הדוק בין הרגולטורים הפיננסיים, לאור המנגנונים שנקבעו בחוק.

אם הרגולטורים הפיננסיים יצליחו להתמודד עם אתגרים אלו, הדבר ייתן דחיפה משמעותית לפינטק הישראלי ויאפשר לו להצטרף למגמות המובילות בתחום. 

הכותבת הייא ראשת המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, האקדמית נתניה